קטגוריה:בראשית יח ט
נוסח המקרא
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל.
וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃
וַ/יֹּאמְר֣וּ אֵׅלָׅ֔יׅ/וׅ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑/ךָ וַ/יֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָ/אֹֽהֶל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרוּ לֵיהּ אָן שָׂרָה אִתְּתָךְ וַאֲמַר הָא בְּמַשְׁכְּנָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאָמְרוּ לֵיהּ הָאן שָרָה אִנְתְּתָךְ וַאֲמַר הָא הִיא בְּמַשְׁכְּנָא: |
רש"י
"הנה באהל" - צנועה היא
[לב] להודיע שצנועה היתה לחבבה על בעלה. דודאי המלאכים היו יודעין היכן היא (בבא מציעא דף פז.), אלא ששאלו למה אינה נראית כל כך זמן ארוך, ומזה היה יודע אברהם שצניעות גדול הוא זה - אחר ששאלו למה אינה נראית כל כך:
[לג] לשגר לה כוס של ברכה. אבל אברהם לא היה משגר לה כוס של ברכה, משום דאין דרך ארץ ליטול מן האורח כוס או דבר אכילה וליתן אותו לפני בני ביתו, דאין זה הגון, ולפיכך הם שאלו אחריה לשלוח אליה כוס של ברכה:
[לד] הנה באוהל צנועה היא. פירוש שאין זה תשובה, שמי ששאל אחר אדם למה אינו נראה - מאי תשובה יש בזה 'הוא באוהל', דכל זה ששאל למה אינו נראית כאן, אלא על כרחך דכך השיב להם - שצנועה היא ואינה נראית:בד"ה שאף לשרה כו' נ"ב ויאמרו אליו איה שרה אשתך אמר רב יהודה אמר רב יודעין היו מלאכי השרת שרה אמנו באהל היתה אלא מאי באהל כדי לחבבה על בעלה פירוש שצנועה היתה רבי יוסי ב"ח אומר כדי לשגר לה כוס של ברכה תנא משום ר' יוסי למה נקוד על אי"ו שבאליו לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסני' שלו והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל על ידי בעלה שאני עכ"ל הגמרא ופירש"י נקוד על אי"ו שבאליו והלמ"ד אינה נקודה. לימדה תורה כו' והיינו נקודת אי"ו דלא היו צריכין לשאול שיודעין היו שהיא באהל שכל נקודה עוקרת התיבה שאינה אלא לדרשה ודריש מינ' דרך ארץ. באכסני' אשת אושפיז' עכ"ל וכתבו התו' למה נקוד על אי"ו בב"ר אי"ו נקוד למ"ד אינו נקוד אר"ש כל מקום שאתה מוצא הכתב מרובה על הנקודה אתה דורש הכתב וכשאתה מוצא הנקודה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה וכאן שהנקודה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה כלומר איו אברהם א"ר עזרי' כשם ששאלו לאברהם איה שרה כך שאלו לשרה איו אברהם וה"נ הוי פירש הכי אבל לפירש הקונטריס ק' למה נקוד על אי"ו שבאליו ה"ל לנקוד על איה שרה אשתך שהיא עיקר השאלה ששאלו עליה עכ"ל התו' ומה שכתב מחבר זה כאלו התוספו' לא הבינו כוונת רש"י ז"ל כי רש"י סובר כמותם לא נהיר' אלא רש"י בודאי מבין דברי רבי יוסי כפשוטו שקאי על הא דלעיל שיודעין היו מלאכי השרת וכולן באו לתרץ למה שאלו המלאכים ע"כ רבי יוסי נמי תירץ שלמדה דרך ארץ כו' ועל זה שאל התלמו' שפיר הלא אין שואלין כו' ואם כן מה בא התורה ללמדינו אבל מה ששאלו לשרה על אברהם לא מזכיר התלמוד כלל והב"ר חולק על ר' יוסי ומכל מקום רש"י הכריע כדעת הב"ר משום דק"ל מה שהקשו התוספות דה"ל נינקוד על איה שרה אשתך כו' ומכל מקום סבירא ליה גם כן הא דרבי יוסי שהתורה בא ללמדינו דרך ארץ דאם לא כן היה לו לינקוד על למ"ד לבד ומה שתירץ רבינו בחיי שהיה נראה כזקף כו' נ"ל כחוכ' וטלולא על כן נראה שבשיט' זו מתורץ כל היכא שהנקודה מרובה ואתה דורש הנקודה כלומר שכבר ידעו ולא באו אלא ללמדך דרך ארץ ומאחר שעיקר השאל' הנאמרה בפסוק לא נאמרה אלא לדרך ארץ ק"ו אותה השאלה המרומזת בפסוק באי"ו ששאלו לשרה איה אברהם שאינ' אלא לדרשה ולדרך ארץ ומה שכתב מחבר זה שטעות הוא ואסור לא נ"ל לפי' התוספות שמפרשין הבריית' דרבי יוסי כדברי ב"ר ואינן סוברין כפירש רש"י שבא הנקודה לעקור כו' אם כן מה שואל התלמוד והלא אין שואלין או מה אמר רבי יוסי שבא התלמוד ללמדך דרך ארץ מניין לו והלא לא ילפינן מקרא אלא ששאלו גם כן לשרה איה אברהם אלא ש"מ לפירש התוספות שס"ל מאחר שלימדנו הכתוב ששאלו לשרה איה אברהם על כן אינו אלא ללמדנו דרך ארץ דאי לא תימא הכי הדר' קושיא דתלמודא וכי לא ידעו מלאכי השרת כו' דלא שייך לתרוצי כאן כמו שתירץ על השאלה ששאלו לאברהם איה שרה כדי לשגר לה כום של ברכה או כדי לחבבה על בעלה משום צניעות והכא לא שייך שום תירוצא אלא ללמדך דרך ארץ בהכרח שהמנהג הוא לשאול באכסני' לבעל על אשתו היכן היא וכן להיפך לאשת אושפיז' הא לך ראייה שלפירש התו' ע"כ שריא ולפירש"י נמי שרי כדפי' מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הִנֵּה בָאֹהֶל – צְנוּעָה הִיא.
