דברי הימים כתיב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים
נביאים: יהושע | שופטים | שמואל: א | ב | מלכים: א | ב | ישעיהו | ירמיהו | יחזקאל | תרי עשר: הושע | יואל | עמוס | עובדיה | יונה | מיכה | נחום | חבקוק | צפניה | חגי | זכריה | מלאכי
כתובים: תהלים | משלי | איוב | שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר | דניאל | עזרא | נחמיה | דברי הימים: א | ב

מהדורות נוספות של {{{1}}}: [[{{{1}}} ניקוד מסומן|עם ניקוד]] :: [[{{{1}}} טעמים מסומן|עם טעמי המקרא]] :: [[ביאור:{{{1}}} א|עם פירוש]] :: תצוגה: [[{{{1}}} כתיב|מסורתית]] :: [[{{{1}}} כתיב מסומן|עם סימון הפסוקים]] :: [[{{{1}}} כתיב מסומן בשורות|בשורות נפרדות]]


אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך נח שם חם ויפת בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס ובני גמר אשכנז ודיפת ותוגרמה ובני יון אלישה ותרשישה כתים ורודנים בני חם כוש ומצרים פוט וכנען ובני כוש סבא וחוילה וסבתא ורעמא וסבתכא ובני רעמא שבא ודדן וכוש ילד את נמרוד הוא החל להיות גבור בארץ ומצרים ילד את לודיים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים וכנען ילד את צידון בכרו ואת חת ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ועוץ וחול וגתר ומשך וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן שם ארפכשד שלח עבר פלג רעו שרוג נחור תרח אברם הוא אברהם בני אברהם יצחק וישמעאל אלה תלדותם בכור ישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם משמע ודומה משא חדד ותימא יטור נפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן ויקשן ומדן ומדין וישבק ושוח ובני יקשן שבא ודדן ובני מדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו וישראל בני עשו אליפז רעואל ויעוש ויעלם וקרח בני אליפז תימן ואומר צפי וגעתם קנז ותמנע ועמלק בני רעואל נחת זרח שמה ומזה ובני שעיר לוטן ושובל וצבעון וענה ודישן ואצר ודישן ובני לוטן חרי והומם ואחות לוטן תמנע בני שובל עלין ומנחת ועיבל שפי ואונם ובני צבעון איה וענה בני ענה דישון ובני דישון חמרן ואשבן ויתרן וכרן בני אצר בלהן וזעון יעקן בני דישון עוץ וארן

ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל בלע בן בעור ושם עירו דנהבה וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה וימת יובב וימלך תחתיו חושם מארץ התימני וימת חושם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עיות וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעי ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב וימת הדד ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע אלוף עליה אלוף יתת אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום

אלה בני ישראל ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבלון דן יוסף ובנימן נפתלי גד ואשר

בני יהודה ער ואונן ושלה שלושה נולד לו מבת שוע הכנענית ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימיתהו ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח כל בני יהודה חמשה בני פרץ חצרון וחמול ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרע כלם חמשה ובני כרמי עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם ובני איתן עזריה ובני חצרון אשר נולד לו את ירחמאל ואת רם ואת כלובי ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון נשיא בני יהודה ונחשון הוליד את שלמא ושלמא הוליד את בעז ובעז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי ואישי הוליד את בכרו את אליאב ואבינדב השני ושמעא השלשי נתנאל הרביעי רדי החמישי אצם הששי דויד השבעי ואחיתיהם צרויה ואביגיל ובני צרויה אבשי ויואב ועשהאל שלשה ואביגיל ילדה את עמשא ואבי עמשא יתר הישמעאלי וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם את קנת ואת בנתיה ששים עיר כל אלה בני מכיר אבי גלעד ואחר מות חצרון בכלב אפרתה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע ויהיו בני ירחמאל בכור חצרון הבכור רם ובונה וארן ואצם אחיה ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה היא אם אונם ויהיו בני רם בכור ירחמאל מעץ וימין ועקר ויהיו בני אונם שמי וידע ובני שמי נדב ואבישור ושם אשת אבישור אביהיל ותלד לו את אחבן ואת מוליד ובני נדב סלד ואפים וימת סלד לא בנים ובני אפים ישעי ובני ישעי ששן ובני ששן אחלי ובני ידע אחי שמי יתר ויונתן וימת יתר לא בנים ובני יונתן פלת וזזא אלה היו בני ירחמאל ולא היה לששן בנים כי אם בנות ולששן עבד מצרי ושמו ירחע ויתן ששן את בתו לירחע עבדו לאשה ותלד לו את עתי ועתי הליד את נתן ונתן הוליד את זבד וזבד הוליד את אפלל ואפלל הוליד את עובד ועובד הוליד את יהוא ויהוא הליד את עזריה ועזריה הליד את חלץ וחלץ הליד את אלעשה ואלעשה הליד את ססמי וססמי הליד את שלום ושלום הוליד את יקמיה ויקמיה הליד את אלישמע ובני כלב אחי ירחמאל מישע בכרו הוא אבי זיף ובני מרשה אבי חברון ובני חברון קרח ותפח ורקם ושמע ושמע הוליד את רחם אבי ירקעם ורקם הוליד את שמי ובן שמי מעון ומעון אבי בית צור ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הליד את גזז ובני יהדי רגם ויותם וגישן ופלט ועיפה ושעף פילגש כלב מעכה ילד שבר ואת תרחנה ותלד שעף אבי מדמנה את שוא אבי מכבנה ואבי גבעא ובת כלב עכסה אלה היו בני כלב בן חור בכור אפרתה שובל אבי קרית יערים שלמא אבי בית לחם חרף אבי בית גדר ויהיו בנים לשובל אבי קרית יערים הראה חצי המנחות ומשפחות קרית יערים היתרי והפותי והשמתי והמשרעי מאלה יצאו הצרעתי והאשתאלי בני שלמא בית לחם ונטופתי עטרות בית יואב וחצי המנחתי הצרעי ומשפחות ספרים ישבו יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב ואלה היו בני דויד אשר נולד לו בחברון הבכור אמנן לאחינעם היזרעאלית שני דניאל לאביגיל הכרמלית השלשי לאבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור הרביעי אדניה בן חגית החמישי שפטיה לאביטל הששי יתרעם לעגלה אשתו ששה נולד לו בחברון וימלך שם שבע שנים וששה חדשים ושלשים ושלוש שנה מלך בירושלם ואלה נולדו לו בירושלים שמעא ושובב ונתן ושלמה ארבעה לבת שוע בת עמיאל ויבחר ואלישמע ואליפלט ונגה ונפג ויפיע ואלישמע ואלידע ואליפלט תשעה כל בני דויד מלבד בני פילגשים ותמר אחותם

ובן שלמה רחבעם אביה בנו אסא בנו יהושפט בנו יורם בנו אחזיהו בנו יואש בנו אמציהו בנו עזריה בנו יותם בנו אחז בנו חזקיהו בנו מנשה בנו אמון בנו יאשיהו בנו ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלשי צדקיהו הרביעי שלום ובני יהויקים יכניה בנו צדקיה בנו ובני יכניה אסר שאלתיאל בנו ומלכירם ופדיה ושנאצר יקמיה הושמע ונדביה ובני פדיה זרבבל ושמעי ובן זרבבל משלם וחנניה ושלמית אחותם וחשבה ואהל וברכיה וחסדיה יושב חסד חמש ובן חנניה פלטיה וישעיה בני רפיה בני ארנן בני עבדיה בני שכניה ובני שכניה שמעיה ובני שמעיה חטוש ויגאל ובריח ונעריה ושפט ששה ובן נעריה אליועיני וחזקיה ועזריקם שלשה ובני אליועיני הודיוהו ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני שבעה בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל וראיה בן שובל הליד את יחת ויחת הליד את אחומי ואת להד אלה משפחות הצרעתי ואלה אבי עיטם יזרעאל וישמא וידבש ושם אחותם הצללפוני ופנואל אבי גדר ועזר אבי חושה אלה בני חור בכור אפרתה אבי בית לחם ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה ותלד לו נערה את אחזם ואת חפר ואת תימני ואת האחשתרי אלה בני נערה ובני חלאה צרת יצחר ואתנן וקוץ הוליד את ענוב ואת הצבבה ומשפחת אחרחל בן הרום ויהי יעבץ נכבד מאחיו ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל וכלוב אחי שוחה הוליד את מחיר הוא אבי אשתון ואשתון הוליד את בית רפא ואת פסח ואת תחנה אבי עיר נחש אלה אנשי רכה ובני קנז עתניאל ושריה ובני עתניאל חתת ומעונתי הוליד את עפרה ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים כי חרשים היו

ובני כלב בן יפנה עירו אלה ונעם ובני אלה וקנז ובני יהללאל זיף וזיפה תיריא ואשראל ובן עזרה יתר ומרד ועפר וילון ותהר את מרים ואת שמי ואת ישבח אבי אשתמע ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד ובני אשת הודיה אחות נחם אבי קעילה הגרמי ואשתמע המעכתי ובני שימון אמנון ורנה בן חנן ותולון ובני ישעי זוחת ובן זוחת בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה ומשפחות בית עבדת הבץ לבית אשבע ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם בני שמעון נמואל וימין יריב זרח שאול שלם בנו מבשם בנו משמע בנו ובני משמע חמואל בנו זכור בנו שמעי בנו ולשמעי בנים ששה עשר ובנות שש ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה וישבו בבאר שבע ומולדה וחצר שועל ובבלהה ובעצם ובתולד ובבתואל ובחרמה ובציקלג ובבית מרכבות ובחצר סוסים ובבית בראי ובשערים אלה עריהם עד מלך דויד וחצריהם עיטם ועין רמון ותכן ועשן ערים חמש וכל חצריהם אשר סביבות הערים האלה עד בעל זאת מושבתם והתיחשם להם ומשובב וימלך ויושה בן אמציה ויואל ויהוא בן יושביה בן שריה בן עשיאל ואליועיני ויעקבה וישוחיה ועשיה ועדיאל וישימאל ובניה וזיזא בן שפעי בן אלון בן ידיה בן שמרי בן שמעיה אלה הבאים בשמות נשיאים במשפחותם ובית אבותיהם פרצו לרוב וילכו למבוא גדר עד למזרח הגיא לבקש מרעה לצאנם וימצאו מרעה שמן וטוב והארץ רחבת ידים ושקטת ושלוה כי מן חם הישבים שם לפנים ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעינים אשר נמצאו שמה ויחרימם עד היום הזה וישבו תחתיהם כי מרעה לצאנם שם ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי בראשם ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה

ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכרה כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכרה ליוסף בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי בני יואל שמעיה בנו גוג בנו שמעי בנו מיכה בנו ראיה בנו בעל בנו בארה בנו אשר הגלה תלגת פלנאסר מלך אשר הוא נשיא לראובני ואחיו למשפחתיו בהתיחש לתלדותם הראש יעיאל וזכריהו ובלע בן עזז בן שמע בן יואל הוא יושב בערער ועד נבו ובעל מעון ולמזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת כי מקניהם רבו בארץ גלעד ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגראים ויפלו בידם וישבו באהליהם על כל פני מזרח לגלעד ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן עד סלכה יואל הראש ושפם המשנה ויעני ושפט בבשן ואחיהם לבית אבותיהם מיכאל ומשלם ושבע ויורי ויעכן וזיע ועבר שבעה אלה בני אביחיל בן חורי בן ירוח בן גלעד בן מיכאל בן ישישי בן יחדו בן בוז אחי בן עבדיאל בן גוני ראש לבית אבותם וישבו בגלעד בבשן ובבנתיה ובכל מגרשי שרון על תוצאותם כלם התיחשו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל

בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נשאי מגן וחרב ודרכי קשת ולמודי מלחמה ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יצאי צבא ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור ונפיש ונודב ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם כי לאלהים זעקו במלחמה ונעתור להם כי בטחו בו וישבו מקניהם גמליהם חמשים אלף וצאן מאתים וחמשים אלף וחמורים אלפים ונפש אדם מאה אלף כי חללים רבים נפלו כי מהאלהים המלחמה וישבו תחתיהם עד הגלה

ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן עד בעל חרמון ושניר והר חרמון המה רבו ואלה ראשי בית אבותם ועפר וישעי ואליאל ועזריאל וירמיה והודויה ויחדיאל אנשים גבורי חיל אנשי שמות ראשים לבית אבותם וימעלו באלהי אבתיהם ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ואת רוח תלגת פלנסר מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה ויביאם לחלח וחבור והרא ונהר גוזן עד היום הזה

