לדלג לתוכן

שמות רבה מט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ב.    [ עריכה ]

ד"א "כָּל חֲכַם לֵב".    הה"ד (שיר א, ה): "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" אם שחורה למה נאוה וכי יש שחורה נאוה אלא אמרה כנסת ישראל:

"שְׁחוֹרָה אֲנִי" במעשי "וְנָאוָה". אני במעשה אבותי.
"שְׁחוֹרָה אֲנִי" במצרים "וְנָאוָה" אני באמרי בסיני (שמות כד, ז): "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע".
"שְׁחוֹרָה אֲנִי" על הים שנאמר (תהלים קו, ז): "וימרו על ים בים סוף" "וְנָאוָה" אני באמרי (שמות טז, ב): "זה אלי ואנוהו".
"שְׁחוֹרָה אֲנִי" במעשה העגל "וְנָאוָה" אני במעשה המשכן.
"שְׁחוֹרָה אֲנִי" בשור שנאמר (תהלים קו, כ): "וימירו את כבודם בתבנית שור" "וְנָאוָה" אני בשור (ויקרא טז, ג): "שור או כשב או עז".
"שְׁחוֹרָה אֲנִי" במשכן שנאמר (יחזקאל כג, לח): "טמאו את מקדשי" "וְנָאוָה" אני במשכן.


"וַיַּעֲשׂוּ כָּל חֲכַם לֵב..." - מה מלאכה היו עושין?

  • אלא ראה מה כתיב (שמות כה, ג): "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם" -- זו כנסת ישראל שהיא תרומה שנאמר (ירמיה ב, ג): "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה"
  • "זָהָב וָכֶסֶף" זו כנסת ישראל שנא' (תהלים סח, יד): "כנפי יונה נחפה בכסף"
  • "וּנְחֹשֶׁת" זו א"י שנאמר (דברים ח, ט): "ומהרריה תחצב נחשת"
  • "תְכֵלֶת" זו כנסת ישראל שנאמר (במדבר טו, לח): "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת"
  • "וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי" זו כנסת ישראל שנאמר (ישעיה מא, יד): "אל תיראי תולעת יעקב" וכן (שיר ד, ג): "כחוט השני שפתותיך" ואומר (תהלים סח, כח): "שרי יהודה רגמתם"


דבר אחר:

  • "זָהָב" זה אברהם שנבחן בכבשן האש כזהב
  • "וָכֶסֶף" זה יצחק שנצרף ככסף ע"ג המזבח
  • "וּנְחֹשֶׁת" זה יעקב שנאמר (בראשית לב, כז): "נחשתי ויברכני ה' בגללך":