תפארת האדם/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


י[עריכה]

הקדמת הספורנו ז״ל על התורה: וסיפר ראשונה כי הוא יתברך ברא האדם בצלמו כדמותו למען יבחר להדמות ליוצרו כפי האפשר, כי בזה ישלם ויהיה פעלו שלם מכל פעל זולתו כראוי לו יתברך המרומם על כל זולתו, והוא רחום בחמלתו נתן לאדם די מחסורו שלא בצער ויניחהו בגן עדן עד שהרע מעשיו וקלקל את פרנסתו, שגרשו האל יתברך משם לעבוד את האדמה ולטרוח כמה טרחות עד שלא אכל פתו.

ר״ע ספורנו בכוונת התורה: ומזה החלק העיוני הוא להתבונן בדרכי טובו ורחמיו על כל מעשיו ובפרט על המין האנושי אשר ברא בצלמו כדמותו למען ישתדל המעיין בבחירתו להדמות לבוראו כפי האפשר ולדבקה בו לרצון לפניו כי חפץ חסד הוא.