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
שרה ולא אל אברהם. ועוד כי גם ה' בישרו ששרה תלד, באומרו וגם נתתי ממנה לך בן וכו' ומה צורך בשורה זו עתה. ועוד היפלא מהמלאכים שהיתה באהל שישאלו איה שרה, עד שהוצרכו רבותינו ז"ל (שם) לומר לחבבה על בעלה או לתת לה כוס של ברכה. ועוד למה כפל באומרו שוב אשוב וגם מה ענין אומרו והוא אחריו. ומה צורך הודעה זו:
אמנם הנה אמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא פז א) כי למה לא הובא לפניהם לחם מפני ששרה פירסה נדה כשהיתה לשה ונטמאת העיסה. והנה לא יבצר תצר לה מדאגה מדבר אשר לא זכתה להעשות מצוה זו ממעשה ידיה, אולי לא הגונה היא. על כן להורות כי נהפוך הוא כי אדרבה פקד אותה ה' מאז התחילה במצוה, והיה הדם ההוא לאות כי החזירה יתברך לנערותה לתת לה הריון. ועל כן שאלו "איה שרה אשתך", כלומר הלא אכלנו מאשר עשית ולא מאשר עשתה היא, אל תהרהר אחריה כי הלא אדרבה היא הזוכה ואליה הבשורה כי ראויה היא. כי הלא "איה שרה אשתך", והוא כדי שיענה ויאמר "הנה באהל", כלומר צנועה בירכתי ביתה, לענות אחריו ולומר "שוב אשוב וכו' והנה בן לשרה", כי בזכות צניעותה ראויה לבנים כמו שאמרו ז"ל (ילקוט תהלים תתפא) על פסוק (תהלים קכח ג) אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, אימתי אשתך כגפן פוריה כשהיא בירכתי ביתך:
(י) "ויאמר שוב אשוב אליך", הנה בזה היחל לגלות כי מלאך ממלאכי המרכבה הוא, בכפל אומרו שוב אשוב. והוא כי הנה הבאים אז אל אברהם היו שכינה ושלשה מלאכים, ועל השכינה אמר "שוב", ועל ידה א"שוב", כי אין שכינה בלי מלאכי המרכבה, כי בלידת יצחק אין ספק תבא השכינה שמה, כענין בלידת משה רבינו ע"ה ותרא אותו כי טוב הוא שנתמלא הבית אורה מזיו השכינה. וכן היה כי הוא יתברך אמר אליו למועד אשוב אליך וכו':
"ושרה שומעת פתח האוהל", ושמא תאמר איה צניעותה בירכתי ביתה אם היא בפתח לפני האורחים, לזה אמר "והוא אחריו", כי אברהם היה "אחריו" של המלאך הדובר בו, נמצא אברהם מפסיק בין אחורי המלאך ובין הפתח ששרה שם, שאם לא
כן היתה פנימה:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
"ויאמרו אליו איה שרה אשתך". אי"ו נקוד, למ"ד אינו נקוד. אמר רבי אלעזר: בכל מקום שאת מוצא כתב רבה על הנקודה, את דורש את הכתב. נקודה רבה על הכתב, את דורש את הנקודה. כאן שהנקודה רבה על הכתב את דורש את הנקודה, איו אברהם? כשם שאמרו לאברהם איה שרה, כך אמרו לשרה: איו אברהם?
ויאמר הנה באהל. הדא הוא דכתיב: "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך". ר' אלעזר אמר: מנשי בני המדבר.
