במדבר רבה טו כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כא.    [ עריכה ]
"אספה לי שבעים איש" והיכן היו הראשונים זש"ה זה שאמר הכתוב (איוב לד, כד): "יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא חֵקֶר וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּם" עד שהיו במצרים היה להם ע' זקנים שנאמר לך ואספת את זקני ישראל ועמהם יצאו ממצרים וכשעלה משה לקבל את התורה היו עמו שנאמר (שמות כד, ט): "ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל" (שם, יד) "ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה" כיון שעלה משה התנה עם ישראל שירד לארבעים יום כיון ששהה לירד שנאמר (שם לב, א) "וירא העם כי בשש משה" ואין בשש אלא לשון שיהוי שנאמר (שופטים ה, כח): "מדוע בשש רכבו לבא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו" נכנסו כל ישראל אצל הזקנים ואמרו להן משה התנה עמנו שירד לסוף מ' יום והרי ו' שעות יותר ולא ירד ואין אנו יודעין מה היה לו "קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו" כיון ששמעו כך אמרו להם מה אתם מכעיסין למי שעשה לכם כל אותן נסים והנפלאות ולא שמעו להם והרגום ולפי שעמד חור כנגדן בדברים קשים עמדו עליו עוד והרגוהו נכנסו כל ישראל לאהרן בטקסים גדולה שנאמר "ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום" מה אתה יושב קום א"ר יצחק רוח הקדש צווחת (תהלים כו, ה): "שנאתי קהל מרעים" "קום עשה לנו אלהים" ואם לאו "כי זה" כזה אנו עושים לך כשם שעמדנו על חור והרגנוהו כך אנו עושים לך כיון שראה אהרן מה שעשו לזקנים ולחור נתיירא מהן שנאמר (שמות לב, ה): "וירא אהרן ויבן מזבח" הבין ממי שזבוח לפניו ומנין שהרגו לזקנים ולחור שכן ירמיה מוכיח את ישראל (ירמיה ב, לד): "גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה" מהו "על כל אלה" בשביל "אלה אלהיך" מה פרע מהם (שמות לב, ד): "ויגף ה' את העם על אשר עשו את העגל" אחר זמן כשסלח להם אמר למשה"אספה לי שבעים" תחת אבותם שבעים שנהרגו על קדושת שמי הוא שכתוב "ירוע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם":