בראשית רבה מט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ז.    [ עריכה ]
"וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים" הדא אמרת: אין עורף למלאכים.

"וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה, וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'" א"ר סימון: תיקון סופרים הוא זה, שהשכינה היתה ממתנת לאברהם: