תולדות תנאים ואמוראים/ח/ר' חנינא בריה דר' אבהו
ר' חנינא בריה דר' אבהו[עריכה]
בירושלמי פסחים פ"ג ה"ז יסופר שאביו שלחו ללמוד בטבריא אתו וא"ל שבנו עוסק בקבורת מתים, שלח ליה המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריא?
וקיבל מאביו כקידושין לג: אמר [ר'] חזקיה א"ל ר' חנינא בריה דר' אבהו א"ר אבהו א"ר אבדימי דמן חיפא חכם עובד עומד מלפניו ד' אמות, וכן ההוא בבכורים פ"ג ה"ה ושם איתא בפירוש ר' חזיקה, ובכתובות ספ"ד ר' חנניה בריה דר' אבהו, ואית דאמרי לה בשם ר' אבהו קסרין ביהודה, וביבמות פ"ד הי"א אמר, אבא הוה ליה עובדא ושלח ושאל לר' חייא [בר אבא] ולר' יוסי (אסי) ולר' אמי.
והיה דיין ביעור כדמשמע יבמות פ"ב סה"ד אתא עובדא קומי ר' חנינא בריה דר' אבהו אמר יסבון באתר דלא חכמין להון.
דבריו מצינו ברכות פ"ז ה"ג שאמר במקהלת כתיב, ובתענית פ"א ה"א אמר בספרו של ר"מ מצאו משא דומה משא דומי.
האומרים בשמו מצינו ר' אלעזר בר' יוסי (האמורא) כאיכ"ר פ"ג־ו שאמרו שם ר"א בר' יוסי בש םר' חנניא בריה דר' אבהו מעשה באשה אחת בקיסרין שהוליכה את בנה אצל נחתום אחד ללמדו אומנות א"ל ימתין אצלי חמש שנים ואני מלמדו חמש מאות מינין בחטה, ובקה"ר חסר תיבת בר' יוסי, ובסה"ד יפלפל ויאמר כי ר"א בר יוסי זה הוא בן ר' יוסי בן חלפתא חתנא, א"כ ר' חנניה זה בריה דר' אבהו הוא קדמון, ובמחילה מכבודו שלא ידע שבירושלמי ר"א בר' יוסי הוא אמורא אחרון, והמקור המעשה מובא בנדרים ג: בע"א מעט.
ר' ברכיה בשמו מדרש תהלים פ"קיט־ד.
ר' חזקיה בשמו בכורים פ"ג ה"ה.
ר' יוסי (בר' בון) בשמו יבמות פ"ד ה"יא.