אוצר ישראל א אאילון, שלמה בן יעקב
מתוך ויקיטקסט
חכם לקהילות הספרדים בלונדון ואח"כ באמשטרדם ומאמין בשבתאי צבי. נולד בשנת תכ"ד (1664) ומת באמשטרדם ר"ח אייר תפ"ח (10 אפריל 1728). שם משפחתו שאול משם Ayllon, עיר בנוף סענאוויא בספרד, ואולי נולדו שם אבותיו. עיר לידתו לא נודעה בבירור, ואפשר שנולד בשאלוניקי, וי"א שנולד בצפת והובא בימי עלומיו לשאלוניקי. שם התחבר לקירידי, פלוסוף, ופלורינטין מכת הש"צ אשר זלזלו במצוות ופרצו גדר הצניעות בחיי האישות. כפי השמועה נשא גם אאילון אשה שנתגרשה בלי גט כדת (ר"מ חגיז "שבר פושעים" סי' ל"ד). אחר כך הלך לצפת וכנראה התחרט על מעשיו הראשונים. בצפת נבחר לשד"ר, וילך דרך אזמיר לאמשטרדם, ואחר ששהה שם איזה חדשים נסע ללונדון ונתמנה שם לחכם הספרדים (6 יוני 1689). אחד מבני הקהלה ושמו רובי פידאנקי (Fidanque) התנגד לבחירה הזאת בשמעו מעשי אאילון בימי עלומיו. אבל "מעמד" (פרנסי) הקהלה מיראתם פן יודע קלון רבם בקהל התאמצו להשתיק את השמועה הזאת, ויבקשו להחרים כל איש אשר יהין לפסוק הלכה במקומו, ובפרט לדבר עליו סרה. אבל ההתנגדות לא נחה בכל זאת, ובמכתב שכתב אאילון לששפורטש (אוהל יעקב סי' ס"ט) בשנת תנ"ט התאונן כי לא יכול נשוא רבנות לונדון וכי הקהלה דורשת מאתו כי יתפטר ממשמרתו. סוף הדבר היה כי עזב את לונדון וקבל משרת דיין בקהלת הספרדים באמשטרדם בשנת ת"ס. הרב הראשי היה אז שלמה די אוליוירה.
אבל גם באמשטרדם לא מצא מנוח, וההתנגדות התחזקה אחרי אשר נתן הסכמתו להדפיס ספרו של אברהם מיכאל קארדוזו ("בקר אברהם", בכ"י) מכת הש"צ, והרבנים מאזמיר מצאו בספר הזה דברי מינות ודנו אותו לשרפה. בשנת ת"ע (1710) נתמנה ר' צבי אשכנזי הנודע בשם "חכם צבי" לרב כללי לקהלת האשכנזים באמשטרדם ולאור תורתו כהה אורו של אאילון. החכם צבי היה מתנגד גדול לכת ש"צ ולנחמיה חיון שחשדוהו שהוא מן הכת הזאת, וכאשר בא לאמשטרדם והביא ספרו "מהימנותא דכלא" עם פירושיו "בית קדש הקדשים" ו"עוז לאלוהים" מצא בהם החכם צבי דברי מינות הנוטים לשיטת הכת, והחרים אותו ואת ספרו בהכרזה בפומבי (חודש סיוון תע"ג, 23 יולי 1713). ר' משה חגיז היה לפנים ממוקרי אאילון ולקח ממנו הסכמה על ספרו "לקט הקמח" בשנת תס"ז, ביחד עם הסכמת אוליוירה וקרא אותם "שני המאורות הגדולים המשתמשים בכתר שם טוב אחד", אבל שבע שנים אחרי כן הייתה רוח אחרת עמו וחבורו "שבר פושעים, הני תלתא פרעוניתא נחמיה חיון ר"א מיכל קארדוזו ור"ש אאילון" (לונדון 1714) יכנה את אאילון בשם "חצוף" (שם סי' נ'). ובבואו לאמשטרדם (30 יוני 1713) היה לעזר
