בראשית רבה כא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ב.    [ עריכה ]

הה"ד (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, א"ר הונא הרי שקנה שדה וקנה כרם קרוי איש, וקרוי אדם, ונקרא עצל, מה הנייה לו, אלא על שדה איש עצל עברתי, זה אדם הראשון, על כרם אדם חסר לב, זו חוה, א"ר הונא היכן מצינו שנקראת חוה אדם (ישעיה מד) כתפארת אדם לשבת בית, (משלי כד) והנה עלה כולו קמשונים, וקוץ ודרדר תצמיח לך, (שם /משלי כ"ד/) כסו פניו חרולים, בזעת אפיך תאכל לחם, (שם /משלי כ"ד/) וגדר אבניו נהרסה, וישלחהו ה' מגן עדן, כיון ששלחו התחיל מקונן עליו "ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו", הוה כחד ממנו.