תולדות תנאים ואמוראים/ח/רב חיננא בריה דרב איקא
רב חיננא (או חנינא) בריה דרב איקא[עריכה]
היה תלמידו דאביי ורבא כנראה מברכות כה: שאמרו רב זביד מתני הכי, רב חיננא בריה דרב איקא מתני ליה הכי – אביי אמר אסור ורבא אמר מותר, וזה יען ששניהם היו בישיבת אביי ורבא, לכן חולקין איך נשנית הלשון בהישיבה.
והיה חבירו דר"פ כנדה מז: שחולקין. וידוע לנו ממנו המאמר המפורסם מה שמובא ביצה כח. אמר רב חיננא בריה דרב איקא שפוד שפחות וגומות רב מלכיו – ור"פ חולק עליו. והמאמר הזה מובא בכתובות סא:, ע"ז כט. ונדה נב. ושם רב חנינא בריה דרב איקא. ובמכות כא. איתא בטעות "רב נחמן".
וסיבת מיתתו יסופר ברכות נח: שר"פ ור"ה בריה דרב יהושע הוו קאזלי באורחא, פגעו ביה ברב חנינא בריה דרב איקא, אמרו לו בהדי דחזינך ברכינן עלך תרתי – שחלק מחכמתו ושהחיינו, אמר להו אנא נמי כיון דחזתינכו חשבתינכו עלי כשיתין רבוון וברכינא עלייכו תלתא – אמרו לו חכימת כולי האי? יהבי ביה עינייהו ושכיב.
ולהבין למה ועל מה ענשוהו מצאתי דבר נחמד בספר היקר פרדס דור וז"ל מקשים הפוסקים למה לאמ ברכי ר"פ ור"ה בריה דר"י כשחזיוהו לרב חנינא בריה דרב איקא ברכת הטוב והמטיב, כי הדין שאם נפלה לאדם ירושה מברך שהחיינו, ואם יש אחד עמו ששמח ג"כ מברכין הטוב והמטיב, א"כ כאן שהיו שנים ה"ל לברך הטוב. ומתרץ, כי יש חלוק ביניהם. דבשלמא גבי ירושה ידוע לכל אחד ואחד שחבירו שמח ג"כ כמוהו, ולכן יכולין לברך הטוב והמטיב, אבל אם רואה את חבירו מי יודע אם גם השני שמח כמוהו וא"כ איך יברך ברכת הטוב והמטיב, ואף אם שניהם אומרים שהן שמחין לראותו, אפשר שאין פיו ולבו שוין. והנה הא דמברכינן על ששי םרבוא ברוך חכם הרזים קאמר הש"ס לפי שאין דעתם דומים זו לזו, והקב"ה בוחן לבבם ויודע דעתם כדאמרו שם בגמרא, ולכן אם גם שאך שנים המה ואנו רואין שאין דעתם שוים ראוי לברך עליהם חכם הרזים, ובפרט אם המה חכמים גדולים שאין דעתם שוין. והשתא אתי שפיר, דרב חנינא בריה דר"א שמע שברכו עליו ברכות שהחיינו, והבין מהם שחושדים זה את זה שאין שמחתם שלמה, ולכן אמר להם לפי דעתיכם שאינכם מאמינים זל"ז לכן מן הראוי לברך עליכם חכם הרזים דחשיביתו כס' ריבוי ודעתיכם אינם שוים לטובה לשמח בראייתי, ולכן אמרו לו חכימת כולי האי, לחשוד אותנו שאין פינו ולבנו שוים ולכן יהבי ביה עינייהו. ודפחכ"ח.
ובסה"ד מביא מה שמובא נדה מה. מתקיף לה רב חייא בריה דרב איקא צ"ל רב חיננא בריה דרב איקא. והאמת אינו כן כי אמר שם אח"כ אמר רב חסדא ת"ש, ורב חיננא בריה דרב איקא היה תלמיד אביי ורבא. ומה שמביא שנזכר בירושלמי ברכות, תענית ושבת בשם ר' חנינא בר יקא, ג"כ אמורא אחר הוא, כמבואר בערכו.