המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"והוא במלכים יתקלס" - מתלוצץ בהם וכל לשון קלסה ל' דבור הנדברים בו יש לטוב יש לרע פרלרי"ץ בלע"ז
"משחק" - כמו שחוק כמו משמר מסתר
"לכל מבצר ישחק" - אם אויבו במבצר חזק ישחוק לו
"ויצבור עפר" - עליו ברוב חיילותיו כל אחד נושא משא עפר והרי היא לפני החומה תל גבוה ונלחמים בה על העיר והיא שפיכת סוללה כי כולן מתורגמות ויצבור עלה מליתא ואף היא ל' מילוא שהיה בעיר דוד הוא תל גבוה ונלחמים בה שעל ראשה מגדל בנוי ושיפועו משפע לצדדין וסביבות מרגלותיו חומה נמוכה להחזיק העפר מליפול
"והוא במלכים יתקלס", גם למלכים שכובש או שיכנעו תחתיו לא יחלק כבוד רק יתקלס לבזותם, "ורוזנים" שהם שרי העצה הם "משחק לו", כדבר שהוא לשחוק בעלמא, כי איננו צריך לא לרוזנים לבקש מהם עצה ולא למלכים שיהיו בעזרתו, וגם אינו מתירא ממבצרים של אויביו, "כי לכל מבצר ישחק", שע"י ריבוי חיילותיו "יצבר עפר וילכדה" ע"י סוללה שעושה נגד המבצר, וא"צ לו לצור על המבצר ימים רבים:
ביאור המילות
"יתקלס". מאמר שעושים לצחוק ולגנאי, (כמ"ש ירמיה כ' ח'):
"ויצבר עפר". ת"י וצבר מלייתא, והוא תל עפר לסוללה שמשם יכבוש החומה: