ביאור:שמירת העיניים

מתוך ויקיטקסט

פסוקים רבים בתנ"ך מלמדים על ההשפעה של ראיה על ההתנהגות. הסתכלות על דברים רעים ומפתים משפיעה על האדם לרעה וגורמת לו לחטוא, והסתכלות על דברים טובים וקדושים משפיעה על האדם לטובה.

[עריכה] שמירת העיניים וחטאי הדורות הראשונים

החטא הראשון נבע מכך שחוה לא שמרה על עיניה, והסתכלה על עץ הדעת טוב ורע שעורר בה תאוה, בראשית ג ו: " "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל" " ( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%92_%D7%95 פירוט] ).

אחד החטאים של דור המבול התחיל מכך שבני האלהים לא שמרו על עיניהם והסתכלו על נשים, בראשית ו ב: " "ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו" " - לפי המפרשים הם לקחו נשים "מכל אשר בחרו" ממש, גם באונס;

• בתגובה לראיה זו של אנשי דור המבול, ה' הסתכל עליהם בעין רעה, בראשית ו ה: " "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום" ", והביא עליהם את המבול .

חם לא למד לקח, גם הוא הסתכל על ערוה, בראשית ט כב: " "וירא חם אבי כנען את ערות אביו, ויגד לשני אחיו בחוץ" "; ובתגובה קילל נוח אותו ואת זרעו.

המצרים (מצאצאי חם) לא למדו לקח, ונהגו להסתכל על נשים ולקחת את היפות בכוח, בראשית יב יד: " "ויהי כבוא אברם מצרימה, ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד. ויראו אתה שרי פרעה, ויהללו אתה אל פרעה, וַתֻּקַּח האשה בית פרעה" "; בתגובה נאלץ ה' להתערב והכה אותם בנגעים.

ואולי, כמשקל נגד לראיה זו, אמר אבימלך מלך גרר, שגם הוא חטא ולקח את שרה, בראשית כ טז: " "ולשרה אמר: הנה נתתי אלף כסף לאחיך, הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת" " (וצריך עיון).

[עריכה] שמירת העיניים אצל אברהם בכנען ואצל לוט בסדום

לוט ואברהם נבדלו במבטים שלהם - לוט הסתכל על סדום עיר החטאים, ואברהם הסתכל על כנען ארץ הקודש:

• לוט התלהב מיופיה של סדום והחליט לגור בה, בראשית יג י: " "וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה, לפני שחת ה' את סדם ואת עמרה כגן ה' כארץ מצרים באכה צער" "; לאחר מספר שנים, סדום נחרבה ולוט איבד את כל רכושו וחצי ממשפחתו.
• אברהם להסתכל רק על ארץ הקודש - הארץ שה' הבטיח לו, בראשית יג יד: " "וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו 'שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם, צפנה ונגבה וקדמה וימה'" ".

אבל בעניין אחד לוט היה דומה לאברהם - שניהם השתמשו בעיניהם גם כדי לעשות מעשי חסד:

• אברהם בכנען, בראשית יח ב: " "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה" "
• לוט בסדום, בראשית יט א: " "ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה" "

בזכות העין הטובה שלו, לוט לא נענש יחד עם אנשי סדום; הוא אמנם הפסיד את רכושו וחצי ממשפחתו, אך הצליח להימלט משם עם שתי בנותיו. תוך כדי הצלתו של לוט, לימד אותו ה' על כוחו של חוש הראיה:

• כדי להציל את לוט מאנשי סדום שרצו להרגו, ה' היכה אותם בעיוורון, בראשית יט יא: " "ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול, וילאו למצא הפתח" "
• תוך כדי המנוסה מסדום, לימד ה' לימד את לוט לשמור על עיניו, לשלוט בחוש הראיה ולא להסתכל על מקומות רעים ומפתים, בראשית יט יז: " "ויהי כהוציאם אתם החוצה, ויאמר 'המלט על נפשך, אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר; ההרה המלט פן תספה'" ";
• אבל אשתו לא קיימה הוראה זו, בראשית יט כו: " "ותבט אשתו מאחריו - ותהי נציב מלח" " - ללמדנו עד כמה חמור יכול להיות העונש על אי-שמירת העיניים! ( פירוט ).

רק לאחר שסדום נחרבה והיתה לעשן, וכבר לא נשאר בה שום דבר מפתה, הותר להסתכל עליה, כפי שעשה אברהם:

• בראשית יט כח: " "וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר, וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן" "

[עריכה] שמירת העיניים במצוות התורה

בתורה ישנה מצוה מפורשת לשמור על העיניים, ומצוה אחרת שנועדה לעזור לאדם לשמור על העיניים:

• במדבר טו לט: " "והיה לכם לציצת, וראיתם אתו , וזכרתם את כל מצות ה', ועשיתם אתם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם" "
• דברים ד יט: " "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם..." "

לפי חלק מהדעות, החוש המועדף על התורה הוא חוש השמיעה  (ע"פ ישראל אלדד, "הגיונות מקרא") :

• דברים ו ד: " "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" "

[עריכה] שמירת העיניים בנביאים

אחד המאפיינים של אדם צדיק, לפי הנביא ישעיהו, הוא השמירה על העיניים, שלא לראות כל דבר רע:

• ישעיהו לג טו: " "הלך צדקות, ודבר מישרים, מאס בבצע מעשקות, נער כפיו מתמך בשחד, אטם אזנו משמע דמים, ועצם עיניו מראות ברע" "

וגם שכרו של אותו אדם קשור לראיה - הוא יזכה לראות מראות משמחים:

• ישעיהו לג יז: " "מלך ביפיו תחזינה עיניך, תראינה ארץ מרחקים" "
• ישעיהו לג כ: " "חזה ציון קרית מועדנו, עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן, אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו" "