דבר אחר: איה שרה אשתך. יודעין היו היכן היתה; אלא להודיע ששרה אמנו צנועה היתה, כדי לחבבה על בעלה. רבי יוסי בר חנינא אמר: כדי לשגר לה כוס של ברכה. תנא בשם רבי יוסי: למה נקוד על איו שבאליו? למדתך תורה דרך ארץ, שישאל אדם באכסניא שלו. והאמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה? על ידי בעלה שאני.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
שאף לשרה שאלו איו אברהם. קשה שהרי הוא עומד ומשמש לפניהם י"ל כשהלך אל הבקר שאלו עליו. ומה שאמר שישאל אדם באכסניא שלו לאיש על האשה ולאשה על האיש אין להקשות מהא דאמרי' אסור לשאול על שלום האשה וכי' אפי' ע"י בעלה דליכא איסורא אלא בשאלת שלום דווקא כגון להשתחות לה אבל הכא אמר ששאל איה הוא אין כאן איסור:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח ט.
אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ
"אַיֵּה" - מה הפרוש?
- שאלה אמיתית - איפה?
- דרישה מהנשאל להציג את נושא השאלה, "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?" (בראשית ד ט), "אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאו אֵּלֶיךָ הַלָּיְלָה?" (ביאור:בראשית יט ה), "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה?" (ביאור:בראשית כב ז).
לא היה נהוג שנשים ישתתפו באירוע של גברים (ביאור:אסתר א ט), לכן אברהם לא הציג את אשתו לאורחיו.
האורחים ידעו איפה שרה כי הם ראו שאברהם רץ לאוהל הנשים. ייתכן שהם ראו את שרה לשה ואופה את העוגות בתנור שמחוץ לאוהל או עומדת בפתח האוהל ומקשיבה לדבריהם. השאלה מראה שהאורחים רצו בנוכחותה של שרה, ולא רצו לדעת איפה היא באותו הרגע.
אִשְׁתֶּךָ
השם שרה כנראה היה שם נפוץ, וכדי שלא תהיה טעות באיזו שרה מדובר המלאך הוסיף "אִשְׁתֶּךָ". רואים שהמלאך ידע ששמה הוא שרה, וזאת למרות שרק לפני זמן קצר מאוד, מאז שאברהם מל את עצמו ואת כל ילידי ביתו, שונה שמה מ-"שָׂרָי" ל-"שָׂרָה". ידיעת השם החדש מראה שהמלאך מדבר בשם אלוהים אשר שינה את שמה.
כבר היו לאברהם צרות בגלל יופייה של שרה: "ויִַּרְאו הַּמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה, כִּי יָפָה הִוא מְאֹד" (בראשית יב יד). ולכן, ללא הסבר או דרישה מפורשת, אברהם השתדל לא להציגה בפני גברים.
שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ
היו למלאכים מספר בעיות בבקשה שלהם להביא את שרה אליהם.
- כשם שאלוהים אמר לאברהם: "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק" (ביאור:בראשית כב ב), כך גם כאן אלוהים מדייק ומציין את שם האישה "שָׂרָה".
- הגר היתה עדין במחנה. למעשה, הגר גם היא אשתו של אברהם. אם המלאכים היו דורשים לראות את "אִשְׁתֶּךָ", היתה אפשרות שאברהם יקרא להגר, ואז יווצר בילבול וכעס.
- אברהם לא היה בטוח מה היתה מטרת הזרים בביקור שלהם למחנה. במצרים חטפו לו את האישה היפה. גם אנשי סדום אמרו דבר דומה ללוט: "אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה, הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם" (ביאור:בראשית יט ה), וגם שם השתמשו במילה "אַיֵּה".
- המלאכים השאירו לאברהם את האפשרות לציין את מקומה של שרה, בלי הצורך להביא אותה לפניהם.
כאשר המלאכים דייקו ואמרו: "שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ", היה ברור לאברהם שאין להם כוונות רעות והם רואים בשרה את האישה שלו בלבד.
תשובת אברהם
אברהם התעלם מהבקשה להציג את שרה, וענה לשאלת המלאך ששרה נמצאת באוהלה, "הִנֵּה בָאֹהֶל". המלאכים כיבדו את אברהם ולא דרשו ממנו להביא אותה.
אלוהים ידע שאברהם לא סיפר לשרה אודות יצחק ולכן הוא שלח את המלאכים. המלאכים רצו ששרה תשמע את הבשורה מפיהם ולא מאברהם. המלאך ידע ששרה עומדת בפתח האוהל, ומכיוון שאברהם סירב לקרוא לה, הוא הודיע את הודעתו בקול רם כדי ששרה תשמע גם היא. אולם המלאך היה חייב ליצור מצב שאברהם ידע ששרה שמעה, ושרה תדע שאברהם יודע שהיא שמעה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יח ט"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.