משנה ברכות ה ב
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ה · משנה ב | >>
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
מזכירין גבורות גשמים בתחית המתים ו, ושואלין הגשמים בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת.
רבי עקיבא אומר, אומרה ברכה רביעית בפני עצמה.
רבי אליעזר אומר, בהודאה ז.
תוכן עניינים |
משנה מנוקדת
מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים - בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.
וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים - בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים.
וְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּהוֹדָאָה:
נוסח הרמב"ם
מזכירין גבורת גשמים בתחיית המתים ושואלין גשמים בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת רבי עקיבה אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה רבי אליעזר אומר בהודיה.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מזכירין גבורות גשמים - משיב הרוח שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח. ומפני שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב"ה דכתיב (איוב ה) עושה גדולות עד אין חקר הנותן מטר על פני ארץ ה משום הכי קרי להו גבורות גשמים:
ושאלה - ותן טל ומטר ל' בקשה:
בברכת השנים - מתוך שהן פרנסה קבעו שאלתן בברכת פרנסה:
והבדלה - במוצאי שבת:
בחונן הדעת - שהיא ברכה ראשונה של חול. ובירושלמי אמרו מפני מה תקנו הבדלה בחונן הדעת שאם אין דעה הבדלה מנין. וכן הלכה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ה) (על הברטנורא) (איוב ה). וכתיב בורא קצות הארץ כו' אין חקר וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. גמרא ריש תענית:
(ו) (על המשנה) בתחה"מ. דתניא ולעבדו בכל לבבכם (דברים יא) איזוהי עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה ונתתי מטר ארצכם. גמרא פ"ק דתענית ותקנו בתחה"מ שכמו שתחה"מ חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם הר"י. והיינו דאמרינן בגמרא ששקול' כתחה"מ:
(ז) (על המשנה) בהודאה. פירוש קודם שיחתום ברכת מודים וטעמו מפני שמודה לשם שזיכה אותו 'להבין ולהשכיל בין קודש לחול. הר"מ:
 |
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).
יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו. |
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ה · משנה ב | >>
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
מזכירין גבורות גשמים בתחית המתים ו, ושואלין הגשמים בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת.
רבי עקיבא אומר, אומרה ברכה רביעית בפני עצמה.
רבי אליעזר אומר, בהודאה ז.
משנה מנוקדת
מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים - בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.
וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים - בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים.
וְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּהוֹדָאָה:
נוסח הרמב"ם
מזכירין גבורת גשמים בתחיית המתים ושואלין גשמים בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת רבי עקיבה אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה רבי אליעזר אומר בהודיה.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מזכירין גבורות גשמים - משיב הרוח שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח. ומפני שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב"ה דכתיב (איוב ה) עושה גדולות עד אין חקר הנותן מטר על פני ארץ ה משום הכי קרי להו גבורות גשמים:
ושאלה - ותן טל ומטר ל' בקשה:
בברכת השנים - מתוך שהן פרנסה קבעו שאלתן בברכת פרנסה:
והבדלה - במוצאי שבת:
בחונן הדעת - שהיא ברכה ראשונה של חול. ובירושלמי אמרו מפני מה תקנו הבדלה בחונן הדעת שאם אין דעה הבדלה מנין. וכן הלכה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ה) (על הברטנורא) (איוב ה). וכתיב בורא קצות הארץ כו' אין חקר וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. גמרא ריש תענית:
(ו) (על המשנה) בתחה"מ. דתניא ולעבדו בכל לבבכם (דברים יא) איזוהי עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה ונתתי מטר ארצכם. גמרא פ"ק דתענית ותקנו בתחה"מ שכמו שתחה"מ חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם הר"י. והיינו דאמרינן בגמרא ששקול' כתחה"מ:
(ז) (על המשנה) בהודאה. פירוש קודם שיחתום ברכת מודים וטעמו מפני שמודה לשם שזיכה אותו 'להבין ולהשכיל בין קודש לחול. הר"מ:
משנה פתוחה
- (ב) מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים,
- ושואלין הגשמים בברכת השנים,
- והבדלה ב"חונן הדעת".
- רבי עקיבא אומר:
- אומרה ברכה רביעית בפני עצמה.
- רבי אליעזר אומר: בהודאה.
משנה מנוקדת
נוסחאות ופירושים
נוסח הרמב"ם
- מזכירין גבורת גשמים בתחית המתים,
- ושואלין גשמים בברכת השנים,
- והבדלה ב"חונן הדעת".
- ר' עקיבא אומר:
- אומרה ברכה רביעית בפני עצמה.
- ר' אליעזר אומר: בהודיה.
פירוש הרמב"ם
מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים כו' – תחיית המתים היא "אתה גבור", וגבורות גשמים היא "מוריד הגשם". וכינה אותו במלת גבורה, לגודל תועלתו. וברכת השנים היא "ברך עלינו", ושאלה הוא שאלת גשמים, והיא שאמרו בברכת ברך עלינו כו'. והודיה היא הברכה השמונה עשרה, והיא "מודים אנחנו לך" וכו'. ואין הלכה כרבי עקיבא ולא כרבי אליעזר.
פירוש הרע"ב
מזכירין גבורות גשמים – "משיב הרוח", שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח. ומפני שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב"ה, דכתיב (איוב ה): "עושה גדולות עד אין חקר, הנותן מטר על פני ארץ" – משום הכי קרי להו "גבורות גשמים".
ושאלה – "ותן טל ומטר", לשון בקשה.
בברכת השנים – מתוך שהן פרנסה, קבעו שאלתן בברכת פרנסה.
בחונן הדעת – שהיא ברכה ראשונה של חול. ובירושלמי אמרו: מפני מה תקנו "הבדלה" ב"חונן הדעת"? שאם אין דעה – הבדלה מנין!? וכן הלכה.
עיקר תוי"ט
גבורות גשמים – כתב הר"ב: דכתיב עושה גדולות ואין חקר [נוסח אחר: עד אין חקר]. וכתיב: "בורא קצות הארץ וגו' אין חקר" (ישעיה מ, כח), וכתיב: "מכין הרים בכוחו נאזר בגבורה" (תהילים סה, ז). גמרא ריש תענית:
בתחית המתים – דתניא: "ולעבדו בכל לבבכם" (דברים יא, יג); איזוהי עבודה שבלב? הוי אומר: זו תפילה, וכתיב בתריה: "ונתתי מטר ארצכם" (שם שם, יד). גמרא פרק קמא דתענית. ודתיקנו בתחיית המתים, שכמו שתחיית המתים חיים לעולם, כך ירידת גשמים חיים לעולם. הר"י. והיינו דאמרינן בגמרא ששקולה כתחיית המתים:
בהודאה – פירוש, קודם שיחתום ברכת "מודים". וטעמו, מפני שמודה לשם שזיכה אותו להבין ולהבדיל בין קודש לחול. הר"ר יונה:
קיצור שנות אליהו
מזכירין גבורות גשמים וכו' - לפי שהוא שבח, קבעוהו בשלוש ראשונות, שהן שבחו של מקום.
ואמרו בגמרא: לפי שהן יורדין בגבורה, לכך נקראו גבורות.
וביאר הגר"א ד"גבורה" היינו דבר שהווה לפרקים, כמו הגשמים, שהן יורדים לפרקים, שבזה ניכרת גבורת ה', שברצונו מורידם וברצונו מונעם.
וקבעום בברכת תחיית המתים, שגם היא עניינה בדברים ההווים לפרקים, כגון רופא חולים וסומך נופלים. ובירושלמי מפרש, לפי שנסמכו בקרא, דכתיב (הושע ו, ב): "יחיינו מיומים, ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו... ויבוא כגשם לנו".
ושואלין הגשמים בברכת השנים - לפי שדברי בקשה מקומם בברכות האמצעיות. וקבעוה בברכת השנים, לפי שהגשמים הם לצורך מזון ופרנסה, קבעום בברכת הפרנסה.
והבדלה בחונן הדעת - ואמרו בגמרא: לפי שהיא חכמה, קבעוה בברכת חכמה. ורבנן אמרי: מתוך שהיא חול, קבעוה בברכת חול. אמר רבי אמי: גדולה דעה, שניתנה בתחילת ברכה של חול.
