קטגוריה:שמואל א י ב
נוסח המקרא
בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני
בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי.
בְּלֶכְתְּךָ֤ הַיּוֹם֙ מֵֽעִמָּדִ֔י וּמָצָ֩אתָ֩ שְׁנֵ֨י אֲנָשִׁ֜ים עִם־קְבֻרַ֥ת רָחֵ֛ל בִּגְב֥וּל בִּנְיָמִ֖ן בְּצֶלְצַ֑ח וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ נִמְצְא֤וּ הָאֲתֹנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְתָּ לְבַקֵּ֔שׁ וְהִנֵּ֨ה נָטַ֤שׁ אָבִ֙יךָ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הָאֲתֹנ֔וֹת וְדָאַ֤ג לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לִבְנִֽי׃
בְּ/לֶכְתְּ/ךָ֤ הַ/יּוֹם֙ מֵ/עִמָּדִ֔/י וּ/מָצָאתָ֩ שְׁנֵ֨י אֲנָשִׁ֜ים עִם־קְבֻרַ֥ת רָחֵ֛ל בִּ/גְב֥וּל בִּנְיָמִ֖ן בְּ/צֶלְצַ֑ח וְ/אָמְר֣וּ אֵלֶ֗י/ךָ נִמְצְא֤וּ הָ/אֲתֹנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְתָּ לְ/בַקֵּ֔שׁ וְ/הִנֵּ֨ה נָטַ֤שׁ אָבִ֙י/ךָ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הָ/אֲתֹנ֔וֹת וְ/דָאַ֤ג לָ/כֶם֙ לֵ/אמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לִ/בְנִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"צלצח" - צל לצח של הקב"ה שהוא צח ואדום והיא ירושלים
"ודאג לכם" - יירא עליכם כל לשון דאגה לשון יראה דושטו"ר בלע"זמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עם קבורת רחל" - סמוך לקבורתה
"נטש" - עזב
מצודת דוד
"והנה נטש" - כאומר הנה בהמצאם עזב דאגה קטנה ובא לו ע"י דאגה גדולה ואומר מה אעשה למצוא את בני
"עם קבורת רחל" - רצה לומר אשר הם עתה סמוך לקבורת רחל ואתה הולך והם באים ותמצאם בגבול בנימין בצלצח
"בלכתך" - לאמת בלבבו דבר המלוכה אמר לו אותות האחת היא שאמר לו בלכתך וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נביאים? ואם המקום המצוין לו בכ"א בא בכוונה? ומה שנשא א' גדים וא' לחם וא' יין, ולמה נתנו לו השנים לחם ושאלו לו לשלום ולא הראשונים? ומ"ש שכאשר יבואו לך האותות עשה כל אשר תמצא ידך, מה רצה בזה?:
"בלכתך". באותות האלה רמז לו ענין העם אשר ינהיג ואיך יהיה יחס כל כת וכת מכתות המונהגים מעמו. כי נמצאו בין העם שלש כתות מפורדות, א] אנשים ההמונים החיים חיי הבהמה, בלתי עובדים את ה' ולא משכילים באמתותו, וכל מגמתם הוא רק גויתם ואדמתם, ויען שהם הרבים כי רוב העם הם המוניים, א"ל כי אותם יפגוש ראשונה בדרכו והכנתו אל המלוכה, אמר "בלכתך היום מעמדי ומצאוך שני אנשים", כי הם נפרדים לשני מחנות, יש הנמשכים אחר כח המתאוה לאכול ולשתות ולהתעדן, ויש הנמשכים אחר כח המתעורר לאסוף הון ועושר וכדומה. והם עתה "עם קבורת רחל" ותפגוש אותם "בגבול בנימין בצלצח", רומז כי אנשים כאלה הם נמצאים עם קבורת רחל, כי הנשמה האלהית אשר בקרבם אשת חיל היפה בנשים הנרמזת ברחל (כי ידוע ששורש הנשמה היא ממדה ידועה הנקראת בפי האלהיים בשם רחל) היא קבורה תוך רגבי אדמה שהוא תחת ממשלת הבשר והגויה. וגם עת יפגשוך לא ימשכו אחריך להכנס בגבולך שהוא שבט בנימין, רק יעמדו בגבול בנימין מן הצד, והם לא ישאלו לך לשלום כמו הכת הב', וכ"ש לא יתנו לך שתי לחם שהוא שי ומנחה, וכמ"ש (פסוק כז) ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה. כי הכת הזאת הם רחוקים מחברתך כי הם קרובים אל בע"ח נושאי סבל כמוהם שהם הגמל והאתונות, רק בכ"ז לא יזיקו לך, ולא יחשו מלבשרך בדבר האתונות כי נמצאו. בשגם שענין האתונות מתיחס עמהם, שהם עמהם במדרגה:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמואל א י ב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.