בני לוי גרשון קהת ומררי ובני קהת עמרם יצהר וחברון ועזיאל ובני עמרם אהרן ומשה ומרים ובני אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר אלעזר הוליד את פינחס פינחס הליד את אבישוע ואבישוע הוליד את בקי ובקי הוליד את עזי ועזי הוליד את זרחיה וזרחיה הוליד את מריות מריות הוליד את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את אחימעץ ואחימעץ הוליד את עזריה ועזריה הוליד את יוחנן ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה בירושלם ויולד עזריה את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את שלום ושלום הוליד את חלקיה וחלקיה הוליד את עזריה ועזריה הוליד את שריה ושריה הוליד את יהוצדק ויהוצדק הלך בהגלות יהוה את יהודה וירושלם ביד נבכדנאצר

בני לוי גרשם קהת ומררי ואלה שמות בני גרשום לבני ושמעי ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל בני מררי מחלי ומשי ואלה משפחות הלוי לאבתיהם לגרשום לבני בנו יחת בנו זמה בנו יואח בנו עדו בנו זרח בנו יאתרי בנו בני קהת עמינדב בנו קרח בנו אסיר בנו אלקנה בנו ואביסף בנו ואסיר בנו תחת בנו אוריאל בנו עזיה בנו ושאול בנו ובני אלקנה עמשי ואחימות אלקנה בנו אלקנה צופי בנו ונחת בנו אליאב בנו ירחם בנו אלקנה בנו ובני שמואל הבכר ושני ואביה בני מררי מחלי לבני בנו שמעי בנו עזה בנו שמעא בנו חגיה בנו עשיה בנו

ואלה אשר העמיד דויד על ידי שיר בית יהוה ממנוח הארון ויהיו משרתים לפני משכן אהל מועד בשיר עד בנות שלמה את בית יהוה בירושלם ויעמדו כמשפטם על עבודתם ואלה העמדים ובניהם מבני הקהתי הימן המשורר בן יואל בן שמואל בן אלקנה בן ירחם בן אליאל בן תוח בן ציף בן אלקנה בן מחת בן עמשי בן אלקנה בן יואל בן עזריה בן צפניה בן תחת בן אסיר בן אביסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל ואחיו אסף העמד על ימינו אסף בן ברכיהו בן שמעא בן מיכאל בן בעשיה בן מלכיה בן אתני בן זרח בן עדיה בן איתן בן זמה בן שמעי בן יחת בן גרשם בן לוי ובני מררי אחיהם על השמאול איתן בן קישי בן עבדי בן מלוך בן חשביה בן אמציה בן חלקיה בן אמצי בן בני בן שמר בן מחלי בן מושי בן מררי בן לוי ואחיהם הלוים נתונים לכל עבודת משכן בית האלהים ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטרת לכל מלאכת קדש הקדשים ולכפר על ישראל ככל אשר צוה משה עבד האלהים

ואלה בני אהרן אלעזר בנו פינחס בנו אבישוע בנו בקי בנו עזי בנו זרחיה בנו מריות בנו אמריה בנו אחיטוב בנו צדוק בנו אחימעץ בנו ואלה מושבותם לטירותם בגבולם לבני אהרן למשפחת הקהתי כי להם היה הגורל ויתנו להם את חברון בארץ יהודה ואת מגרשיה סביבתיה ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה ולבני אהרן נתנו את ערי המקלט את חברון ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתר ואת אשתמע ואת מגרשיה ואת חילז ואת מגרשיה את דביר ואת מגרשיה ואת עשן ואת מגרשיה ואת בית שמש ואת מגרשיה וממטה בנימן את גבע ואת מגרשיה ואת עלמת ואת מגרשיה ואת ענתות ואת מגרשיה כל עריהם שלש עשרה עיר במשפחותיהם ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה ממחצית מטה חצי מנשה בגורל ערים עשר

ולבני גרשום למשפחותם ממטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי וממטה מנשה בבשן ערים שלש עשרה לבני מררי למשפחותם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבלון בגורל ערים שתים עשרה ויתנו בני ישראל ללוים את הערים ואת מגרשיהם ויתנו בגורל ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון וממטה בני בנימן את הערים האלה אשר יקראו אתהם בשמות וממשפחות בני קהת ויהי ערי גבולם ממטה אפרים ויתנו להם את ערי המקלט את שכם ואת מגרשיה בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשיה ואת יקמעם ואת מגרשיה ואת בית חורון ואת מגרשיה ואת אילון ואת מגרשיה ואת גת רמון ואת מגרשיה וממחצית מטה מנשה את ענר ואת מגרשיה ואת בלעם ואת מגרשיה למשפחת לבני קהת הנותרים

לבני גרשום ממשפחת חצי מטה מנשה את גולן בבשן ואת מגרשיה ואת עשתרות ואת מגרשיה וממטה יששכר את קדש ואת מגרשיה את דברת ואת מגרשיה ואת ראמות ואת מגרשיה ואת ענם ואת מגרשיה וממטה אשר את משל ואת מגרשיה ואת עבדון ואת מגרשיה ואת חוקק ואת מגרשיה ואת רחב ואת מגרשיה וממטה נפתלי את קדש בגליל ואת מגרשיה ואת חמון ואת מגרשיה ואת קריתים ואת מגרשיה לבני מררי הנותרים ממטה זבלון את רמונו ואת מגרשיה את תבור ואת מגרשיה ומעבר לירדן ירחו למזרח הירדן ממטה ראובן את בצר במדבר ואת מגרשיה ואת יהצה ואת מגרשיה ואת קדמות ואת מגרשיה ואת מיפעת ואת מגרשיה וממטה גד את ראמות בגלעד ואת מגרשיה ואת מחנים ואת מגרשיה ואת חשבון ואת מגרשיה ואת יעזיר ואת מגרשיה ולבני יששכר תולע ופואה ישיב ושמרון ארבעה ובני תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית אבותם לתולע גבורי חיל לתלדותם מספרם בימי דויד עשרים ושנים אלף ושש מאות ובני עזי יזרחיה ובני יזרחיה מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה ראשים כלם ועליהם לתלדותם לבית אבותם גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף כי הרבו נשים ובנים ואחיהם לכל משפחות יששכר גבורי חילים שמונים ושבעה אלף התיחשם לכל בנימן בלע ובכר וידיעאל שלשה ובני בלע אצבון ועזי ועזיאל וירימות ועירי חמשה ראשי בית אבות גבורי חילים והתיחשם עשרים ושנים אלף ושלשים וארבעה ובני בכר זמירה ויועש ואליעזר ואליועיני ועמרי וירמות ואביה וענתות ועלמת כל אלה בני בכר והתיחשם לתלדותם ראשי בית אבותם גבורי חיל עשרים אלף ומאתים ובני ידיעאל בלהן ובני בלהן יעיש ובנימן ואהוד וכנענה וזיתן ותרשיש ואחישחר כל אלה בני ידיעאל לראשי האבות גבורי חילים שבעה עשר אלף ומאתים יצאי צבא למלחמה ושפם וחפם בני עיר חשם בני אחר בני נפתלי יחציאל וגוני ויצר ושלום בני בלהה

בני מנשה אשריאל אשר ילדה פילגשו הארמיה ילדה את מכיר אבי גלעד ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים ושם אחתו מעכה ושם השני צלפחד ותהינה לצלפחד בנות ותלד מעכה אשת מכיר בן ותקרא שמו פרש ושם אחיו שרש ובניו אולם ורקם ובני אולם בדן אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה ואחתו המלכת ילדה את אישהוד ואת אביעזר ואת מחלה ויהיו בני שמידע אחין ושכם ולקחי ואניעם

ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעד והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו ויבא אל אשתו ותהר ותלד בן ויקרא את שמו בריעה כי ברעה היתה בביתו ובתו שארה ותבן את בית חורון התחתון ואת העליון ואת אזן שארה ורפח בנו ורשף ותלח בנו ותחן בנו לעדן בנו עמיהוד בנו אלישמע בנו נון בנו יהושע בנו ואחזתם ומשבותם בית אל ובנתיה ולמזרח נערן ולמערב גזר ובנתיה ושכם ובנתיה עד עיה ובנתיה ועל ידי בני מנשה בית שאן ובנתיה תענך ובנתיה מגדו ובנותיה דור ובנותיה באלה ישבו בני יוסף בן ישראל

בני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר ומלכיאל הוא אבי ברזות וחבר הוליד את יפלט ואת שומר ואת חותם ואת שועא אחותם ובני יפלט פסך ובמהל ועשות אלה בני יפלט ובני שמר אחי ורוהגה יחבה וארם ובן הלם אחיו צופח וימנע ושלש ועמל בני צופח סוח וחרנפר ושועל וברי וימרה בצר והוד ושמא ושלשה ויתרן ובארא ובני יתר יפנה ופספה וארא ובני עלא ארח וחניאל ורציא כל אלה בני אשר ראשי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשי הנשיאים והתיחשם בצבא במלחמה מספרם אנשים עשרים וששה אלף ובנימן הוליד את בלע בכרו אשבל השני ואחרח השלישי נוחה הרביעי ורפא החמישי ויהיו בנים לבלע אדר וגרא ואביהוד ואבישוע ונעמן ואחוח וגרא ושפופן וחורם ואלה בני אחוד אלה הם ראשי אבות ליושבי גבע ויגלום אל מנחת ונעמן ואחיה וגרא הוא הגלם והוליד את עזא ואת אחיחד ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם חושים ואת בערא נשיו ויולד מן חדש אשתו את יובב ואת צביא ואת מישא ואת מלכם ואת יעוץ ואת שכיה ואת מרמה אלה בניו ראשי אבות ומחשים הוליד את אביטוב ואת אלפעל ובני אלפעל עבר ומשעם ושמד הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה וברעה ושמע המה ראשי האבות ליושבי אילון המה הבריחו את יושבי גת ואחיו ששק וירמות וזבדיה וערד ועדר ומיכאל וישפה ויוחא בני בריעה וזבדיה ומשלם וחזקי וחבר וישמרי ויזליאה ויובב בני אלפעל ויקים וזכרי וזבדי ואליעיני וצלתי ואליאל ועדיה ובראיה ושמרת בני שמעי וישפן ועבר ואליאל ועבדון וזכרי וחנן וחנניה ועילם וענתתיה ויפדיה ופניאל בני ששק ושמשרי ושחריה ועתליה ויערשיה ואליה וזכרי בני ירחם אלה ראשי אבות לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם ובגבעון ישבו אבי גבעון ושם אשתו מעכה ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונדב וגדור ואחיו וזכר ומקלות הוליד את שמאה ואף המה נגד אחיהם ישבו בירושלם עם אחיהם ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכישוע ואת אבינדב ואת אשבעל ובן יהונתן מריב בעל ומריב בעל הוליד את מיכה ובני מיכה פיתון ומלך ותארע ואחז ואחז הוליד את יהועדה ויהועדה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא ומוצא הוליד את בנעא רפה בנו אלעשה בנו אצל בנו ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן כל אלה בני אצל ובני עשק אחיו אולם בכרו יעוש השני ואליפלט השלשי ויהיו בני אולם אנשים גבורי חיל דרכי קשת ומרבים בנים ובני בנים מאה וחמשים כל אלה מבני בנימן

וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל במעלם והיושבים הראשנים אשר באחזתם בעריהם ישראל הכהנים הלוים והנתינים ובירושלם ישבו מן בני יהודה ומן בני בנימן ומן בני אפרים ומנשה עותי בן עמיהוד בן עמרי בן אמרי בן בנימן בני פרץ בן יהודה ומן השילוני עשיה הבכור ובניו ומן בני זרח יעואל ואחיהם שש מאות ותשעים ומן בני בנימן סלוא בן משלם בן הודויה בן הסנאה ויבניה בן ירחם ואלה בן עזי בן מכרי ומשלם בן שפטיה בן רעואל בן יבניה ואחיהם לתלדותם תשע מאות וחמשים וששה כל אלה אנשים ראשי אבות לבית אבתיהם ומן הכהנים ידעיה ויהויריב ויכין ועזריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב נגיד בית האלהים ועדיה בן ירחם בן פשחור בן מלכיה ומעשי בן עדיאל בן יחזרה בן משלם בן משלמית בן אמר ואחיהם ראשים לבית אבותם אלף ושבע מאות וששים גבורי חיל מלאכת עבודת בית האלהים ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה מן בני מררי ובקבקר חרש וגלל ומתניה בן מיכא בן זכרי בן אסף ועבדיה בן שמעיה בן גלל בן ידותון וברכיה בן אסא בן אלקנה היושב בחצרי נטופתי והשערים שלום ועקוב וטלמן ואחימן ואחיהם שלום הראש ועד הנה בשער המלך מזרחה המה השערים למחנות בני לוי ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח ואחיו לבית אביו הקרחים על מלאכת העבודה שמרי הספים לאהל ואבתיהם על מחנה יהוה שמרי המבוא ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים יהוה עמו זכריה בן משלמיה שער פתח לאהל מועד כלם הברורים לשערים בספים מאתים ושנים עשר המה בחצריהם התיחשם המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם והם ובניהם על השערים לבית יהוה לבית האהל למשמרות לארבע רוחות יהיו השערים מזרח ימה צפונה ונגבה ואחיהם בחצריהם לבוא לשבעת הימים מעת אל עת עם אלה כי באמונה המה ארבעת גברי השערים הם הלוים והיו על הלשכות ועל האצרות בית האלהים וסביבות בית האלהים ילינו כי עליהם משמרת והם על המפתח ולבקר לבקר ומהם על כלי העבודה כי במספר יביאום ובמספר יוציאום ומהם ממנים על הכלים ועל כל כלי הקדש ועל הסלת והיין והשמן והלבונה והבשמים ומן בני הכהנים רקחי המרקחת לבשמים ומתתיה מן הלוים הוא הבכור לשלם הקרחי באמונה על מעשה החבתים ומן בני הקהתי מן אחיהם על לחם המערכת להכין שבת שבת ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכת פטירים כי יומם ולילה עליהם במלאכה אלה ראשי האבות ללוים לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם ובגבעון ישבו אבי גבעון יעואל ושם אשתו מעכה ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונר ונדב וגדור ואחיו וזכריה ומקלות ומקלות הוליד את שמאם ואף הם נגד אחיהם ישבו בירושלם עם אחיהם ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכישוע ואת אבינדב ואת אשבעל ובן יהונתן מריב בעל ומרי בעל הוליד את מיכה ובני מיכה פיתן ומלך ותחרע ואחז הוליד את יערה ויערה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא ומוצא הוליד את בנעא ורפיה בנו אלעשה בנו אצל בנו ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן אלה בני אצל

ופלשתים נלחמו בישראל וינס איש ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר גלבע וידבקו פלשתים אחרי שאול ואחרי בניו ויכו פלשתים את יונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע בני שאול ותכבד המלחמה על שאול וימצאהו המורים בקשת ויחל מן היורים ויאמר שאול אל נשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על החרב וימת וימת שאול ושלשת בניו וכל ביתו יחדו מתו ויראו כל איש ישראל אשר בעמק כי נסו וכי מתו שאול ובניו ויעזבו עריהם וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהם ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת בניו נפלים בהר גלבע ויפשיטהו וישאו את ראשו ואת כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר את עצביהם ואת העם וישימו את כליו בית אלהיהם ואת גלגלתו תקעו בית דגון וישמעו כל יביש גלעד את כל אשר עשו פלשתים לשאול ויקומו כל איש חיל וישאו את גופת שאול ואת גופת בניו ויביאום יבישה ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביבש ויצומו שבעת ימים וימת שאול במעלו אשר מעל ביהוה על דבר יהוה אשר לא שמר וגם לשאול באוב לדרוש ולא דרש ביהוה וימיתהו ויסב את המלוכה לדויד בן ישי

ויקבצו כל ישראל אל דויד חברונה לאמר הנה עצמך ובשרך אנחנו גם תמול גם שלשום גם בהיות שאול מלך אתה המוציא והמביא את ישראל ויאמר יהוה אלהיך לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם דויד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על ישראל כדבר יהוה ביד שמואל וילך דויד וכל ישראל ירושלם היא יבוס ושם היבוסי ישבי הארץ ויאמרו ישבי יבוס לדויד לא תבוא הנה וילכד דויד את מצדת ציון היא עיר דויד ויאמר דויד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש וישב דויד במצד על כן קראו לו עיר דויד ויבן העיר מסביב מן המלוא ועד הסביב ויואב יחיה את שאר העיר וילך דויד הלוך וגדול ויהוה צבאות עמו

ואלה ראשי הגברים אשר לדויד המתחזקים עמו במלכותו עם כל ישראל להמליכו כדבר יהוה על ישראל ואלה מספר הגברים אשר לדויד ישבעם בן חכמוני ראש השלושים הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל בפעם אחת ואחריו אלעזר בן דודו האחוחי הוא בשלושה הגברים הוא היה עם דויד בפס דמים והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים והעם נסו מפני פלשתים ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה ויכו את פלשתים ויושע יהוה תשועה גדולה וירדו שלושה מן השלושים ראש על הצר אל דויד אל מערת עדלם ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים ודויד אז במצודה ונציב פלשתים אז בבית לחם ויתאו דויד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער ויבקעו השלשה במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דויד ולא אבה דויד לשתותם וינסך אתם ליהוה ויאמר חלילה לי מאלהי מעשות זאת הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגבורים ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולא שם בשלושה מן השלושה בשנים נכבד ויהי להם לשר ועד השלושה לא בא בניה בן יהוידע בן איש חיל רב פעלים מן קבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג והוא הכה את האיש המצרי איש מדה חמש באמה וביד המצרי חנית כמנור ארגים וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלושה הגברים מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלשה לא בא וישימהו דויד על משמעתו וגבורי החילים עשהאל אחי יואב אלחנן בן דודו מבית לחם שמות ההרורי חלץ הפלוני עירא בן עקש התקועי אביעזר הענתותי סבכי החשתי עילי האחוחי מהרי הנטפתי חלד בן בענה הנטופתי איתי בן ריבי מגבעת בני בנימן בניה הפרעתני חורי מנחלי געש אביאל הערבתי עזמות הבחרומי אליחבא השעלבני בני השם הגזוני יונתן בן שגה ההררי אחיאם בן שכר ההררי אליפל בן אור חפר המכרתי אחיה הפלני חצרו הכרמלי נערי בן אזבי יואל אחי נתן מבחר בן הגרי צלק העמוני נחרי הברתי נשא כלי יואב בן צרויה עירא היתרי גרב היתרי אוריה החתי זבד בן אחלי עדינא בן שיזא הראובני ראש לראובני ועליו שלשים חנן בן מעכה ויושפט המתני עזיא העשתרתי שמע ויעואל בני חותם הערערי ידיעאל בן שמרי ויחא אחיו התיצי אליאל המחוים ויריבי ויושויה בני אלנעם ויתמה המואבי אליאל ועובד ויעשיאל המצביה

ואלה הבאים אל דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת מאחי שאול מבנימן הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים וירמיה ויחזיאל ויוחנן ויוזבד הגדרתי אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו החריפי אלקנה וישיהו ועזראל ויועזר וישבעם הקרחים ויועאלה וזבדיה בני ירחם מן הגדור ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה ערכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר עזר הראש עבדיה השני אליאב השלשי משמנה הרביעי ירמיה החמשי עתי הששי אליאל השבעי יוחנן השמיני אלזבד התשיעי ירמיהו העשירי מכבני עשתי עשר אלה מבני גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף אלה הם אשר עברו את הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על כל גדיתיו ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב

ויבאו מן בני בנימן ויהודה עד למצד לדויד ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח ורוח לבשה את עמשי ראש השלושים לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד

וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה ולא עזרם כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדניו שאול בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה והמה עזרו עם דויד על הגדוד כי גבורי חיל כלם ויהיו שרים בצבא כי לעת יום ביום יבאו על דויד לעזרו עד למחנה גדול כמחנה אלהים

ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על דויד חברונה להסב מלכות שאול אליו כפי יהוה בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא מן בני שמעון גבורי חיל לצבא שבעת אלפים ומאה מן בני הלוי ארבעת אלפים ושש מאות ויהוידע הנגיד לאהרן ועמו שלשת אלפים ושבע מאות וצדוק נער גבור חיל ובית אביו שרים עשרים ושנים ומן בני בנימן אחי שאול שלשת אלפים ועד הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול ומן בני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות גבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם ומחצי מטה מנשה שמונה עשר אלף אשר נקבו בשמות לבוא להמליך את דויד ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם מזבלון יוצאי צבא ערכי מלחמה בכל כלי מלחמה חמשים אלף ולעדר בלא לב ולב ומנפתלי שרים אלף ועמהם בצנה וחנית שלשים ושבעה אלף ומן הדני ערכי מלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות ומאשר יוצאי צבא לערך מלחמה ארבעים אלף ומעבר לירדן מן הראובני והגדי וחצי שבט מנשה בכל כלי צבא מלחמה מאה ועשרים אלף כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את דויד על כל ישראל וגם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דויד ויהיו שם עם דויד ימים שלושה אכלים ושותים כי הכינו להם אחיהם וגם הקרובים אליהם עד יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצמוקים ויין ושמן ובקר וצאן לרב כי שמחה בישראל

ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו ונסבה את ארון אלהינו אלינו כי לא דרשנהו בימי שאול ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים אשר נקרא שם וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון כי שמטו הבקר ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי וישב ארון האלהים עם בית עבד אדם בביתו שלשה חדשים ויברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה ויבחר ואלישוע ואלפלט ונגה ונפג ויפיע ואלישמע ובעלידע ואליפלט

וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש

ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו עד עולם

ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר

ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם

ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה

ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על עלמות ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על השמינית לנצח וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא וברכיה ואלקנה שערים לארון ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם בשמחה

ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה

ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע ובניהו ויחזיאל הכהנים בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה ביד אסף ואחיו הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאתיו התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד זכרו נפלאתיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיהו זרע ישראל עבדו בני יעקב בחיריו הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו שירו ליהוה כל הארץ בשרו מיום אל יום ישועתו ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאתיו כי גדול יהוה ומהלל מאד ונורא הוא על כל אלהים כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת קדש חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכל אשר בו אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן והלל ליהוה ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד לדבר יום ביומו ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה בבמה אשר בגבעון להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות להדות ליהוה כי לעולם חסדו ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו

ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד

ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם

ויהי אחרי כן ויך דויד את פלשתים ויכניעם ויקח את גת ובנתיה מיד פלשתים ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה ויך דויד בארם עשרים ושנים אלף איש וישם דויד בארם דרמשק ויהי ארם לדויד עבדים נשאי מנחה ויושע יהוה לדויד בכל אשר הלך ויקח דויד את שלטי הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דויד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת ואת העמודים ואת כלי הנחשת

וישמע תעו מלך חמת כי הכה דויד את כל חיל הדדעזר מלך צובה וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף ונחשת גם אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את דויד בכל אשר הלך וימלך דויד על כל ישראל ויהי עשה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר וצדוק בן אחיטוב ואבימלך בן אביתר כהנים ושושא סופר ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי ובני דויד הראשנים ליד המלך

ויהי אחרי כן וימת נחש מלך בני עמון וימלך בנו תחתיו ויאמר דויד אעשה חסד עם חנון בן נחש כי עשה אביו עמי חסד וישלח דויד מלאכים לנחמו על אביו ויבאו עבדי דויד אל ארץ בני עמון אל חנון לנחמו ויאמרו שרי בני עמון לחנון המכבד דויד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלא בעבור לחקר ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך ויקח חנון את עבדי דויד ויגלחם ויכרת את מדויהם בחצי עד המפשעה וישלחם וילכו ויגידו לדויד על האנשים וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד אשר יצמח זקנכם ושבתם ויראו בני עמון כי התבאשו עם דויד וישלח חנון ובני עמון אלף ככר כסף לשכר להם מן ארם נהרים ומן ארם מעכה ומצובה רכב ופרשים וישכרו להם שנים ושלשים אלף רכב ואת מלך מעכה ואת עמו ויבאו ויחנו לפני מידבא ובני עמון נאספו מעריהם ויבאו למלחמה וישמע דויד וישלח את יואב ואת כל צבא הגבורים ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח העיר והמלכים אשר באו לבדם בשדה וירא יואב כי היתה פני המלחמה אליו פנים ואחור ויבחר מכל בחור בישראל ויערך לקראת ארם ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערכו לקראת בני עמון ויאמר אם תחזק ממני ארם והיית לי לתשועה ואם בני עמון יחזקו ממך והושעתיך חזק ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה הטוב בעיניו יעשה ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם למלחמה וינוסו מפניו ובני עמון ראו כי נס ארם וינוסו גם הם מפני אבשי אחיו ויבאו העירה ויבא יואב ירושלם וירא ארם כי נגפו לפני ישראל וישלחו מלאכים ויוציאו את ארם אשר מעבר הנהר ושופך שר צבא הדדעזר לפניהם ויגד לדויד ויאסף את כל ישראל ויעבר הירדן ויבא אלהם ויערך אלהם ויערך דויד לקראת ארם מלחמה וילחמו עמו וינס ארם מלפני ישראל ויהרג דויד מארם שבעת אלפים רכב וארבעים אלף איש רגלי ואת שופך שר הצבא המית ויראו עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלימו עם דויד ויעבדהו ולא אבה ארם להושיע את בני עמון עוד ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את רבה ויהרסה ויקח דויד את עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד ואת העם אשר בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני עמון וישב דויד וכל העם ירושלם ויהי אחרי כן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפאים ויכנעו ותהי עוד מלחמה את פלשתים ויך אלחנן בן יעור את לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעתיו שש ושש עשרים וארבע וגם הוא נולד להרפא ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעא אחי דויד אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד דויד וביד עבדיו

ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד

וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה בעת ההיא בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה ויאמר דויד זה הוא בית יהוה האלהים וזה מזבח לעלה לישראל

ויאמר דויד לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים וברזל לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות הכין דויד ונחשת לרב אין משקל ועצי ארזים לאין מספר כי הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב לדויד

ויאמר דויד שלמה בני נער ורך והבית לבנות ליהוה להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות אכינה נא לו ויכן דויד לרב לפני מותו ויקרא לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית ליהוה אלהי ישראל ויאמר דויד לשלמה בנו אני היה עם לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ויהי עלי דבר יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והניחותי לו מכל אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו הוא יבנה בית לשמי והוא יהיה לי לבן ואני לו לאב והכינותי כסא מלכותו על ישראל עד עולם עתה בני יהי יהוה עמך והצלחת ובנית בית יהוה אלהיך כאשר דבר עליך אך יתן לך יהוה שכל ובינה ויצוך על ישראל ולשמור את תורת יהוה אלהיך אז תצליח אם תשמור לעשות את החקים ואת המשפטים אשר צוה יהוה את משה על ישראל חזק ואמץ אל תירא ואל תחת והנה בעניי הכינותי לבית יהוה זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף ועמך לרב עשי מלאכה חצבים וחרשי אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה לזהב לכסף ולנחשת ולברזל אין מספר קום ועשה ויהי יהוה עמך ויצו דויד לכל שרי ישראל לעזר לשלמה בנו הלא יהוה אלהיכם עמכם והניח לכם מסביב כי נתן בידי את ישבי הארץ ונכבשה הארץ לפני יהוה ולפני עמו עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש ליהוה אלהיכם וקומו ובנו את מקדש יהוה האלהים להביא את ארון ברית יהוה וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם יהוה

ודויד זקן ושבע ימים וימלך את שלמה בנו על ישראל ויאסף את כל שרי ישראל והכהנים והלוים ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה ויהי מספרם לגלגלתם לגברים שלשים ושמונה אלף מאלה לנצח על מלאכת בית יהוה עשרים וארבעה אלף ושטרים ושפטים ששת אלפים וארבעת אלפים שערים וארבעת אלפים מהללים ליהוה בכלים אשר עשיתי להלל ויחלקם דויד מחלקות לבני לוי לגרשון קהת ומררי לגרשני לעדן ושמעי בני לעדן הראש יחיאל וזתם ויואל שלשה בני שמעי שלמות וחזיאל והרן שלשה אלה ראשי האבות ללעדן ובני שמעי יחת זינא ויעוש ובריעה אלה בני שמעי ארבעה ויהי יחת הראש וזיזה השני ויעוש ובריעה לא הרבו בנים ויהיו לבית אב לפקדה אחת בני קהת עמרם יצהר חברון ועזיאל ארבעה בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד עולם ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי בני משה גרשום ואליעזר בני גרשום שבואל הראש ויהיו בני אליעזר רחביה הראש ולא היה לאליעזר בנים אחרים ובני רחביה רבו למעלה בני יצהר שלמית הראש בני חברון יריהו הראש אמריה השני יחזיאל השלישי ויקמעם הרביעי בני עזיאל מיכה הראש וישיה השני בני מררי מחלי ומושי בני מחלי אלעזר וקיש וימת אלעזר ולא היו לו בנים כי אם בנות וישאום בני קיש אחיהם בני מושי מחלי ועדר וירמות שלושה אלה בני לוי לבית אבותיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלתם עשה המלאכה לעבדת בית יהוה מבן עשרים שנה ומעלה כי אמר דויד הניח יהוה אלהי ישראל לעמו וישכן בירושלם עד לעולם וגם ללוים אין לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבדתו כי בדברי דויד האחרונים המה מספר בני לוי מבן עשרים שנה ולמעלה כי מעמדם ליד בני אהרן לעבדת בית יהוה על החצרות ועל הלשכות ועל טהרת לכל קדש ומעשה עבדת בית האלהים וללחם המערכת ולסלת למנחה ולרקיקי המצות ולמחבת ולמרבכת ולכל משורה ומדה ולעמד בבקר בבקר להדות ולהלל ליהוה וכן לערב ולכל העלות עלות ליהוה לשבתות לחדשים ולמעדים במספר כמשפט עליהם תמיד לפני יהוה ושמרו את משמרת אהל מועד ואת משמרת הקדש ומשמרת בני אהרן אחיהם לעבדת בית יהוה

ולבני אהרן מחלקותם בני אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר ויחלקם דויד וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר לפקדתם בעבדתם וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה ויחלקום בגורלות אלה עם אלה כי היו שרי קדש ושרי האלהים מבני אלעזר ובבני איתמר ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר

ויצא הגורל הראשון ליהויריב לידעיה השני לחרם השלישי לשערים הרבעי למלכיה החמישי למימן הששי להקוץ השבעי לאביה השמיני לישוע התשעי לשכניהו העשרי לאלישיב עשתי עשר ליקים שנים עשר לחפה שלשה עשר לישבאב ארבעה עשר לבלגה חמשה עשר לאמר ששה עשר לחזיר שבעה עשר להפצץ שמונה עשר לפתחיה תשעה עשר ליחזקאל העשרים ליכין אחד ועשרים לגמול שנים ועשרים לדליהו שלשה ועשרים למעזיהו ארבעה ועשרים

אלה פקדתם לעבדתם לבוא לבית יהוה כמשפטם ביד אהרן אביהם כאשר צוהו יהוה אלהי ישראל

ולבני לוי הנותרים לבני עמרם שובאל לבני שובאל יחדיהו לרחביהו לבני רחביהו הראש ישיה ליצהרי שלמות לבני שלמות יחת ובני יריהו אמריהו השני יחזיאל השלישי יקמעם הרביעי בני עזיאל מיכה לבני מיכה שמור אחי מיכה ישיה לבני ישיה זכריהו בני מררי מחלי ומושי בני יעזיהו בנו בני מררי ליעזיהו בנו ושהם וזכור ועברי למחלי אלעזר ולא היה לו בנים לקיש בני קיש ירחמאל ובני מושי מחלי ועדר וירימות אלה בני הלוים לבית אבתיהם ויפילו גם הם גורלות לעמת אחיהם בני אהרן לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך וראשי האבות לכהנים וללוים אבות הראש לעמת אחיו הקטן ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם לבני אסף זכור ויוסף ונתניה ואשראלה בני אסף על יד אסף הנבא על ידי המלך לידותון בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה על ידי אביהם ידותון בכנור הנבא על הדות והלל ליהוה להימן בני הימן בקיהו מתניהו עזיאל שבואל וירימות חנניה חנני אליאתה גדלתי ורממתי עזר ישבקשה מלותי הותיר מחזיאת כל אלה בנים להימן חזה המלך בדברי האלהים להרים קרן ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר ובנות שלוש כל אלה על ידי אביהם בשיר בית יהוה במצלתים נבלים וכנרות לעבדת בית האלהים על ידי המלך אסף וידותון והימן ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר ליהוה כל המבין מאתים שמונים ושמונה ויפילו גורלות משמרת לעמת כקטן כגדול מבין עם תלמיד

ויצא הגורל הראשון לאסף ליוסף גדליהו השני הוא ואחיו ובניו שנים עשר השלשי זכור בניו ואחיו שנים עשר הרביעי ליצרי בניו ואחיו שנים עשר החמישי נתניהו בניו ואחיו שנים עשר הששי בקיהו בניו ואחיו שנים עשר השבעי ישראלה בניו ואחיו שנים עשר השמיני ישעיהו בניו ואחיו שנים עשר התשיעי מתניהו בניו ואחיו שנים עשר העשירי שמעי בניו ואחיו שנים עשר עשתי עשר עזראל בניו ואחיו שנים עשר השנים עשר לחשביה בניו ואחיו שנים עשר לשלשה עשר שובאל בניו ואחיו שנים עשר לארבעה עשר מתתיהו בניו ואחיו שנים עשר לחמשה עשר לירמות בניו ואחיו שנים עשר לששה עשר לחנניהו בניו ואחיו שנים עשר לשבעה עשר לישבקשה בניו ואחיו שנים עשר לשמונה עשר לחנני בניו ואחיו שנים עשר לתשעה עשר למלותי בניו ואחיו שנים עשר לעשרים לאליתה בניו ואחיו שנים עשר לאחד ועשרים להותיר בניו ואחיו שנים עשר לשנים ועשרים לגדלתי בניו ואחיו שנים עשר לשלשה ועשרים למחזיאות בניו ואחיו שנים עשר לארבעה ועשרים לרוממתי עזר בניו ואחיו שנים עשר

למחלקות לשערים לקרחים משלמיהו בן קרא מן בני אסף ולמשלמיהו בנים זכריהו הבכור ידיעאל השני זבדיהו השלישי יתניאל הרביעי עילם החמישי יהוחנן הששי אליהועיני השביעי ולעבד אדם בנים שמעיה הבכור יהוזבד השני יואח השלשי ושכר הרביעי ונתנאל החמישי עמיאל הששי יששכר השביעי פעלתי השמיני כי ברכו אלהים ולשמעיה בנו נולד בנים הממשלים לבית אביהם כי גבורי חיל המה בני שמעיה עתני ורפאל ועובד אלזבד אחיו בני חיל אליהו וסמכיהו כל אלה מבני עבד אדם המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבדה ששים ושנים לעבד אדם ולמשלמיהו בנים ואחים בני חיל שמונה עשר ולחסה מן בני מררי בנים שמרי הראש כי לא היה בכור וישימהו אביהו לראש חלקיהו השני טבליהו השלשי זכריהו הרבעי כל בנים ואחים לחסה שלשה עשר לאלה מחלקות השערים לראשי הגברים משמרות לעמת אחיהם לשרת בבית יהוה ויפילו גורלות כקטן כגדול לבית אבותם לשער ושער

ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל הפילו גורלות ויצא גורלו צפונה לעבד אדם נגבה ולבניו בית האספים לשפים ולחסה למערב עם שער שלכת במסלה העולה משמר לעמת משמר למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה ולאספים שנים שנים לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר אלה מחלקות השערים לבני הקרחי ולבני מררי והלוים אחיה על אוצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים בני לעדן בני הגרשני ללעדן ראשי האבות ללעדן הגרשני יחיאלי בני יחיאלי זתם ויואל אחיו על אצרות בית יהוה לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי ושבאל בן גרשום בן משה נגיד על האצרות ואחיו לאליעזר רחביהו בנו וישעיהו בנו וירם בנו וזכרי בנו ושלמות בנו הוא שלמות ואחיו על כל אצרות הקדשים אשר הקדיש דויד המלך וראשי האבות לשרי האלפים והמאות ושרי הצבא מן המלחמות ומן השלל הקדישו לחזק לבית יהוה וכל ההקדיש שמואל הראה ושאול בן קיש ואבנר בן נר ויואב בן צרויה כל המקדיש על יד שלמית ואחיו

ליצהרי כנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל לשטרים ולשפטים לחברוני חשביהו ואחיו בני חיל אלף ושבע מאות על פקדת ישראל מעבר לירדן מערבה לכל מלאכת יהוה ולעבדת המלך לחברוני יריה הראש לחברוני לתלדתיו לאבות בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד ואחיו בני חיל אלפים ושבע מאות ראשי האבות ויפקידם דויד המלך על הראובני והגדי וחצי שבט המנשי לכל דבר האלהים ודבר המלך

ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקות הבאה והיצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה המחלקת האחת עשרים וארבעה אלף

על המחלקת הראשונה לחדש הראשון ישבעם בן זבדיאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף מן בני פרץ הראש לכל שרי הצבאות לחדש הראשון ועל מחלקת החדש השני דודי האחוחי ומחלקתו ומקלות הנגיד ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף שר הצבא השלישי לחדש השלישי בניהו בן יהוידע הכהן ראש ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף הוא בניהו גבור השלשים ועל השלשים ומחלקתו עמיזבד בנו הרביעי לחדש הרביעי עשהאל אחי יואב וזבדיה בנו אחריו ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף החמישי לחדש החמישי השר שמהות היזרח ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף הששי לחדש הששי עירא בן עקש התקועי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף השביעי לחדש השביעי חלץ הפלוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף השמיני לחדש השמיני סבכי החשתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף התשיעי לחדש התשיעי אביעזר הענתותי לבנימיני ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף העשירי לחדש העשירי מהרי הנטופתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף עשתי עשר לעשתי עשר החדש בניה הפרעתוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף השנים עשר לשנים עשר החדש חלדי הנטופתי לעתניאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף

