ויקרא רבה כג יב
יב. [ עריכה ]
ד"א "כמעשה ארץ מצרים" הה"ד (איוב כד, טו): "וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים" אמר ריש לקיש שלא תאמר שכל מי שהוא בגופו נקרא נואף. נואף בעיניו נקרא נואף, שנאמר (איוב כד, טו): "ועין נואף [שמרה נשף]", והנואף הזה יושב ומשמר אימתי נשף בא אימתי ערב בא, שנאמר (משלי ז, ט): "בנשף בערב יום", והוא אינו יודע שיושב בסתרו של עולם זה הקדוש ברוך הוא צר כל קטורין שלו בדמותו בשביל לפרסמו הוא שאיוב אומר (איוב י, ג): "הטוב לך כי תעשוק" זה זן ומפרנס והוא צר כל קטורין שלו בדמות אחד אלא "כי תמאס יגיע כפיך" ומאחר שאתה יגע בו כל ארבעים יום אתה חוזר ומקלקלו אלא "ועל עצת רשעים הופעת" כך הוא כבודך לעמוד בין נואף לנואפת אמר לו הקב"ה איוב ראוי אתה לפייס אלא יהי אומר כאשר אמרת "העיני בשר לך" אלא אמר הקדוש ברוך הוא הריני צר כל קטורין שלו בדמות אביו בשביל לפרסמו אמר ר' לוי משל לתלמידו של יוצר שגנב ביצת יוצרים ועמד רבו על גניבתו מה עשה עמד ועשאו כלי ותלו בפניו וכל כך למה להודיע שעמד רבו על גניבתו אמר הקב"ה הריני צר כל קטורין שלו בדמותו בשביל לפרסמו.
רבי יהודה ברבי סימון בשם ר' לוי בן פרטא כתיב (דברים לב, יח): "צור ילדך תשי" התשתם כחו של יוצר משל לצייר שהיה יושב וצר איקונין של מלך משהוא גומרה באו ואמרו לו נתחלף המלך מיד תשו ידיו של יוצר אמר של מי אצור של ראשון או של שני כך כל ארבעים יום הקדוש ברוך הוא עוסק בצורת הולד ולסוף ארבעים יום היא הולכת ומקלקלת עם אחר מיד רפו ידיו של יוצר אמר של מי אצור של ראשון או של שני הוי "צור ילדך תשי" התשת כחו של יוצר יו"ד זעירא ולית בקרייה כוותה אמר ר' יצחק מצינו כל עוברי עבירות הגונב נהנה והנגנב מפסיד הגוזל נהנה והנגזל מפסיד ברם הכא שניהם נהנין מי מפסיד הקב"ה הוא מאבד סימניו: