משנה ברכות ו א

מתוך ויקיטקסט

(הופנה מהדף ברכות פרק ו משנה א)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ו · משנה א | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצד מברכין א על הפרות.

על פרות האילן אומר, בורא פרי העץ ב, חוץ מן היין, שעל היין אומר בורא פרי הגפן.

ועל פרות הארץ אומר בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ.

ועל הירקות אומר בורא פרי האדמה.

רבי יהודה אומר, בורא מיני דשאים.

תוכן עניינים

משנה מנוקדת

[עריכה]

כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?

עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת אוֹמֵר - הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

וְעַל הַיְּרָקוֹת - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹרֵא מִינֵי דְּשָׁאִים:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ על הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כיצד מברכין - חוץ מן היין. שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו ג. וכן הפת:

בורא מיני דשאים - לפי שיש בכלל פרי האדמה דשא, וזרעים כגון קטניות, ור' יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין ואין הלכה כר' יהודה. והא דתנן על הירקות אומר בורא פרי האדמה, הני מילי ירקות שדרכן לאכלן חיין ואכלן חיין או שדרכן לאכלן מבושלים ואכלן מבושלים אבל אותן שדרכן לאכלן חיין ואכלן מבושלים או שדרכן לאכלן מבושלים ואכלן חיין אינו מברך עליהן אלא שהכל. וירקות שאוכלין אותם בין חיין בין מבושלים מברכין עליהן בורא פרי האדמה בין חיין בין מבושלים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א)  (על המשנה) כיצד מברכין. דסברא שמברכין כדי שלא יהנה מעוה"ז בלא ברכה. תוספ'. והר"י כתב דקאי אדתנן בפ"ק לחתום ושלא לחתום. אלא שקודם לזה הוצרך לגמור ולפרש כל דיני ק"ש כו':

(ב)  (על המשנה) בורא פרי העץ. והניח תחלת כל ברכה מפני שהוא דבר משתתף. ר"ל ברוך אתה ה' אמ"ה. הר"מ:

(ג)  (על הברטנורא) דכתיב ויין ישמח לבב אנוש ועוד אי שתי פורתא סעיד נמי ובפת דכתיב ולחם לבב אנוש יסעד. גמרא:




העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ו · משנה א | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצד מברכין א על הפרות.

על פרות האילן אומר, בורא פרי העץ ב, חוץ מן היין, שעל היין אומר בורא פרי הגפן.

ועל פרות הארץ אומר בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ.

ועל הירקות אומר בורא פרי האדמה.

רבי יהודה אומר, בורא מיני דשאים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?

עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת אוֹמֵר - הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

וְעַל הַיְּרָקוֹת - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹרֵא מִינֵי דְּשָׁאִים:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ על הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כיצד מברכין - חוץ מן היין. שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו ג. וכן הפת:

בורא מיני דשאים - לפי שיש בכלל פרי האדמה דשא, וזרעים כגון קטניות, ור' יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין ואין הלכה כר' יהודה. והא דתנן על הירקות אומר בורא פרי האדמה, הני מילי ירקות שדרכן לאכלן חיין ואכלן חיין או שדרכן לאכלן מבושלים ואכלן מבושלים אבל אותן שדרכן לאכלן חיין ואכלן מבושלים או שדרכן לאכלן מבושלים ואכלן חיין אינו מברך עליהן אלא שהכל. וירקות שאוכלין אותם בין חיין בין מבושלים מברכין עליהן בורא פרי האדמה בין חיין בין מבושלים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א)  (על המשנה) כיצד מברכין. דסברא שמברכין כדי שלא יהנה מעוה"ז בלא ברכה. תוספ'. והר"י כתב דקאי אדתנן בפ"ק לחתום ושלא לחתום. אלא שקודם לזה הוצרך לגמור ולפרש כל דיני ק"ש כו':

(ב)  (על המשנה) בורא פרי העץ. והניח תחלת כל ברכה מפני שהוא דבר משתתף. ר"ל ברוך אתה ה' אמ"ה. הר"מ:

(ג)  (על הברטנורא) דכתיב ויין ישמח לבב אנוש ועוד אי שתי פורתא סעיד נמי ובפת דכתיב ולחם לבב אנוש יסעד. גמרא:



משנה פתוחה

(א) כיצד מברכין על הפירות?
על פירות האילן אומר: "בורא פרי העץ",
חוץ מן היין,
שעל היין אומר: "בורא פרי הגפן".
ועל פירות הארץ אומר: "בורא פרי האדמה",
חוץ מן הפת,
שעל הפת הוא אומר: "המוציא לחם מן הארץ".
ועל הירקות הוא אומר: "בורא פרי האדמה".
רבי יהודה אומר:
"בורא מיני דשאים".

משנה מנוקדת

כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר: "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ",
חוּץ מִן הַיַּיִן,
שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר: "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן".
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר: "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה",
חוּץ מִן הַפַּת,
שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר: "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ".
וְעַל הַיְּרָקוֹת הוּא אוֹמֵר: "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים".

