אליהו זוטא ו

<< · אליהו זוטא · ו · >>

ממידת דרכיו של הקב״ה אתה למד שרחמיו מרובים בעולם.

וכן מפני מה אמר תנו צדקה לעניים ולרשים?

אלא, אינו אומר אלא באדם שעשה דברים שלא כהוגן - קנסו עליו רעה עד ארבעה דורות, שנאמר: פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים (שמות לד;ז).

באותה שעה אמר משה בלבו: אם כן יש צדיק ורע לו. ולא עוד, אלא שהיה משה רבינו דן קל וחומר בעצמו, אמר: שמא אין כל ישראל חפצים אלא שרק לא לעמוד בדרכיו ובמצוותיו של הקב״ה חס ושלום, ונתחתם עליהם גזר דינם והרי הם לוקים בכל שעה ושעה.

למה נדמה משה באותה שעה, משלו משל למה הדבר דומה - למלך שנשא אשה ומוליכה מעיר לעיר וממדינה למדינה עד שהביא אותה למדינתו ולעיר מלוכה שלו, ובשעה שסרחה אשתו עליו היה המלך מלקה אותה.

מה עשתה אשתו?

מיד היא רצתה לבית אביה.

אמר חמיו של מלך בלבו: וכי לקה המלך את בתי בחינם שלא כדין ושלא כמשפט, אתמהה.

מיד שיגר חמיו של מלך שליח אל המלך, ואמר לו: אמור לי מהו הדבר שסרחה בתי עליך, ומהו הדבר שהמלך רוצה שתעשה בתי כן כרצונך ושתעמוד בכל צרכך.

מיד שיגר לו המלך לחמיו הרבה מיני פירות וכפל חמש איגרות יחד כנגדם. ואותו הדבר שהמלך רוצה בו שתעשה אשתו ומה שסרחה עליו, כתבו באיגרת החמישית ביניהם. וכיון שהגיע השליח אצל חמיו של מלך, מיד קורא חמיו של מלך איגרת אחת ומצא כתוב בה: אלו פירות הן מין פלוני. וכן שנייה כתוב בה: אלו פירות מין פלוני. וכמו כן באיגרת השלישית וכמו כן באיגרת הרביעית, עד שהגיע לאיגרת החמישית ומצא כתוב בה: הדבר שהמלך רוצה בו, הוא אמת. והמלך הוא אוהב שלום ואוהב משפט ואת סרחת עליו והוא לקה אותך כדין וכמשפט.

וכן לכך נדמה משה באותה שעה, שנאמר: ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכיך (שם לג;יג).

מיד ירד הקב״ה לסוף דעתו של משה, והראה לו:

דור ודור, וחכמיו.

דור ודור, ופרנסיו.

דור ודור, ונביאיו.

דור ודור, ודורשיו.

והראה לו מידותיו שהוא מתנהג בהם בעולם הזה, ומידותיו האיך הוא מתנהג בהם בעולם הבא. ואמר לו למשה: הרי אתה הוא אומר, מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו. כמה שאמרת הודיעני נא את דרכיך.

ואמר הקב״ה למשה: משה, אין אתה יכול לעמוד על כל מידותיי. אלא הריני אודיעך מקצת מידותיי. כשאני רואה בני אדם אע״פ שאין בהם תהילה ושבח של תורה ומעשים טובים לא במעשיהם ולא במעשה אבותיהם. אלא רק בשביל שהם עומדים ומודים וברכים ומשבחים ומרבים תחנונים לפניי, אני נזקק להם וכופל להם מזונותיהם. שנאמר: פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם (תהילים קב;יח).

וכתיב: ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך (שמות לג;יט). טובי לא נאמר, אלא כל טובי - אלו הם שלוש עשרה מידות, שנאמר: ה׳ ה׳ א-ל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה (שמות לד; ו-ז). דהא נאמר כאן: וקראתי בשם ה׳ לפניך (שם לג). ונאמר להלן: וירד ה׳ בענן ויתייצב עמו שם ויקרא בשם ה׳ ויעבור ה׳ על פניו ויקרא ה׳ ה׳ א-ל רחום וחנון וגו׳ (שם לד).

כיון שראה משה שמידתו של הקב״ה של חסד ושל רחמנות היא, מיד נתעטף ועמד בתפילה לפני הקב״ה, שנאמר: ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך ה׳ ילך ה׳ בקירבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו (שם שם;ט).

דבר אחר: אילו נאמר טובי ולא נאמר כל טובי, הייתי אומר: אין כאן ימות בן דוד. וכשהוא אומר: כל טובי, יש כאן גם ימות בן דוד שיבוא במהרה בימינו אמן סלה.