[עריכה] שמירת העיניים בספר משלי

ספר משלי מזהיר בכמה מקומות לשמור על העיניים, כלומר להסתכל רק על דברים טובים וטהורים ולא על דברים רעים ומפתים:

• משלי א יז: " "כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף, והם לדמם יארבו..." " - הציפורים הפתיות מסתכלות על הגרגרים המפוזרים על הרשת בחינם ומתפתות להיכנס למלכודת ( פירוט ).
• משלי ג כא: " "בני! אל ילזו מעיניך , נצר תשיה ומזמה" " - הסתכל תמיד על דברי חכמה, תבונה ודעת, ודומה לזה משלי ד כא: " "אל יליזו מעיניך , שמרם בתוך לבבך" ", משלי ז ב: " "שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך" " ( פירוט ).
• משלי ד כה: " "עיניך לנכח יביטו, ועפעפיך יישרו נגדך" " - הסתכל רק על מה שמול עיניך (למשל: אשתך), ואל תפזול לצדדים ( פירוט ).
• משלי יז כד: " "את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ" " ( פירוט )
• משלי כג כו: " "תנה בני לבך לי, ועיניך דרכי תרצנה" "
• משלי כג לא: " "אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים" " ( פירוט )
• משלי כג לג: " "עיניך יראו זרות, ולבך ידבר תהפכות" "
• משלי כז כ: " "שאול ואבדה לא תשבענה, ועיני האדם לא תשבענה" " ( פירוט )

החכם מגנה את מי שמשתמש בעיניו כדי לרמוז רמיזות שליליות, כדי להתגאות או כדי ללעוג לאחרים:

• משלי ו יג: " "קרץ בעינו , מלל ברגלו מרה באצבעתיו" "
• משלי ו יז: " "עינים רמות, לשון שקר, וידים שפכות דם נקי" "
• משלי י י: " "קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט" " ( פירוט )
• משלי טז ל: " "עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה" " ( פירוט )
• משלי כא ד: " "רום עינים ורחב לב נר רשעים חטאת" " ( פירוט )
• משלי כח כב: " "נבהל להון איש רע עין , ולא ידע כי חסר יבאנו" " ( פירוט )
• משלי כח כז: " "נותן לרש אין מחסור, ומעלים עיניו רב מארות" " ( פירוט )
• משלי ל יג: " "דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו" "
• משלי ל יז: " "עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם - יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר" "

מצד שני, הוא מזהיר שלא לעצום את העיניים לגמרי, אלא לשמור על עיניים פקוחות ולהשתמש בהן למטרות טובות - להילחם ברשעים, לעזור לנזקקים, לשמח אנשים עצובים, ולהתפרנס בכבוד:

• משלי ו ד: " "אל תתן שנה לעיניך, ותנומה לעפעפיך" "
• משלי כ יב: " "אזן שמעת ועין ראה, ה' עשה גם שניהם" " ( פירוט )
• משלי כ יג: " "אל תאהב שנה פן תורש, פקח עיניך שבע לחם" " ( פירוט )
• משלי כ ח: " "מלך יושב על כסא דין, מזרה בעיניו כל רע" " ( פירוט )
• משלי כב ט: " "טוב עין הוא יברך, כי נתן מלחמו לדל" " ( פירוט )
• משלי טו ל: " "מאור עינים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצם" " ( פירוט )

[עריכה] שמירת העיניים בספר איוב

רעיו של איוב הוכיחו אותו על כך שהוא משתמש לרעה בעיניו, והמליצו לו לשמור על עיניו:

• איוב טו יב: " "מה יקחך לבך, ומה ירזמון עיניך" "
• איוב כב כט: " "כי השפילו ותאמר גוה, ושח עינים יושע" "

אך איוב טען שמדובר בהאשמות שווא, כי הוא כבר שומר על עיניו ומשתמש בהן רק לטובה:

• איוב כט טו: " "עינים הייתי לעִוֵּר, ורגלים לפִּסֵּחַ אני" "
• איוב לא א: " "ברית כרתי לעיני , ומה אתבונן על בתולה" " - איני מסתכל אפילו על נשים בתולות, קל וחומר על נשים הנשואות לאחרים;
• איוב לא ז: " "אם תטה אשרי מני הדרך, ואחר עיני הלך לבי, ובכפי דבק מאום" "

ה' כנראה הצדיק את איוב, ובזכות השמירה על עיניו הוא זכה לראות את כבוד ה':

• איוב מב ה: " "לשמע אזן שמעתיך, ועתה עיני ראתך" "

פסוקים נוספים:

• איוב טז כ: " "מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני" "
• איוב יז ב: " "אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני" "
• איוב יז ז: " "ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם" "
• איוב יט כז: " "אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי" "
• איוב כ ט: " "עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו" "
• איוב כא ח: " "זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם" "
• איוב כא כ: " "יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה" "
• איוב כד טו: " "ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים" "
• איוב כד כג: " "יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם" "
• איוב כז יט: " "עשיר ישכב ולא יאסף, עיניו פקח ואיננו" "
• איוב כח י: " "בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו" "
• איוב כח כא: " "ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה" "
• איוב כט יא: " "כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני" "
• איוב לד כא: " "כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה" "
• איוב לו ז: " "לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו" "

[עריכה] שמירת העיניים בספר קהלת

• קהלת א ח: " "כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע" "
• קהלת ב י: " "וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי" "
• קהלת ב יד: " "החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם" " ( פירוט )
• קהלת ד ח: " "יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא" "
• קהלת ה י: " "ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו" "
• קהלת ו ט: " "טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח" "
• קהלת ח טז: " "כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה" "
• קהלת יא ז: " "ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש" "
• קהלת יא ט: " "שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט" "