תולדות תנאים ואמוראים/ח/ר' חנינא בן גמליאל
ר' חנינא בן גמליאל (דיבנה)[עריכה]
מבוכה גדולה מצינו בין חכמי הדור אם שני רחב"ג היו או אחד. בספר היקר דרכי המשנה צד 130 יאמר ששנים היו אחר בן ר"ג דיבנה ואחד מאוחר ממנו שאמר בנדה כג. נראין דברי ר"מ, ובספר מבוא המשנה צד 135 יאמר שאך אחד היה, וכן הוא דעת הרב בעל דורות הראשונים בח"ב צד 8, אך הוא סובר שהיה צעיר מרש"בג, ויותר נראה שהיה כביר בשנים מר"ש אחיו ונפטר קודם שישב ר"ש אחיו על כסא הנשיאות וכאשר נבאר.
במשנה נזכר אך חמש פעמים בקידושין פ"ג מ"ד פליג אר"מ ואומר שאין צריך תנאי כפול, וב"ב רפ"י ר' חנינא ב"ג אומר גט מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר ורשב"ג פליג עליו, ומכות פ"ג מ"טו אמר כל חייבי כריתות, ומנחות פ"ה מ"ח חולק עם רי"הג בדין מרחשת, ובכורות פ"ו מ"ט בענין מום.
ממי קיבל תורתו מצינו אך שקיבל מאביו רבן גמליאל כפסחים נ. שאמר משום אבותיו, ובע"ז לב. העיד שמעון בן גודע לפני בנו של ר"ג על ר"ג וכו' וכתבו התוס' שהוא ר' חנינא ב"ג, ומוכרע כן כי לרבן שמעון לא היו מזכירין אותו בשם סתם בנו של ר"ג, ובקידושין לב: מעשה בר' אליעזר ור"י ור"צ שהיו מסובין בבית המשתה בנו של ר"ג, וזה א"א להיות רש"בג שיגיע עתו ליכנס לחופה עוד טרם שנתהוו המחלוקת בין ר"א ור"ג. ובספרא אמור ס"כה יסופר שפ"א נפל הגורל על פנחס איש הסתת להיות כה"ג אר"ח בן גמליאל וכי סתת היה? והלא חתנינו היה וחורש היה, לא שרח"בג היה כבר גדול בזמן הבית, אך כבר כתבו התוס' נדה ח. דלא חתנינו ממש קאמר אלא חתן אבותיו, ולכן לא אמר חתני היה, ובמכלתא להרב ראה"ו בהקדמתו ישער שתחת חתנינו צ"ל חקלני היה פי' עובד אדמה, ובזה עולה יפה מה שמסיים שם והלא לא מצאוהו אלא חורש.
וכפי הנראה שימש גם את ר' טרפון כנדרים סב. שאמר רח"בג על ר' טרפון כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על ד"ז, ובקידושין פא: כשאמר ר"ט הזהרו בי מפני כלתי ליגלג עליו אותו תלמיד ארח"בג לא היו ימים מועטין עד שנכשל אותו תלמיד בחמותו.
והיה קשיש מכל תלמידי דר"ע האחרונים חוץ מר"מ שנסמך מר"ע, וכדמצינו בתוספתא דנגעים פ"ב ה"ד שא"ר יוסי אלו דברי ר' חנניא ב"ג, וביבמות מח: חולק ר' יוסי עליו, ובתוספתא נדה פ"ד ה"ב אמר נראין דברי ר"מ.
מאמריו והלכותיו בברייתות מצינו שבת ק. אמר תל המתקלט – חייב, ובשקלים פ"ו ה"א אמר ג' תיבות עשאו – וחמשה על לוח זה וכו', ובמגילה כה: מעשה ברח"בג שהלך לכבול (ובכסף משנה ברמב"ם ה' תפלה פ"יב ה"יב גורס שהלך לבבל). והיה קורא חזן הכנסת ויהי בשכון ישראל וא"ל למתורגמן אל תתרגם אלא אחרון ושכחוהו חכמים, ובמנחות מב: אמר טעימה פסולה, ור' יוחנן בן דהבאי חולק עליו, ומו"ק כג. אמרו עליו שהיה אומר שמועה ואגדה בבית האבל וכו', וכן נזכר במכלתא יתרו פ"ב פ' וישלח משה, ומשפטים פ"ט.
ורבות משמועותיו נשארו לנו ע"י האמוראים, כר' אבהו שאמר משמו נדרים נג. סב., גיטין ז. שאמר אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו ובקשו להאכילו אבר מן החי, ומני רחב"ג, קידושין פא:, ע"ז לט:, וכפי ר' יהודה בן גמליאל (הוא ר' יהודה נשיאה) כברכות כב., ע"ז לד., ובירושלמי ע"ז ספ"ב איתא בטעות רחב"ג אומר משום ר' יהודה ב"ג וצ"ל כמו בבבלי, ובירושלמי כתובות פ"ז ה"ו ר' בא בר כהן מטי בה בשם רח"בג וברכות פ"ה ה"ב ר' יצחק בר נחמן בשמו, ובסנהדרין פ"ג ה"ח ר' קריספא בשם ר' חנניה בן גמליאל, ובמבוא הירושלמי צד פט. רוצה לומר שהוא בן ר"ג בנו של רבי, והוא טעות כי ר"ג בר רבי היו לו אך שני בנים ר' הלל ור' יהודה נשיאה, אך טעות קטן נפל בירושלמי וצ"ל ר' קריספא אמר תני רח"בג.
ונפטר קודם שהוקם רש"בג אחיו לנשיא וכאשר יתאונן רש"בג בסוטה מט: וב"ק פג. אלף ילדים היו בבית אבא – ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא באסיא.
ובתוספתא נדה פ"ז ה"ג ארש"בג רואה אני את דברי רח"בג מדברי ומדבריהם שהיה אומר וכו', ומשמע כשאמר רש"בג את זה כבר לא היה אחיו בחיים, ומה שאמר הלשון רח"בג ולא אמר "אחי" בל"ס הוא מלשון בעל מסדר התוספתא.