המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
ואחרים אמרו: כי טעמו כמו ואמור אח.
והנכון בעיני: כי אח פעול והאיש הוא הפועל כאילו אמר: הנה העשירים לא יוכלו לפדות אחיהם גם נפשם מהמות וזה הממון מה יועילנו?! והנה הוא אין איש פודה אחיו מהמות ולא עוד רק גם נפשו, על כן ויקר פדיון.
"אח", הכי "לא יפדה איש את אחיו", שאם ירצו להמית את אחיו, והוא יכול לפדותו בממון, הכי לא יפדהו?! ואם יקרה אכזר כזה, שממונו חביב עליו מהצלת אחיו, הכי "לא יתן לאלהים כפרו", היינו כופר עצמו, אם נתחייב מיתה, וכופר יושת עליו שבו ינצל מן המוות, וכי לא ייתן כספו בעד הצלת חייו?! הלא ודאי ייתנהו. אם כן אשאל: אם כל אדם ייתן את כל אשר לו בעד חיי גופו, הגם שגופו אינו עיקר האדם, רוצה לומר שהוא אינו עצם האדם הנשאר קיים ונצחי, שעיקר האדם הוא נפשו הנצחיית, והגוף רק לבוש אליו -