ועל שבטי ישראל לראובני נגיד אליעזר בן זכרי לשמעוני שפטיהו בן מעכה ללוי חשביה בן קמואל לאהרן צדוק ליהודה אליהו מאחי דויד ליששכר עמרי בן מיכאל לזבולן ישמעיהו בן עבדיהו לנפתלי ירימות בן עזריאל לבני אפרים הושע בן עזזיהו לחצי שבט מנשה יואל בן פדיהו לחצי המנשה גלעדה ידו בן זכריהו לבנימן יעשיאל בן אבנר לדן עזראל בן ירחם אלה שרי שבטי ישראל ולא נשא דויד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה כי אמר יהוה להרבות את ישראל ככוכבי השמים יואב בן צרויה החל למנות ולא כלה ויהי בזאת קצף על ישראל ולא עלה המספר במספר דברי הימים למלך דויד ועל אצרות המלך עזמות בן עדיאל ועל האצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן עזיהו ועל עשי מלאכת השדה לעבדת האדמה עזרי בן כלוב ועל הכרמים שמעי הרמתי ועל שבכרמים לאצרות היין זבדי השפמי ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי ועל אצרות השמן יועש ועל הבקר הרעים בשרון שטרי השרוני ועל הבקר בעמקים שפט בן עדלי ועל הגמלים אוביל הישמעלי ועל האתנות יחדיהו המרנתי ועל הצאן יזיז ההגרי כל אלה שרי הרכוש אשר למלך דויד ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך ואחיתפל יועץ למלך וחושי הארכי רע המלך ואחרי אחיתפל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב

ויקהל דויד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך ושרי האלפים ושרי המאות ושרי כל רכוש ומקנה למלך ולבניו עם הסריסים והגבורים ולכל גבור חיל אל ירושלם ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית יהוה ולהדם רגלי אלהינו והכינותי לבנות והאלהים אמר לי לא תבנה בית לשמי כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת ויבחר יהוה אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל ומכל בני כי רבים בנים נתן לי יהוה ויבחר בשלמה בני לשבת על כסא מלכות יהוה על ישראל ויאמר לי שלמה בנך הוא יבנה ביתי וחצרותי כי בחרתי בו לי לבן ואני אהיה לו לאב והכינותי את מלכותו עד לעולם אם יחזק לעשות מצותי ומשפטי כיום הזה ועתה לעיני כל ישראל קהל יהוה ובאזני אלהינו שמרו ודרשו כל מצות יהוה אלהיכם למען תירשו את הארץ הטובה והנחלתם לבניכם אחריכם עד עולם ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד ראה עתה כי יהוה בחר בך לבנות בית למקדש חזק ועשה

ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליתיו וחדריו הפנימים ובית הכפרת ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות בית יהוה ולכל הלשכות סביב לאצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית יהוה ולכל כלי עבודת בית יהוה לזהב במשקל לזהב לכל כלי עבודה ועבודה לכל כלי הכסף במשקל לכל כלי עבודה ועבודה ומשקל למנרות הזהב ונרתיהם זהב במשקל מנורה ומנורה ונרתיה ולמנרות הכסף במשקל למנורה ונרתיה כעבודת מנורה ומנורה ואת הזהב משקל לשלחנות המערכת לשלחן ושלחן וכסף לשלחנות הכסף והמזלגות והמזרקות והקשות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור ולמזבח הקטרת זהב מזקק במשקל ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפרשים וסככים על ארון ברית יהוה הכל בכתב מיד יהוה עלי השכיל כל מלאכות התבנית

ויאמר דויד לשלמה בנו חזק ואמץ ועשה אל תירא ואל תחת כי יהוה אלהים אלהי עמך לא ירפך ולא יעזבך עד לכלות כל מלאכת עבודת בית יהוה והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש לרב ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית יהוה על יד יחיאל הגרשני וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה

ויברך דויד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת כי ממך הכל ומידך נתנו לך כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך מידך היא ולך הכל וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי

ויאמר דויד לכל הקהל ברכו נא את יהוה אלהיכם ויברכו כל הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא פרים אלף אלים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל ישראל ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן וישב שלמה על כסא יהוה למלך תחת דויד אביו ויצלח וישמעו אליו כל ישראל וכל השרים והגברים וגם כל בני המלך דויד נתנו יד תחת שלמה המלך ויגדל יהוה את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל

ודויד בן ישי מלך על כל ישראל והימים אשר מלך על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים הנם כתובים על דברי שמואל הראה ועל דברי נתן הנביא ועל דברי גד החזה עם כל מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל ישראל ועל כל ממלכות הארצות

ויתחזק שלמה בן דויד על מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה ויאמר שלמה לכל ישראל לשרי האלפים והמאות ולשפטים ולכל נשיא לכל ישראל ראשי האבות וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון כי שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד יהוה במדבר אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד כי נטה לו אהל בירושלם ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן אורי בן חור שם לפני משכן יהוה וידרשהו שלמה והקהל ויעל שלמה שם על מזבח הנחשת לפני יהוה אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן לך ויאמר שלמה לאלהים אתה עשית עם דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו עתה יהוה אלהים יאמן דברך עם דויד אבי כי אתה המלכתני על עם רב כעפר הארץ עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה כי מי ישפט את עמך הזה הגדול ויאמר אלהים לשלמה יען אשר היתה זאת עם לבבך ולא שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם ימים רבים לא שאלת ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן לך אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה כן ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם מלפני אהל מועד וימלך על ישראל

ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוא סחרי המלך מקוא יקחו במחיר ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות

וישלח שלמה אל חורם מלך צר לאמר כאשר עשית עם דויד אבי ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו הנה אני בונה בית לשם יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו לעולם זאת על ישראל והבית אשר אני בונה גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים ומי יעצר כח לבנות לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה לו בית כי אם להקטיר לפניו ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם עבדיך ולהכין לי עצים לרב כי הבית אשר אני בונה גדול והפלא והנה לחטבים לכרתי העצים נתתי חטים מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף ויאמר חורם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה באהבת יהוה את עמו נתנך עליהם מלך ויאמר חורם ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה בית ליהוה ובית למלכותו ועתה שלחתי איש חכם יודע בינה לחורם אבי בן אשה מן בנות דן ואביו איש צרי יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פתוח ולחשב כל מחשבת אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדני דויד אביך ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני ישלח לעבדיו ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסדות על ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם

ויספר שלמה כל האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם ויחל שלמה לבנות את בית יהוה בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלהים הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורחב אמות עשרים והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרת ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים ויחף את הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו זהב ופתח כרובים על הקירות ויעש את בית קדש הקדשים ארכו על פני רחב הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות ומשקל למסמרות לשקלים חמשים זהב והעליות חפה זהב ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב וכנפי הכרובים ארכם אמות עשרים כנף האחד לאמות חמש מגעת לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש מגיע לכנף הכרוב האחר וכנף הכרוב האחד אמות חמש מגיע לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש דבקה לכנף הכרוב האחר כנפי הכרובים האלה פרשים אמות עשרים והם עמדים על רגליהם ופניהם לבית ויעש את הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר על ראשו אמות חמש ויעש שרשרות בדביר ויתן על ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות ויקם את העמודים על פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם הימיני יכין ושם השמאלי בעז ויעש מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב ודמות בקרים תחת לו סביב סביב סובבים אתו עשר באמה מקיפים את הים סביב שנים טורים הבקר יצוקים במצקתו עומד על שנים עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושנה מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם והים לרחצה לכהנים בו ויעש את מנרות הזהב עשר כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול ויעש מזרקי זהב מאה ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה ודלתות לעזרה ודלתותיהם צפה נחשת ואת הים נתן מכתף הימנית קדמה ממול נגבה ויעש חורם את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם לעשות את המלאכה אשר עשה למלך שלמה בבית האלהים עמודים שנים והגלות והכתרות על ראש העמודים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על ראש העמודים ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שנים טורים רמונים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על פני העמודים ואת המכנות עשה ואת הכירות עשה על המכנות את הים אחד ואת הבקר שנים עשר תחתיו ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות ואת כל כליהם עשה חורם אביו למלך שלמה לבית יהוה נחשת מרוק בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה ויעש שלמה כל הכלים האלה לרב מאד כי לא נחקר משקל הנחשת ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית האלהים ואת מזבח הזהב ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים ואת המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל זהב ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית יהוה ויבא שלמה את קדשי דויד אביו ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים נתן באצרות בית האלהים

אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד היא ציון ויקהלו אל המלך כל איש ישראל בחג הוא החדש השבעי ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב ויביאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה אין בארון רק שני הלחות אשר נתן משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם ממצרים

ויהי בצאת הכהנים מן הקדש כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו אין לשמור למחלקות והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים בחצצרות ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים

אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה

ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים ושמעת וסלחת אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם

בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך מחטאתם ישובון כי תענם ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו איביו בארץ שעריו כל נגע וכל מחלה כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי כי יצא עמך למלחמה על איביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות לתפלת המקום הזה ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב יהוה אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך

וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את הבית ולא יכלו הכהנים לבוא אל בית יהוה כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והדות ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והמלך וכל העם זבחים זבח לפני יהוה ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית האלהים המלך וכל העם והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם וכל ישראל עמדים ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם העלות ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את העלה ואת המנחה ואת החלבים ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים וכל ישראל עמו קהל גדול מאד מלבוא חמת עד נחל מצרים ויעשו ביום השמיני עצרת כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם לאהליהם שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה ולישראל עמו ויכל שלמה את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל הבא על לב שלמה לעשות בבית יהוה ובביתו הצליח

וירא יהוה אל שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח הן אעצר השמים ולא יהיה מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם עתה עיני יהיו פתחות ואזני קשבות לתפלת המקום הזה ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה להיות שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דויד אביך ולעשות ככל אשר צויתיך וחקי ומשפטי תשמור והקימותי את כסא מלכותך כאשר כרתי לדויד אביך לאמר לא יכרת לך איש מושל בישראל ואם תשובון אתם ועזבתם חקותי ומצותי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל העמים והבית הזה אשר היה עליון לכל עבר עליו ישם ואמר במה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהי אבתיהם אשר הוציאם מארץ מצרים ויחזיקו באלהים אחרים וישתחוו להם ויעבדום על כן הביא עליהם את כל הרעה הזאת

ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה ואת ביתו והערים אשר נתן חורם לשלמה בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון ערי מצור חומות דלתים ובריח ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו

ואלה שרי הנציבים אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה

אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר ולאצרות ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו שלם בית יהוה אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים בארץ אדום וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה

ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה ותבוא לנסות את שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל שלמה ותדבר עמו את כל אשר היה עם לבבה ויגד לה שלמה את כל דבריה ולא נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה והבית אשר בנה ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה עוד בה רוח ותאמר אל המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך ולא האמנתי לדבריהם עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי חצי מרבית חכמתך יספת על השמועה אשר שמעתי אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד ושמעים את חכמתך יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך ליהוה אלהיך באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה וגם עבדי חירם ועבדי שלמה אשר הביאו זהב מאופיר הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה ויעש המלך את עצי האלגומים מסלות לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא נראו כהם לפנים בארץ יהודה והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה

ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת שש מאות וששים ושש ככרי זהב לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב שחוט יעלה על הצנה האחת ושלש מאות מגנים זהב שחוט שלש מאות זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות ושנים עשר אריות עמדים שם על שש המעלות מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכה וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים

ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר וחכמה וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם ויהי מושל בכל המלכים מן הנהר ועד ארץ פלשתים ועד גבול מצרים ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי החזה על ירבעם בן נבט וימלך שלמה בירושלם על כל ישראל ארבעים שנה וישכב שלמה עם אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו

וילך רחבעם שכמה כי שכם באו כל ישראל להמליך אתו ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא במצרים אשר ברח מפני שלמה המלך וישב ירבעם ממצרים וישלחו ויקראו לו ויבא ירבעם וכל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר אביך הקשה את עלנו ועתה הקל מעבודת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך ויאמר אלהם עוד שלשת ימים ושובו אלי וילך העם ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר וידברו אליו לאמר אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו העמדים לפניו ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים

ויבא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלשי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלשי ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים ולא שמע המלך אל העם כי היתה נסבה מעם האלהים למען הקים יהוה את דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל ירבעם בן נבט וכל ישראל כי לא שמע המלך להם וישיבו העם את המלך לאמר מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל ישראל לאהליו ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם וישלח המלך רחבעם את הדרם אשר על המס וירגמו בו בני ישראל אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם ויפשעו ישראל בבית דויד עד היום הזה ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם

ויהי דבר יהוה אל שמעיהו איש האלהים לאמר אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל ישראל ביהודה ובנימן לאמר כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי יהוה וישבו מלכת אל ירבעם

וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם ואת גת ואת מרשה ואת זיף ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה ואת צרעה ואת אילון ואת חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות ויחזק את המצורות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין ובכל עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי לו יהודה ובנימן והכהנים והלוים אשר בכל ישראל התיצבו עליו מכל גבולם כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה לשנים שלוש ויקח לו רחבעם אשה את מחלת בן ירימות בן דויד אביהיל בת אליאב בן ישי ותלד לו בנים את יעוש ואת שמריה ואת זהם ואחריה לקח את מעכה בת אבשלום ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלמית ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות ויעמד לראש רחבעם את אביה בן מעכה לנגיד באחיו כי להמליכו ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת יהוה וכל ישראל עמו

ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם כי מעלו ביהוה באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים וילכד את ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד ירושלם ושמעיה הנביא בא אל רחבעם ושרי יהודה אשר נאספו אל ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה אמר יהוה אתם עזבתם אתי ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק ויכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו צדיק יהוה ובראות יהוה כי נכנעו היה דבר יהוה אל שמעיה לאמר נכנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא תתך חמתי בירושלם ביד שישק כי יהיו לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות ויעל שישק מלך מצרים על ירושלם ויקח את אצרות בית יהוה ואת אצרות בית המלך את הכל לקח ויקח את מגני הזהב אשר עשה שלמה ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך ויהי מדי בוא המלך בית יהוה באו הרצים ונשאום והשבום אל תא הרצים ובהכנעו שב ממנו אף יהוה ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה דברים טובים ויתחזק המלך רחבעם בירושלם וימלך כי בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את יהוה ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים הלא הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החזה להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל הימים וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר בעיר דויד וימלך אביה בנו תחתיו

בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על יהודה שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת אוריאל מן גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם ויאסר אביה את המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע מאות אלף איש בחור וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל ישראל הלא לכם לדעת כי יהוה אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח

ויקם ירבעם בן נבט עבד שלמה בן דויד וימרד על אדניו ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב ולא התחזק לפניהם ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים הלא הדחתם את כהני יהוה את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת ומקטרים ליהוה עלות בבקר בבקר ובערב בערב וקטרת סמים ומערכת לחם על השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב כי שמרים אנחנו את משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו והנה עמנו בראש האלהים וכהניו וחצצרות התרועה להריע עליכם בני ישראל אל תלחמו עם יהוה אלהי אבתיכם כי לא תצליחו וירבעם הסב את המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים בחצצרות ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את ירבעם וכל ישראל לפני אביה ויהודה וינוסו בני ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש בחור ויכנעו בני ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על יהוה אלהי אבותיהם וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה ואת ישנה ואת בנותיה ואת עפרון ובנתיה ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת

ויתחזק אביהו וישא לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים במדרש הנביא עדו וישכב אביה עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים

ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו ויסר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות ויגדע את האשרים ויאמר ליהודה לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה ויסר מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמנים ותשקט הממלכה לפניו ויבן ערי מצורה ביהודה כי שקטה הארץ ואין עמו מלחמה בשנים האלה כי הניח יהוה לו ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את יהוה אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ויבנו ויצליחו

ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל אלה גבורי חיל ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד מרשה ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה ויקרא אסא אל יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין עמך לעזר בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש ויגף יהוה את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי נשברו לפני יהוה ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד ויכו את כל הערים סביבות גרר כי היה פחד יהוה עליהם ויבזו את כל הערים כי בזה רבה היתה בהם וגם אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרב וגמלים וישבו ירושלם ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה וישב בצר לו על יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל ישבי הארצות וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר כי אלהים הממם בכל צרה ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי יהוה אלהיו עמו

ויקבצו ירושלם בחדש השלשי לשנת חמש עשרה למלכות אסא ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים ויבאו בברית לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה ובחצצרות ובשופרות וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון והבמות לא סרו מישראל רק לבב אסא היה שלם כל ימיו ויבא את קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא

בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה ובית המלך וישלח אל בן הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו אל ערי ישראל ויכו את עיון ואת דן ואת אבל מים ואת כל מסכנות ערי נפתלי ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישבת את מלאכתו ואסא המלך לקח את כל יהודה וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את גבע ואת המצפה ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על יהוה אלהיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על יהוה נתנם בידך כי יהוה עיניו משטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות ויכעס אסא אל הראה ויתנהו בית המהפכת כי בזעף עמו על זאת וירצץ אסא מן העם בעת ההיא והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים הנם כתובים על ספר המלכים ליהודה וישראל ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד למעלה חליו וגם בחליו לא דרש את יהוה כי ברפאים וישכב אסא עם אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו לו שרפה גדולה עד למאד

וימלך יהושפט בנו תחתיו ויתחזק על ישראל ויתן חיל בכל ערי יהודה הבצרות ויתן נציבים בארץ יהודה ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו ויהי יהוה עם יהושפט כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש לבעלים כי לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כמעשה ישראל ויכן יהוה את הממלכה בידו ויתנו כל יהודה מנחה ליהושפט ויהי לו עשר וכבוד לרב ויגבה לבו בדרכי יהוה ועוד הסיר את הבמות ואת האשרים מיהודה

ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו לבן חיל ולעבדיה ולזכריה ולנתנאל ולמיכיהו ללמד בערי יהודה ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמרימות ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים וילמדו ביהודה ועמהם ספר תורת יהוה ויסבו בכל ערי יהודה וילמדו בעם ויהי פחד יהוה על כל ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה ולא נלחמו עם יהושפט ומן פלשתים מביאים ליהושפט מנחה וכסף משא גם הערביאים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות

ויהי יהושפט הלך וגדל עד למעלה ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות ומלאכה רבה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם ואלה פקדתם לבית אבותיהם ליהודה שרי אלפים עדנה השר ועמו גבורי חיל שלש מאות אלף ועל ידו יהוחנן השר ועמו מאתים ושמונים אלף ועל ידו עמסיה בן זכרי המתנדב ליהוה ועמו מאתים אלף גבור חיל ומן בנימן גבור חיל אלידע ועמו נשקי קשת ומגן מאתים אלף ועל ידו יהוזבד ועמו מאה ושמונים אלף חלוצי צבא אלה המשרתים את המלך מלבד אשר נתן המלך בערי המבצר בכל יהודה

ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמת גלעד ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי ועמך במלחמה ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו בן ימלא ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע ויאמר לכן שמעו דבר יהוה ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר זה אמר ככה וזה אמר ככה ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי לדבר אתך ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל וישובו מאחריו ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך והוצאתני מן המחנה כי החליתי ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש וישב יהושפט מלך יהודה אל ביתו בשלום לירושלם ויצא אל פניו יהוא בן חנני החזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי יהוה תאהב ובזאת עליך קצף מלפני יהוה אבל דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות מן הארץ והכינות לבבך לדרש האלהים וישב יהושפט בירושלם וישב ויצא בעם מבאר שבע עד הר אפרים וישיבם אל יהוה אלהי אבותיהם ויעמד שפטים בארץ בכל ערי יהודה הבצרות לעיר ועיר ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט ועתה יהי פחד יהוה עליכם שמרו ועשו כי אין עם יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שחד וגם בירושלם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט יהוה ולריב וישבו ירושלם ויצו עליהם לאמר כה תעשון ביראת יהוה באמונה ובלבב שלם וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו ליהוה והיה קצף עליכם ועל אחיכם כה תעשון ולא תאשמו והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר יהוה וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי יהוה עם הטוב

ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט למלחמה ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית יהוה לפני החצר החדשה ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו וכל יהודה עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי מן בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם ויקד יהושפט אפים ארצה וכל יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה וינגפו ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל כי רב הוא וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה כי שם ברכו את יהוה על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה עד היום וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה כי שמחם יהוה מאויביהם ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות אל בית יהוה ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב

וימלך יהושפט על יהודה בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי וילך בדרך אביו אסא ולא סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה אך הבמות לא סרו ועוד העם לא הכינו לבבם לאלהי אבתיהם ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל ואחרי כן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דויד וימלך יהורם בנו תחתיו ולו אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו כל אלה בני יהושפט מלך ישראל ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצרות ביהודה ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור

ויקם יהורם על ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את כל אחיו בחרב וגם משרי ישראל בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה ולא אבה יהוה להשחית את בית דויד למען הברית אשר כרת לדויד וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו כל הימים בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך ויעבר יהורם עם שריו וכל הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו כי עזב את יהוה אלהי אבתיו גם הוא עשה במות בהרי יהודה ויזן את ישבי ירושלם וידח את יהודה

ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה אמר יהוה אלהי דויד אביך תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת הנה יהוה נגף מגפה גדולה בעמך ובבניך ובנשיך ובכל רכושך ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד יצאו מעיך מן החלי ימים על ימים ויער יהוה על יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על יד כושים ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל הרכוש הנמצא לבית המלך וגם בניו ונשיו ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו ואחרי כל זאת נגפו יהוה במעיו לחלי לאין מרפא ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו וימת בתחלאים רעים ולא עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו בן שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים וימליכו יושבי ירושלם את אחזיהו בנו הקטן תחתיו כי כל הראשנים הרג הגדוד הבא בערבים למחנה וימלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה

בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי גם הוא הלך בדרכי בית אחאב כי אמו היתה יועצתו להרשיע ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי המה היו לו יועצים אחרי מות אביו למשחית לו גם בעצתם הלך וילך את יהורם בן אחאב מלך ישראל למלחמה על חזאל מלך ארם ברמות גלעד ויכו הרמים את יורם וישב להתרפא ביזרעאל כי המכים אשר הכהו ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ועזריהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יהורם בן אחאב ביזרעאל כי חלה הוא ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבוא אל יורם ובבאו יצא עם יהורם אל יהוא בן נמשי אשר משחו יהוה להכרית את בית אחאב ויהי כהשפט יהוא עם בית אחאב וימצא את שרי יהודה ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו ויהרגם ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל יהוא וימיתהו ויקברהו כי אמרו בן יהושפט הוא אשר דרש את יהוה בכל לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותדבר את כל זרע הממלכה לבית יהודה ותקח יהושבעת בת המלך את יואש בן אחזיהו ותגנב אתו מתוך בני המלך המומתים ותתן אתו ואת מינקתו בחדר המטות ותסתירהו יהושבעת בת המלך יהורם אשת יהוידע הכהן כי היא היתה אחות אחזיהו מפני עתליהו ולא המיתתהו ויהי אתם בבית האלהים מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ

ובשנה השבעית התחזק יהוידע ויקח את שרי המאות לעזריהו בן ירחם ולישמעאל בן יהוחנן ולעזריהו בן עובד ואת מעשיהו בן עדיהו ואת אלישפט בן זכרי עמו בברית ויסבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל ירושלם ויכרת כל הקהל ברית בבית האלהים עם המלך ויאמר להם הנה בן המלך ימלך כאשר דבר יהוה על בני דויד זה הדבר אשר תעשו השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים והשלשית בבית המלך והשלשית בשער היסוד וכל העם בחצרות בית יהוה ואל יבוא בית יהוה כי אם הכהנים והמשרתים ללוים המה יבאו כי קדש המה וכל העם ישמרו משמרת יהוה והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבאו ובצאתו ויעשו הלוים וכל יהודה ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות ויתן יהוידע הכהן לשרי המאות את החניתים ואת המגנות ואת השלטים אשר למלך דויד אשר בית האלהים ויעמד את כל העם ואיש שלחו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על המלך סביב ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך ותשמע עתליהו את קול העם הרצים והמהללים את המלך ותבוא אל העם בית יהוה ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצצרות על המלך וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצצרות והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל ותקרע עתליהו את בגדיה ותאמר קשר קשר ויוצא יהוידע הכהן את שרי המאות פקודי החיל ויאמר אלהם הוציאוה אל מבית השדרות והבא אחריה יומת בחרב כי אמר הכהן לא תמיתוה בית יהוה וישימו לה ידים ותבוא אל מבוא שער הסוסים בית המלך וימיתוה שם

ויכרת יהוידע ברית בינו ובין כל העם ובין המלך להיות לעם ליהוה ויבאו כל העם בית הבעל ויתצהו ואת מזבחתיו ואת צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם יהוידע פקדות בית יהוה ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית יהוה להעלות עלות יהוה ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר על ידי דויד ויעמד השוערים על שערי בית יהוה ולא יבוא טמא לכל דבר ויקח את שרי המאות ואת האדירים ואת המושלים בעם ואת כל עם הארץ ויורד את המלך מבית יהוה ויבאו בתוך שער העליון בית המלך ויושיבו את המלך על כסא הממלכה וישמחו כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכהן וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות ויהי אחרי כן היה עם לב יואש לחדש את בית יהוה ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד יהוה והקהל לישראל לאהל העדות כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יהוה חוצה ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד האלהים על ישראל במדבר וישמחו כל השרים וכל העם ויביאו וישליכו לארון עד לכלה ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את בית יהוה ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו ויאמצהו וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית יהוה תמיד כל ימי יהוידע

ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן מאה ושלשים שנה במותו ויקברהו בעיר דויד עם המלכים כי עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו

ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם ויעזבו את בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את האשרים ואת העצבים ויהי קצף על יהודה וירושלם באשמתם זאת וישלח בהם נבאים להשיבם אל יהוה ויעידו בם ולא האזינו ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש

ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם וכל שללם שלחו למלך דרמשק כי במצער אנשים באו חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד כי עזבו את יהוה אלהי אבותיהם ואת יואש עשו שפטים ובלכתם ממנו כי עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים ואלה המתקשרים עליו זבד בן שמעת העמונית ויהוזבד בן שמרית המואבית ובניו ורב המשא עליו ויסוד בית האלהים הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו

בן עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים ויעש הישר בעיני יהוה רק לא בלבב שלם ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו ויהרג את עבדיו המכים את המלך אביו ואת בניהם לא המית כי ככתוב בתורה בספר משה אשר צוה יהוה לאמר לא ימותו אבות על בנים ובנים לא ימותו על אבות כי איש בחטאו ימותו ויקבץ אמציהו את יהודה ויעמידם לבית אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל במאה ככר כסף ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל יבוא עמך צבא ישראל כי אין יהוה עם ישראל כל בני אפרים כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה יכשילך האלהים לפני אויב כי יש כח באלהים לעזור ולהכשיל ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה ויבדילם אמציהו להגדוד אשר בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי אף ואמציהו התחזק וינהג את עמו וילך גיא המלח ויך את בני שעיר עשרת אלפים ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכלם נבקעו ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה

ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר ויחר אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם מידך ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי

ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל יואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לך נתראה פנים וישלח יואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך ולא שמע אמציהו כי מהאלהים היא למען תתם ביד כי דרשו את אלהי אדום ויעל יואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהליו ואת אמציהו מלך יהודה בן יואש בן יהואחז תפש יואש מלך ישראל בבית שמש ויביאהו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד שער הפונה ארבע מאות אמה וכל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עבד אדום ואת אוצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון

ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יואש בן יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה ויתר דברי אמציהו הראשנים והאחרונים הלא הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל ומעת אשר סר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם וישאהו על הסוסים ויקברו אתו עם אבתיו בעיר יהודה ויקחו כל עם יהודה את עזיהו והוא בן שש עשרה שנה וימליכו אתו תחת אביו אמציהו הוא בנה את אילות וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו

בן שש עשרה שנה עזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכיליה מן ירושלם ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים ובימי דרשו את יהוה הצליחו האלהים ויצא וילחם בפלשתים ויפרץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים ויעזרהו האלהים על פלשתים ועל הערביים הישבים בגור בעל והמעונים ויתנו העמונים מנחה לעזיהו וילך שמו עד לבוא מצרים כי החזיק עד למעלה ויבן עזיהו מגדלים בירושלם על שער הפנה ועל שער הגיא ועל המקצוע ויחזקם ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל כי אהב אדמה היה ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד במספר פקדתם ביד יעואל הסופר ומעשיהו השוטר על יד חנניהו משרי המלך כל מספר ראשי האבות לגבורי חיל אלפים ושש מאות ועל ידם חיל צבא שלש מאות אלף ושבעת אלפים וחמש מאות עושי מלחמה בכח חיל לעזר למלך על האויב ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וכובעים ושרינות וקשתות ולאבני קלעים ויעש בירושלם חשבנות מחשבת חושב להיות על המגדלים ועל הפנות לירוא בחצים ובאבנים גדלות ויצא שמו עד למרחוק כי הפליא להעזר עד כי חזק וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל ביהוה אלהיו ויבא אל היכל יהוה להקטיר על מזבח הקטרת ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליהוה שמונים בני חיל ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עזיהו להקטיר ליהוה כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מיהוה אלהים ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית יהוה מעל למזבח הקטרת ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם הוא נדחף לצאת כי נגעו יהוה ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו וישב בית החפשות מצרע כי נגזר מבית יהוה ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ ויתר דברי עזיהו הראשנים והאחרנים כתב ישעיהו בן אמוץ הנביא וישכב עזיהו עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא וימלך יותם בנו תחתיו

בן עשרים וחמש שנה יותם במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושה בת צדוק ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו רק לא בא אל היכל יהוה ועוד העם משחיתים הוא בנה את שער בית יהוה העליון ובחומת העפל בנה לרב וערים בנה בהר יהודה ובחרשים בנה בירניות ומגדלים והוא נלחם עם מלך בני עמון ויחזק עליהם ויתנו לו בני עמון בשנה ההיא מאה ככר כסף ועשרת אלפים כרים חטים ושעורים עשרת אלפים זאת השיבו לו בני עמון ובשנה השנית והשלשית ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני יהוה אלהיו ויתר דברי יותם וכל מלחמתיו ודרכיו הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם וישכב יותם עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אחז בנו תחתיו

בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים והוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מפני בני ישראל ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן ויתנהו יהוה אלהיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד מלך ישראל נתן ויך בו מכה גדולה ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני חיל בעזבם את יהוה אלהי אבותם ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון ושם היה נביא ליהוה עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי אבותיכם על יהודה נתנם בידכם ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע ועתה בני יהודה וירושלם אתם אמרים לכבש לעבדים ולשפחות לכם הלא רק אתם עמכם אשמות ליהוה אלהיכם ועתה שמעוני והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם כי חרון אף יהוה עליכם ויקמו אנשים מראשי בני אפרים עזריהו בן יהוחנן ברכיהו בן משלמות ויחזקיהו בן שלם ועמשא בן חדלי על הבאים מן הצבא ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על חטאתנו ועל אשמתנו כי רבה אשמה לנו וחרון אף על ישראל ויעזב החלוץ את השביה ואת הבזה לפני השרים וכל הקהל ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשם וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון

בעת ההיא שלח המלך אחז על מלכי אשור לעזר לו ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו שבי ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את בית שמש ואת אילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ובנותיה ואת גמזו ואת בנתיה וישבו שם כי הכניע יהוה את יהודה בעבור אחז מלך ישראל כי הפריע ביהודה ומעול מעל ביהוה ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו כי חלק אחז את בית יהוה ואת בית המלך והשרים ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו ובעת הצר לו ויוסף למעול ביהוה הוא המלך אחז ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אתם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל ויאסף אחז את כלי בית האלהים ויקצץ את כלי בית האלהים ויסגר את דלתות בית יהוה ויעש לו מזבחות בכל פנה בירושלם ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכעס את יהוה אלהי אבתיו ויתר דבריו וכל דרכיו הראשנים והאחרונים הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל וישכב אחז עם אבתיו ויקברהו בעיר בירושלם כי לא הביאהו לקברי מלכי ישראל וימלך יחזקיהו בנו תחתיו

יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת זכריהו ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דויד אביו הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את דלתות בית יהוה ויחזקם ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו ערף גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא העלו בקדש לאלהי ישראל ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת עתה עם לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו בני עתה אל תשלו כי בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים

ויקמו הלוים מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו מן בני הקהתי ומן בני מררי קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל ומן הגרשני יואח בן זמה ועדן בן יואח ומן בני אליצפן שמרי ויעואל ומן בני אסף זכריהו ומתניהו ומן בני הימן יחואל ושמעי ומן בני ידותון שמעיה ועזיאל ויאספו את אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה ויבאו הכהנים לפנימה בית יהוה לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את בית יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את כל בית יהוה את מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן המערכת ואת כל כליו ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה ויביאו פרים שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על מזבח יהוה וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה ויגישו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם וישחטום הכהנים ויחטאו את דמם המזבחה לכפר על כל ישראל כי לכל ישראל אמר המלך העולה והחטאת ויעמד את הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא כי ביד יהוה המצוה ביד נביאיו ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות

ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר יהוה והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל וכל הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצצרים הכל עד לכלות העלה וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים אתו וישתחוו ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו

ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל נדיב לב עלות ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעלה ליהוה כל אלה והקדשים בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים וגם עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים לעלה ותכון עבודת בית יהוה וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר

וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון נכנעו ויבאו לירושלם גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר יהוה ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני קהל לרב מאד ויקמו ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש ליהוה כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז ליהוה וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים

וככלות כל זאת יצאו כל ישראל הנמצאים לערי יהודה וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את הבמות ואת המזבחות מכל יהודה ובנימן ובאפרים ומנשה עד לכלה וישובו כל בני ישראל איש לאחזתו לעריהם

ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכהנים והלוים על מחלקותם איש כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות יהוה ומנת המלך מן רכושו לעלות לעלות הבקר והערב והעלות לשבתות ולחדשים ולמעדים ככתוב בתורת יהוה ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת יהוה וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת שדה ומעשר הכל לרב הביאו ובני ישראל ויהודה היושבים בערי יהודה גם הם מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים המקדשים ליהוה אלהיהם הביאו ויתנו ערמות ערמות בחדש השלשי החלו הערמות ליסוד ובחדש השביעי כלו ויבאו יחזקיהו והשרים ויראו את הערמות ויברכו את יהוה ואת עמו ישראל

וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים על הערמות ויאמר אליו עזריהו הכהן הראש לבית צדוק ויאמר מהחל התרומה לביא בית יהוה אכול ושבוע והותר עד לרוב כי יהוה ברך את עמו והנותר את ההמון הזה ויאמר יחזקיהו להכין לשכות בבית יהוה ויכינו ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו הלוי ושמעי אחיהו משנה ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו פקידים מיד כונניהו ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהים וקורא בן ימנה הלוי השוער למזרחה על נדבות האלהים לתת תרומת יהוה וקדשי הקדשים ועל ידו עדן ומנימן וישוע ושמעיהו אמריהו ושכניהו בערי הכהנים באמונה לתת לאחיהם במחלקות כגדול כקטן מלבד התיחשם לזכרים מבן שלוש שנים ולמעלה לכל הבא לבית יהוה לדבר יום ביומו לעבודתם במשמרותם כמחלקותיהם ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה במשמרותיהם במחלקותיהם ולהתיחש בכל טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם לכל קהל כי באמונתם יתקדשו קדש ולבני אהרן הכהנים בשדי מגרש עריהם בכל עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות לתת מנות לכל זכר בכהנים ולכל התיחש בלוים ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני יהוה אלהיו ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח

אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצרות ויאמר לבקעם אליו וירא יחזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלם ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו ויקבצו עם רב ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ לאמר למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב ומגנים ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר חזקו ואמצו אל תיראו ואל תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל ההמון אשר עמו כי עמנו רב מעמו עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה

אחר זה שלח סנחריב מלך אשור עבדיו ירושלימה והוא על לכיש וכל ממשלתו עמו על יחזקיהו מלך יהודה ועל כל יהודה אשר בירושלם לאמר כה אמר סנחריב מלך אשור על מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם הלא יחזקיהו מסית אתכם לתת אתכם למות ברעב ובצמא לאמר יהוה אלהינו יצילנו מכף מלך אשור הלא הוא יחזקיהו הסיר את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות היכול יכלו אלהי גוי הארצות להציל את ארצם מידי מי בכל אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי אשר יכול להציל את עמו מידי כי יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי ועתה אל ישיא אתכם חזקיהו ואל יסית אתכם כזאת ואל תאמינו לו כי לא יוכל כל אלוה כל גוי וממלכה להציל עמו מידי ומיד אבותי אף כי אלהיכם לא יצילו אתכם מידי ועוד דברו עבדיו על יהוה האלהים ועל יחזקיהו עבדו וספרים כתב לחרף ליהוה אלהי ישראל ולאמר עליו לאמר כאלהי גויי הארצות אשר לא הצילו עמם מידי כן לא יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי ויקראו בקול גדול יהודית על עם ירושלם אשר על החומה ליראם ולבהלם למען ילכדו את העיר וידברו אל אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ מעשה ידי האדם ויתפלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא על זאת ויזעקו השמים וישלח יהוה מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו מעיו שם הפילהו בחרב ויושע יהוה את יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך אשור ומיד כל וינהלם מסביב ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן

בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות ויתפלל אל יהוה ויאמר לו ומופת נתן לו ולא כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלם ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא ויושבי ירושלם ולא בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה ומסכנות לתבואת דגן ותירוש ויצהר וארות לכל בהמה ובהמה ועדרים לאורת וערים עשה לו ומקנה צאן ובקר לרב כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו הנם כתובים בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא על ספר מלכי יהודה וישראל וישכב יחזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד עשו לו במותו כל יהודה וישבי ירושלם וימלך מנשה בנו תחתיו

בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום ולא אסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבותיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל

וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה וכהצר לו חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר ויכן את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל הנם על דברי מלכי ישראל ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזי וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו

בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו זבח אמון ויעבדם ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו

בן שמונה שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם ויעש הישר בעיני יהוה וילך בדרכי דויד אביו ולא סר ימין ושמאול ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלהי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם מן הבמות והאשרים והפסלים והמסכות וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר למעלה מעליהם גדע והאשרים והפסלים והמסכות שבר והדק ויזרק על פני הקברים הזבחים להם ועצמות כהנים שרף על מזבחותים ויטהר את יהודה ואת ירושלם ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי בחר בתיהם סביב וינתץ את המזבחות ואת האשרים והפסלים כתת להדק וכל החמנים גדע בכל ארץ ישראל וישב לירושלם

ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית שלח את שפן בן אצליהו ואת מעשיהו שר העיר ואת יואח בן יואחז המזכיר לחזק את בית יהוה אלהיו ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבי ירושלם ויתנו על יד עשה המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו עושי המלאכה אשר עשים בבית יהוה לבדוק ולחזק הבית ויתנו לחרשים ולבנים לקנות אבני מחצב ועצים למחברות ולקרות את הבתים אשר השחיתו מלכי יהודה והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן בני מררי וזכריה ומשלם מן בני הקהתים לנצח והלוים כל מבין בכלי שיר ועל הסבלים ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה ומהלוים סופרים ושטרים ושוערים ובהוציאם את הכסף המובא בית יהוה מצא חלקיהו הכהן את ספר תורת יהוה ביד משה ויען חלקיהו ויאמר אל שפן הסופר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיהו את הספר אל שפן ויבא שפן את הספר אל המלך וישב עוד את המלך דבר לאמר כל אשר נתן ביד עבדיך הם עשים ויתיכו את הכסף הנמצא בבית יהוה ויתנוהו על יד המפקדים ועל יד עושי המלאכה ויגד שפן הסופר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיהו הכהן ויקרא בו שפן לפני המלך ויהי כשמע המלך את דברי התורה ויקרע את בגדיו ויצו המלך את חלקיהו ואת אחיקם בן שפן ואת עבדון בן מיכה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד המלך לאמר לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על דברי הספר אשר נמצא כי גדולה חמת יהוה אשר נתכה בנו על אשר לא שמרו אבותינו את דבר יהוה לעשות ככל הכתוב על הספר הזה וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת ותאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי כה אמר יהוה הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו את כל האלות הכתובות על הספר אשר קראו לפני מלך יהודה תחת אשר עזבוני ויקטירו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרוש ביהוה כה תאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת יען רך לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני וגם אני שמעתי נאם יהוה הנני אספך אל אבתיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל ישביו וישיבו את המלך דבר וישלח המלך ויאסף את כל זקני יהודה וירושלם ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל העם מגדול ועד קטן ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית יהוה ויעמד המלך על עמדו ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את מצותיו ועדותיו וחקיו בכל לבבו ובכל נפשו לעשות את דברי הברית הכתובים על הספר הזה ויעמד את כל הנמצא בירושלם ובנימן ויעשו יושבי ירושלם כברית אלהים אלהי אבותיהם ויסר יאשיהו את כל התעבות מכל הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל הנמצא בישראל לעבוד את יהוה אלהיהם כל ימיו לא סרו מאחרי יהוה אלהי אבותיהם ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה ויאמר ללוים המבונים לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל והכונו לבית אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו ועמדו בקדש לפלוגת בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית אב ללוים ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה

וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות וכונניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי אחיהם הלוים הכינו להם ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה כמצות המלך יאשיהו ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו נעשה הפסח הזה אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו

ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות ויתר דברי יאשיהו וחסדיו ככתוב בתורת יהוה ודבריו הראשנים והאחרנים הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה ויקחו עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימליכהו תחת אביו בירושלם בן שלוש ועשרים שנה יואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ויסירהו מלך מצרים בירושלם ויענש את הארץ מאה ככר כסף וככר זהב וימלך מלך מצרים את אליקים אחיו על יהודה וירושלם ויסב את שמו יהויקים ואת יואחז אחיו לקח נכו ויביאהו מצרימה

בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו עליו עלה נבוכדנאצר מלך בבל ויאסרהו בנחשתים להליכו בבלה ומכלי בית יהוה הביא נבוכדנאצר לבבל ויתנם בהיכלו בבבל ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר עשה והנמצא עליו הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה וימלך יהויכין בנו תחתיו

בן שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית יהוה וימלך את צדקיהו אחיו על יהודה וירושלם

בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא מפי יהוה וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים ויקש את ערפו ויאמץ את לבבו משוב אל יהוה אלהי ישראל גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את בית יהוה אשר הקדיש בירושלם וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי חמל על עמו ועל מעונו ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת יהוה בעמו עד לאין מרפא ויעל עליהם את מלך כשדיים ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש הכל נתן בידו וכל כלי בית האלהים הגדלים והקטנים ואצרות בית יהוה ואצרות המלך ושריו הכל הביא בבל וישרפו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרפו באש וכל כלי מחמדיה להשחית ויגל השארית מן החרב אל בבל ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלך מלכות פרס למלאות דבר יהוה בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה בפי ירמיהו העיר יהוה את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה מי בכם מכל עמו יהוה אלהיו עמו ויעל

כתיב וקרי[עריכה]

(א א יא) ומצרים ילד את לודיים [לודים] ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים

(א א מו) וימת חושם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עיות [עוית]

(א א נא) וימת הדד ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע אלוף עליה [עלוה] אלוף יתת

(א ב נה) ומשפחות ספרים ישבו [ישבי] יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב

(א ג כד) ובני אליועיני הודיוהו [הודויהו] ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני שבעה

(א ד ז) ובני חלאה צרת יצחר [וצחר] ואתנן

(א ד כ) ובני שימון אמנון ורנה בן חנן ותולון [ותילון] ובני ישעי זוחת ובן זוחת

(א ד מא) ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעינים [המעונים] אשר נמצאו שמה ויחרימם עד היום הזה וישבו תחתיהם כי מרעה לצאנם שם

(א ו יא) אלקנה בנו [בני] אלקנה צופי בנו ונחת בנו

(א ו כ) בן ציף [צוף] בן אלקנה בן מחת בן עמשי

(א ז א) ולבני יששכר תולע ופואה ישיב [ישוב] ושמרון ארבעה

(א ז י) ובני ידיעאל בלהן ובני בלהן יעיש [יעוש] ובנימן ואהוד וכנענה וזיתן ותרשיש ואחישחר

(א ז לא) ובני בריעה חבר ומלכיאל הוא אבי ברזות [ברזית]

(א ז לד) ובני שמר אחי ורוהגה [ורהגה] יחבה [וחבה] וארם

(א ח כה) ויפדיה ופניאל [ופנואל] בני ששק

(א ט ד) עותי בן עמיהוד בן עמרי בן אמרי בן בנימן [בני מן ] בני פרץ בן יהודה

(א ט לג) ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכת פטירים [פטורים] כי יומם ולילה עליהם במלאכה

(א ט לה) ובגבעון ישבו אבי גבעון יעואל [יעיאל] ושם אשתו מעכה

(א יא יא) ואלה מספר הגברים אשר לדויד ישבעם בן חכמוני ראש השלושים [השלישים] הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל בפעם אחת

(א יא כ) ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולא [ולו ] שם בשלושה

(א יא מד) עזיא העשתרתי שמע ויעואל [ויעיאל] בני חותם הערערי

(א יב ג) הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל [ויזיאל] ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי

(א יב ו) אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו החריפי [החרופי]

(א יב טז) אלה הם אשר עברו את הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על כל גדיתיו [גדותיו] ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב

(א יב יט) ורוח לבשה את עמשי ראש השלושים [השלישים] לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד

(א יד א) וישלח חירם [חורם] מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית

(א יד י) וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים [פלשתים] ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך

(א טו כד) ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים [מחצרים] בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון

(א יח י) וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול [לשאל ] לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף ונחשת

(א כ ה) ותהי עוד מלחמה את פלשתים ויך אלחנן בן יעור [יעיר] את לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים

(א כב ז) ויאמר דויד לשלמה בנו [בני] אני היה עם לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי

(א כג ט) בני שמעי שלמות [שלמית] וחזיאל והרן שלשה אלה ראשי האבות ללעדן

(א כד כד) בני עזיאל מיכה לבני מיכה שמור [שמיר]

(א כה א) ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים [הנבאים] בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם

(א כו כה) ואחיו לאליעזר רחביהו בנו וישעיהו בנו וירם בנו וזכרי בנו ושלמות [ושלמית] בנו

(א כז יב) התשיעי לחדש התשיעי אביעזר הענתותי לבנימיני [לבן ימיני] ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף

(א כז כט) ועל הבקר הרעים בשרון שטרי [שרטי] השרוני ועל הבקר בעמקים שפט בן עדלי

(א כט טז) יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך מידך היא [הוא] ולך הכל

(ב ג יז) ויקם את העמודים על פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם הימיני [הימני] יכין ושם השמאלי בעז

(ב ד יא) ויעש חורם את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם [חורם] לעשות את המלאכה אשר עשה למלך שלמה בבית האלהים

(ב ה יב) והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים [מחצרים] בחצצרות

(ב ה יג) ויהי כאחד למחצצרים [למחצרים] ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה

(ב ז ו) והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים [מחצרים] נגדם וכל ישראל עמדים

(ב ח י) ואלה שרי הנציבים [הנצבים] אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם

(ב ח יח) וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות [אניות] ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה

(ב ט י) וגם עבדי חירם [חורם] ועבדי שלמה אשר הביאו זהב מאופיר הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה

(ב ט כט) ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי [יעדו] החזה על ירבעם בן נבט

(ב יא יח) ויקח לו רחבעם אשה את מחלת בן [בת ] ירימות בן דויד אביהיל בת אליאב בן ישי

(ב יג יד) ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים [מחצרים] בחצצרות

(ב יג יט) וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה ואת ישנה ואת בנותיה ואת עפרון [עפרין] ובנתיה

(ב יז ח) ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמרימות [ושמירמות] ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים

(ב יח ח) ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו [מיכיהו] בן ימלא

(ב יח לג) ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך [ידך] והוצאתני מן המחנה כי החליתי

(ב כד כז) ובניו ורב [ירב] המשא עליו ויסוד בית האלהים הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו

(ב כו ג) בן שש עשרה שנה עזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכיליה [יכליה] מן ירושלם

(ב כו ז) ויעזרהו האלהים על פלשתים ועל הערביים [הערבים] הישבים בגור בעל והמעונים

(ב כו יא) ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד במספר פקדתם ביד יעואל [יעיאל] הסופר ומעשיהו השוטר על יד חנניהו משרי המלך

(ב כו כא) ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו וישב בית החפשות [החפשית] מצרע כי נגזר מבית יהוה ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ

(ב כט ח) ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה [לזעוה] לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם

(ב כט יג) ומן בני אליצפן שמרי ויעואל [ויעיאל] ומן בני אסף זכריהו ומתניהו

(ב כט יד) ומן בני הימן יחואל [יחיאל] ושמעי ומן בני ידותון שמעיה ועזיאל

(ב כט כח) וכל הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצצרים [מחצרים] הכל עד לכלות העלה

(ב לא יב) ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו [כנניהו] הלוי ושמעי אחיהו משנה

(ב לא יג) ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו פקידים מיד כונניהו [כנניהו] ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהים

(ב לב כא) וישלח יהוה מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו [ומיציאי] מעיו שם הפילהו בחרב

(ב לג טז) ויכן [ויבן] את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל

(ב לד ה) ועצמות כהנים שרף על מזבחותים [מזבחותם] ויטהר את יהודה ואת ירושלם

(ב לד ו) ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי בחר בתיהם [בחרבתיהם] סביב

(ב לד ט) ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבי [וישבו] ירושלם

(ב לד כב) וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת [תקהת] בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת

(ב לד כה) תחת אשר עזבוני ויקטירו [ויקטרו] לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה

(ב לה ג) ויאמר ללוים המבונים [המבינים] לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל

(ב לה ד) והכונו [והכינו] לבית אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו

(ב לה ט) וכונניהו [וכנניהו] ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות

(ב לו יד) גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול [למעל ] מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את בית יהוה אשר הקדיש בירושלם

(ב לו יז) ויעל עליהם את מלך כשדיים [כשדים] ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש הכל נתן בידו

[[קטגוריה:ספר {{{1}}}|כתיב]]