נוסחאות ופירושים

נוסח הרמב"ם

כיצד מברכין על הפירות?
על פירות האילן הוא אומר: "בורא פרי העץ",
חוץ מן היין,
שעל היין הוא אומר: "בורא פרי הגפן".
ועל פירות הארץ הוא אומר: "בורא פרי האדמה",
חוץ מן הפת,
שעל הפת הוא אומר: "המוציא לחם מן הארץ".
על הירקות הוא אומר: "בורא פרי האדמה".
ר' יהודה אומר: "בורא מיני דשאים".

פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)

  • כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר כו' – מילת כיצד מורכבת משלוש מילות, כאי זה צד, ופירושו על איזה ענין, והיא שאלה בעד איכות דבר או הדומה לו.
וחוץ – מלת שיור. והניח תחילת כל ברכה מפני שהוא דבר משתתף בכל הברכות, רוצה לומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם.
ופירוש ירקות, הם העשבים אשר מנהג לאוכלם חיים או מבושלים. ואשר מנהג לאוכלם מבושלים, כגון הכרוב והתרדין, יברך עליהם כשיתבשלו "בורא פרי האדמה", אבל מי שיאכל התרדין והכרוב וכיוצא בהן בלא בישול, אין לו לברך אלא "שהכל". ואין הלכה כרבי יהודה.

פירוש הרע"ב

כיצד מברכין... חוץ מן היין – שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו, כן הפת.

בורא מיני דשאים – לפי שיש בכלל "פרי האדמה" דשא* וזרעים, כגון קטניות, ורבי יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין. ואין הלכה כרבי יהודה. [*בד"ו "דשאים"]

והא דתנן "על הירקות אומר: בורא פרי האדמה" – הני מילי ירקות שדרכן לאכלן חיין, ואכלן חיין, או שררכן לאכלן מבושלים, ואכלן מבושלים. אבל אותן שדרכן לאכלן חיין שאכלן מבושלים, או שדרכן לאכלן מבושלים ואכלן חיין – אינו מברך עליהן אלא "שהכל". וירקות שאוכלין אותם בין חיין בין מבושלים – מברכין עליהן "בורא פרי האדמה", בין חיין בין מבושלים.

עיקר תוי"ט

כיצד מברכין – דסברא שמברכין, כדי שלא יהנה מהעולם הזה בלא ברכה. תוספות. והר"י כתב, דקאי אדתנן בפרק קמא: לחתום ושלא לחתום. אלא שקודם לזה הוצרך ללמוד ולפרש כל דיני קריאת שמע וברכותיה והתפילה וכו'.

בורא פרי העץ – והניח תחילת כל ברכה, מפני שהוא דבר משתתף בכל הברכות. רוצה לומר, "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם". הר"מ.

היין, כתב הר"ב: שמתוך חשיבותו וכו' – דכתיב: "ויין ישמח לבב אנוש" (תהלים קד,טו). ועוד, אי שתי פורתא, סעיד נמי. ובפת, דכתיב שם: "ולחם לבב אנוש יסעד". גמרא.

קיצור שנות אליהו

שעל היין אומר וכו' - אמרו בגמרא: לפי שהוא זן ומשמח, קבעו לו ברכה בפני עצמו.

ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה - הא דלא תיקנו לומר "בורא פרי הארץ", היינו משום דלשון "ארץ" כולל שלושה דברים: א) מדינה נקראת ארץ. ב) ארץ ישראל נקראת "ארץ" סתם בכמה מקומות. ג) האדמה גם כן נקראת "ארץ". אבל שם "אדמה" מיוחד לאדמה בלבד.

שעל הפת הוא אומר המוציא וכו' - בירושלמי פירשו דהיא מחלוקת רבי נחמיה ורבנן, ולרבי נחמיה אומר נמי "הבורא פרי הגפן". ורבי זירא קלסיה למאן דבירך "המוציא", כדי שלא לערב ראשי אותיות, ד"העולם" מסתיים במ"ם כמו "מוציא". משמע דבעלמא פסקינן כרבנן. ולכך יש לברך גם "גומל חסדים" וכו' ולא "הגומל", וכן בכל ברכה.

ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה - בגמרא דנו בברכת השלקות. ושאלו: "כל שתחילתו בורא פרי האדמה, שלקו - שהכל, היכי משכחת לה?" וענו: "בתומי וכרתי". ולכאורה מה השאלה? בוודאי יש הרבה דברים שמתקלקלים בבישול.

ונראה בעיניי דפריך, משום שבוודאי לא יבשל להתקלקל. ואם תאמר שמתקלקל בבישולו מצד עצמו, אך מחמת דבר אחר שנותן בו - משביח, זה לא נקרא קלקול, ובוודאי מברך עליו "בורא פרי האדמה". ומתרץ: בשומים וכרשה, שנותנים להשביח התבשיל, והם עצמם מתקלקלים, מברכים עליהם "שהכל".