ביאור:עונות השנה
מתוך ויקיטקסט
הגננת בגן לימדה אותנו, שבשנה יש ארבע עונות - סתיו, חורף, אביב, קיץ. האם גם בזמן התנ"ך חילקו את השנה לארבע עונות? לא בטוח.
תוכן עניינים |
[עריכה] א. קיץ - חורף
בכמה פסוקים, השנה מתחלקת לשתי עונות בלבד - קיץ וחורף:
-
-
- (עמוס ג טו): "והכיתי בית החרף על בית הקיץ , ואבדו בתי השן, וספו בתים רבים נאם ה'"
- (זכריה יד ח): "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם, חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון, בקיץ ובחרף יהיה"
- (תהלים עד יז): "אתה הצבת כל גבולות ארץ, קיץ וחרף אתה יצרתם"
- (ישעיהו יח ו): "יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ, וקץ עליו העיט, וכל בהמת הארץ עליו תחרף"
-
גם בתלמוד מדברים על " "ימות החמה" " לעומת " "ימות הגשמים" ".
ואכן, כמה מחוקרי הלשון והגיאוגרפיה של ארץ ישראל סבורים שבזמן המקרא הבחינו בשתי עונות בלבד - ביניהם משה סתווי, ביילי, עזריה אלון (ראו עוזי פז, "בשבילי ארץ התנ"ך", עמ' 17) .
[עריכה] ב. קציר
אולם, במקביל לעונת הקיץ, נזכרת בכמה פסוקים עונת הקציר, למשל:
-
-
- ירמיהו ח כ: "עבר קציר , כלה קיץ , ואנחנו לוא נושענו" - עברה עונת הקציר, וגם עונת הקיץ - שאחרי הקציר - כלתה, והישועה לא הגיעה ( פירוט )
-
לא ייתכן שה"קציר" וה"קיץ" הם אותה עונה, כי:
-
-
- (יהושע ג טו): "וכבוא נשאי הארון עד הירדן, ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים, והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר"
-
כידוע, הירדן מלא על כל גדותיו רק בעונה שאנו קוראים לה "אביב"; בעונת הקיץ, המים מתייבשים ומתמעטים.
מכאן שה"קציר" וה"קיץ" הם שתי עונות שונות:
אם כך, ישנן לפחות שלוש עונות - חורף, קציר, קיץ.
עונת הקציר היא הנקראת בפינו "אביב"; למילה אביב ישנה בלשון המקרא משמעות אחרת .
[עריכה] ג. זרע, חריש
האם ישנה עונה המקבילה לעונת הקציר, בצד השני של השנה?
בלשון ימינו, העונה המקבילה ל"אביב" היא "סתיו"; אולם בלשון המקרא, המילה סתיו משמעה חורף ; אם כך, מהי העונה המקבילה לעונת הקציר? איך נקראת, בלשון המקרא, העונה הנקראת בפינו "סתו"?
בתלמוד בבלי (עירובין נו.) מדברים על ארבע עונות - " "תקופת ניסן, ותקופת תמוז, תקופת תשרי, ותקופת טבת" " - המקבילות לארבע העונות המקובלות בימינו: אביב, קיץ, סתיו, חורף. אולם, מושגים אלה לא נזכרו בלשון המקרא. מצד שני, בספר בראשית נזכר מושג אחר ה"מועמד" לשמש ככינוי לעונת הסתיו:
בראשית ח כב: " "עד כל ימי הארץ, זרע וקציר, וקר וחם," "וקיץ וחרף, ויום ולילה," "לא ישבתו" ": בפסוק ישנם 4 זוגות מנוגדים, ואחד מהם הוא "זרע וקציר". הזוג הזה מופיע יחד גם בפסוקים נוספים:
-
-
- (שמות כג טז): "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה..."
- (ישעיהו יז ה): "והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור, והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים"
- (ישעיהו יז יא): "ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי, נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש"
- (ישעיהו כג ג): "ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה, ותהי סחר גוים"
- (ירמיהו נ טז): "כרתו זורע מבבל, ותפש מגל בעת קציר , מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו"
-
אם כך, ייתכן שבמקביל לעונת הקציר קיימת גם עונת הזרע , והיא הנקראת בלשון ימינו "סתו"; אולם, לא מצאתי בכל התנ"ך ביטוי מסוג "ימי זרע" או "עת הזרע".
ביטוי נוסף המנוגד ל"קציר" הוא "חריש":
-
-
- (בראשית מה ו): "כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ, ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר"
- (שמות לד כא): "ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת, בחריש ובקציר תשבת"
- (שמואל א ח יב): "ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים, ולחרש חרישו ולקצר קצירו , ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו"
-
אבל גם ביטוי כמו "עת החריש" או "ימי חריש" לא נמצא בתנ"ך.
מעבר לכך: בספר משלי נאמר:
-
-
- משלי כ ד: "מחרף עצל לא יחרש , ישאל בקציר ואין" ( פירוט )
-
כלומר, זמן החריש הוא בחורף; ומכיוון שהזרע בא אחרי החריש, הרי שגם זמן הזרע הוא בחורף.
אם כך, אין עונה נפרדת שנקראת "עונת הזרע" או "עונת החריש" - הזריעה והחרישה הם חלק מעונת החורף.
[עריכה] ד. חום, קור
בראשית ח כב: " "עד כל ימי הארץ," "זרע וקציר" "," "וקר וחם ," "וקיץ וחרף, ויום ולילה," "לא ישבתו" ":
כאמור, בפסוק זה ישנם 4 זוגות מנוגדים, ולפי אחת הדעות, שלושת הזוגות הראשונים מציינים עונות. לפי זה יש שש עונות, כפי שהסבירו חז"ל (תלמוד בבלי, בבא מציעא קו:):
-
-
- " "חצי תשרי, מרחשון וחצי כסלו - זרע;"
- "חצי כסלו, טבת וחצי שבט - חורף;"
- "חצי שבט, אדר וחצי ניסן - קור;"
- "חצי ניסן, אייר וחצי סיון - קציר;"
- "חצי סיון, תמוז וחצי אב - קיץ;"
- "חצי אב, אלול וחצי תשרי - חום" ".
-
בנוסף לעונות שהזכרנו קודם - חורף, קיץ, זרע וקציר - נזכרות כאן, לפי פירוש זה, גם עונת ה"חום" בסוף הקיץ, ועונת ה"קור" בסוף החורף; אולם, לא מצאתי אזכורים לעונות אלו בשאר התנ"ך.
ועוד: לפי פירוש זה, הצמד האחרון - "יום ולילה" - אינו מציין עונות בשנה; אם כך, מניין לנו ששלושת הצמדים הקודמים כן מציינים עונות בשנה? אולי המילים "חום וקור" מציינות, כמשמען, את שינויי הטמפרטורה לאורך השנה.
ראו גם כל ימי הארץ - פירושים נוספים לפסוק זה..
[עריכה] ה. יום, לילה
אם בכל זאת נרצה להבין את הפסוק הנ"ל מספר בראשית כתיאור מפורט של עונות השנה, הרי שגם הזוג "יום ולילה" מציין שתי עונות - העונה שבה היום מתחיל להיות ארוך יותר מהלילה (21.3, בסביבות תחילת ניסן) והעונה שבה הלילה מתחיל להיות ארוך יותר (21.9, בסביבות תחילת תשרי). לפי זה, יש בסך-הכל 8 עונות.
גם בלוח גזר, לוח שמתוארך לימי שלמה המלך (ראו שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר ), נזכרו 8 עונות - חלקן בנות חודש אחד וחלקן בנות חודשיים. האם אפשר להתאים בין העונות בבראשית ח לבין העונות בלוח גזר? ננסה:
-
-
- "ירחו אסיף" - שני חודשי האסיף, מאמצע אלול עד אמצע חשון - אולי מקבילים ל"לילה", בתקופה זו הלילות מתחילים להיות ארוכים יותר מהימים.
-
- "ירחו זרע" - שני חודשי הזריעה, מאמצע חשון עד אמצע טבת - מקבילים כמובן ל"זרע";
- "ירחו לקש" - שני חודשי הזריעה המאוחרת, מאמצע טבת עד אמצע אדר - אולי מקבילים ל"חורף" ("מחורף עצל לא יחרוש");
- "ירח עצד פשת" - חודש קציר הפשתה - מאמצע אדר עד אמצע ניסן - מקביל ל"קור";
-
- "ירח קצר שערים" - חודש קציר השעורים - מאמצע ניסן עד אמצע אייר - מקביל אולי ל"יום", כי בתקופה זו הימים מתחילים להיות ארוכים יותר מהלילות;
- "ירח קצרו כל(ה)" - חודש סיום הקציר - מאמצע אייר עד אמצע סיון - אולי מקביל ל"קציר";
- "ירחו זמר" - שני חודשי הזמיר - מאמצע סיון עד אמצע אב - אולי מקבילים ל"חום";
- "ירח קיץ" - חודש הקיץ - מאמצע אב עד אמצע אלול מקביל כמובן ל"קיץ".
-
ניתן לראות שההקבלה לא מושלמת, ובכל מקרה, לא מצאתי בשום מקום אחר בתנ"ך ראיות לקיומן של 8 עונות.
[עריכה] סיכום - שלוש עונות
מבדיקת כל הראיות נראה לי, שאבותינו חילקו את השנה לשלוש עונות, לפי הסדר:
-
-
- "חורף" - תחילת השנה החקלאית (ראו ימי חרפי ), העונה שבה חורשים וזורעים (ראו מחורף עצל לא יחרוש ); העונה שבה יורדים גשמים; כוללת את העונה שנקראת בימינו "סתיו" (ראו הסתו עבר הגשם חלף ) ואת העונה שנקראת בימינו "חורף".
-
- "קציר" - אמצע השנה החקלאית, העונה שבה קוצרים את תבואת השדה (ראו ימי הקציר ); העונה שנקראת בימינו "אביב" (ראו הגדרת האביב )
-
- "קיץ" - סוף וקץ השנה החקלאית, העונה שבה רוב פירות העץ מבשילים, העונה שבה קוטפים בוצרים אוספים ומשמרים את הפירות לקראת החורף (ראו עונת הקיץ )
-
רמז לחלוקה זו של השנה, לשלוש עונות, נמצא גם בברכה בפרשת בחוקותיי:
-
-
- ויקרא כו ה: "והשיג לכם דיש את בציר , ובציר ישיג את זרע ,
- ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם"
-
דיש הוא פעולה שעושים בתבואה, בעונת הקציר ;
בציר הוא קטיף הענבים, בעונת הקיץ ;
והזרע - הזריעה - נעשית, כאמור, בעונת החורף .
ראו גם: כל ימי הארץ.
[עריכה] מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.
[עריכה] תגובות
מאת: יהודה
אהבתי
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
