קטגוריה:בראשית יח כז

תרגום

נימוס בוויכוח

אלוהים פתח בשיחה כדי לנסות את אברהם ולראות האם אברהם עצמו הוא צדיק המוכן להילחם למען אחרים ולסכן את נפשו.

• אברהם מנסה לעזור לאלוהים – הוא מסביר לאלוהים שהוא מבין שהנושא חשוב לאלוהים, ולכן הוא חייב להתווכח עמו בנושא, ככתוב: "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶהּ" (בראשית יח כה).
• אברהם מוריד בערכו ומודה שאלוהים הוא הצד החזק והחכם, ככתוב: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי, וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח כז). גם איוב פותח בצורה הזאת בתלונותיו לאלוהים: "וָאֶתְ מַשֵּׁל, כֶּעָפָר וָאֵפֶר" (איוב ל יט).
• אברהם משאיר את זכות ההחלטה הסופית בידי אלוהים – הוא מבקש בעדינות על ידי שימוש במילה "אולַּי" (בראשית יח כט).
• אברהם מודע לכך שהוא אולי מכעיס את אדוני, אולם אין לו ברירה אלא להמשיך, ככתוב: "אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי, ואֲַדַבֵּרָה" (בראשית יח ל).
• אברהם מנדנד וחוזר על מילים שהוא כבר השתמש בהן מבלי לחוש השפלה עצמית, ככתוב: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי" (בראשית יח לא).
• אברהם חוזר על משפט קודם ומוסיף הבטחה שאלו דבריו האחרונים, ככתוב:"אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי, ואֲַדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם" (בראשית יח לב).
• אברהם שותק ומסכים. הוא לא יכול להפר את הבטחתו שזו בקשתו האחרונה (בראשית יח לג).