תולדות תנאים ואמוראים/ח/רב חנא בר ביזנא
רב חנא בר ביזנא[עריכה]
כמעט כל מאמריו אמר בשם ר' שמעון חסידא כברכות ג: (לגרסת דק"ס) ז. מג:, יומא עז. ר"ה יח: (וברש"י שם איתא בטעות רב חמא, וצ"ל רב חנא). יבמות ס:, סוטה י:, ב"מ נט., סנהדרין כב. צא:, כריתות ו:. והיה בזמן רב ששת כסוכה נב: א"ר ר' חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא – מתיב רב ששת – א"ל שפיל לסיפיה דקרא – א"ל רב ששת בהדי חנא באגדתא למה לי ופירש"י בקי הוא באגדה יותר ממני, והאמת כן הוא כי כל מאמריו שאמר בשם ר"ש חסידא המה בעניני אגדה).
הוא היה דיין בפומבדיתא בימי רב נחמן ככתובות ג:, ב"ק יב. שאמרו הוה עובדא בפומבגיתא ואגביה רב חנא בר ביזנא, א"ל ר"נ זילו הדורו וכו'. ובסוכה מז. אמר רב יוסף נקוט דר' יוחנן בידרך דרב חנא בר ביזנא (כן הוא גרסת דקדוקי סופרים, ובגמרא רב הונא בר ביזנא). וכל גדולי הדור איקלעו בסוכה בשמיני – גמירי דמאפר קאתו ופירש"י שהן באו מן האפר שבהמותיהן רועות שם ולא ישבו בסוכה כל ימי החג.
ובהפסגה קובץ שני צד 55 יאמר הרה"ח רנ"נ טאראשצאנסקי דבר נחמד, שקשה מאוד לומר על גדולי הדור שביטלו מצות סוכה בשביל שרעו בהמתן אע"פ שפטורין מן הדין, ואמר השערתו שאז היו גזירות על ישראל וברחו כולם מאימת המלך, ושם בהקובץ ג' צד 63 יחזיק דבריו בכמה ראיות. והראיה היותר גדולה היה יכול להביא מחולין מו. שפ"א בא לפומבדיתא פולמוסא וערקו רבה ורב יוסף וכאשר הבאנו לעיל שגם הוא היה בפומבדיתא, אבל גם משם אין ראיה כאשר בארתי בערך ר"ז. אבל מה שמביא ראיה מירושלמי פסחים פ"א ה"א אמר ר"ה כד הוינן ערקין באילין בוטיתא דסדרא רבה היו מדליקין עלינו נרות וכו', במחילה טעה בזה כי שם קאי על ר"ה שהיה בא"י בזמן הגזירות, אבל בימי ר"ה לא היו גזירות בבבל.
וכן נזכר סנהדרין קח:, ובסה"ד יאמר שרב חיננא בר ביסנא הנזכר ביצה כב. הוא רב חנא בר ביזנא, אבל גרסת דק"ס שם ר' יצחק בר ביסנא.