מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר תהלים • פרק כ"א • פסוק ג'>> נוסח המקרא מהדורת הכתיב :
תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה
המהדורה המנוקדת :
תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה.
המהדורה המוטעמת :
תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה׃
המהדורה הדקדוקית :
תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּ/וֹ נָתַ֣תָּה לּ֑/וֹ וַ/אֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗י/ו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה . יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר ). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא .
פרשנות
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה׃
רש"י • לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וארשת " - לשון דבור ואין לו דמיון ומנחם הביא לו חבר כרשיון כורש מלך פרס (
עזרא ג' ) ושניהם לשון מבטא שפתים
אבן עזרא • לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
תאות - מה שיש בלבו.
וארשת - מה שידבר בפיו והאל"ף נוסף כאל"ף ואזרועך וכמוה: כרשיון מלך פרס.
רד"ק • לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
תאות לבו נתתה לו נתתה לו כמו תתן לו, עבר במקום עתיד; וכן
וארשת שפתיו בל מנעת סלה: כי כן המנהג בדברי הנבואה בהרבה מקומות, כמו שכתבנו (תהלים ג ה).
וארשת שפתיו כמו מבטא
שפתי , ואין לו חבר במקרא.
מצודות • לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון "וארשת " - ענין מבטא ואמירה ואין לו דומה במקרא ובפיוט של ר"ה ארשת שפתינו
מצודת דוד "וארשת " - וכל שכן שבל תמנע ממנו מה שישאל בפיו
"
תאות לבו " - מה שיתאוה בלבו תתן לו עם כי לא שאל עליו ואמר בלשון עבר כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות על כי במראה הנבואה נראה כאלו כבר היה הדבר
מלבי"ם • לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
תאות ", התשועה ע"י ב"ו לא תהיה כפי תאות לב האדם כי יבוש מלשאול כל אשר עם לבבו, אבל אתה "
נתת לו כל תאות לבו ", ומוסיף שגם "
ארשת שפתיו בל מנעת ", כל מה שפורש בשפתיו נעשה ממילא, כי הטבע נשמעת לו, כאלו א"צ כלל שתתן לו רק שבל תמנע את הטבע השומעת לקולו:
ביאור המילות ארשת ". בודד. ומורה מה שפורט בשפתיו:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים:
אתנ"כתא
•
סנונית
•
הכתר
•
על התורה
•
Sefaria
•
שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים כא ג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.
