תולדות תנאים ואמוראים/ח/ר' חנינא (תנא דברייתא)
ר' חנינא (תנא דברייתא)[עריכה]
בנזיר כז: מעשה בר' חנינא שהדירו אביו בנזיר והביאו לפני ר"ג (דיבנה) והיה ר"ג בודקו לידע אם הביא ב' שערות, ר' יוסי אומר לידע אם הגיע לעונת נדרים, א"ל לא תצטער לבודקני – עמד ר"ג ונשקו על ראשו אמר מובטחני בזה שמורה הוראות בישראל, אמרו לא היו ימים מועטין עד שהורה, ובירושלמי נזיר ספ"ד ותוספתא נדה פ"ה ה"ו מובא המעשה, מעשה בר' חנינא בר חנינא שהדירו אביו בנזיר – אר"א בר' צדוק אני ראיתיו יושב ודורש ביבנה, ובתוספתא שם אני ראיתי שהיה מורה הוראות בישראל ותחת ר' יוסי איתא ר' יוסי בר' יהודה.
ובבכורות ה: א"ר חנינא שאלתי את ר' אליעזר (כצ"ל ולא ר' אלעזר) בבית מותבא רבא מה נשתנו פטרי חמורים – ועוד שאלתיו מאי לשון רפידים ואמר לי וכו', אפשר שהוא ר"ח בר' חנינא, ומובא במלכתא פ' עמלק פ"א.
וברכות ב: נזכר ר' חנינא אחר ר"מ ור' יהודה שאמר משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח, ובשבת קי: והתניא מנין לסירוס באדם שהיא אסורה ת"ל – דברי ר' חנינא, וכן נזכר תוספתא סוף זבים, ובילקוט חקת רמז תסא א"ל ר' חנינא לר' יונתן בן המשולם.