שיחות הר"ן/רסא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מַה שֶּׁמָּצָאתִי מִכְּתַב־יַד אִישׁ, וְלֹא נִכְתַּב כְּסֵדֶר וּכְתִקּוּנוֹ, וּמַה שֶּׁהוֹצֵאתִי מִשָּׁם הֶעְתַּקְתִּי. וְזֶהוּ:)

“וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף” (בְּרֵאשִׁית לז). כְּתִיב (תְּהִלִּים כו): “רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה”. 'רֶגֶל' הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מַכּוֹת כד.): “בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה” (חֲבַקּוּק ב), כִּי הָאֱמוּנָה יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה,

וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמוּנָה בְּרוּרָה וְזַכָּה בְּלִי שׁוּם עִרְבּוּב, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת עֶרֶב.

וֶאֱמוּנָה הִוא צִנּוֹר כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כח): “אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת”.

וְעַל יְדֵי הַכְּפִירוֹת, אֲזַי הַקְּלִפּוֹת הֵם נוֹטְלִין ח”ו הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת, כִּי “סָבִיב – רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן” (תְּהִלִּים יב), שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת שֶׁמְּסַבְּבִין אֶת הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּנִּיחִין ח”ו הַכְּפִירוֹת לִכְנֹס בַּמֹּחַ – אֲזַי נִפְגָּם הָאֱמוּנָה ח”ו, וַאֲזַי הֵם נוֹטְלִין הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת ח”ו.

וְעִקַּר הַכְּפִירוֹת שֶׁבָּאִין לְהָאָדָם וּמְבַלְבְּלִין אֶת הָאֱמוּנָה הֵם בָּאִים מִגַּדְלוּת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: "אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר" (סוֹטָה ה.). נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי גַּדְלוּת נִסְתַּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ, וַאֲזַי בָּאִין כְּפִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַסְתָּרַת פָּנָיו מִמֶּנּוּ.

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַשְׁגִּיחַ בְּעֵינָא פְּקִיחָא, לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְרוֹמְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְוַדַּאי לֹא יָבוֹא לְגַדְלוּת וּכְפִירוּת.

וְזֶהוּ עַל יְדֵי שַׁבָּת, עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין שַׁבָּת בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבִקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת עַיִן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְרוֹמְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי שִׁין שֶׁל שַׁבָּת הִוא תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא; וּבֵית הִוא בְּחִינַת בַּת־עַיִן. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ. עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שָׁם מְבֹאָר יוֹתֵר מִזֶּה (לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק רִאשׁוֹן ע”ט).

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת נִצּוֹלִין מִגַּדְלוּת, וַאֲזַי זוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (שַׁבָּת קיח:): "כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ – מוֹחֲלִין לוֹ". כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת מְשַׁבְּרִין וּמְבַטְּלִין הַכְּפִירוֹת שֶׁהֵם עֲבוֹדָה זָרָה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנַּ”ל.

וְעַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ כְּפִירוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, דִּינָא שַׁרְיָא ח”ו. כִּי ‘כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם’. וְזֶה בְּחִינַת “אֱלֹקִים” פְגִימַת הַלְּבָנָה. כִּי “אֱלֹקִים” בְּחִינַת לְבָנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פד־יב): “שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה’ אֱלֹקִים” וְהִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (פְּסָחִים נ.): ‘בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא. כִּי נִכְתָּב בְּיו”ד ק”א וְנִקְרָא בְּאָלֶ”ף דָּלֶ”ת, וְלָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב וְנִקְרָא בְּיו”ד ה”א’. וְזֶהוּ מֵחֲמַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה אַחַת, כִּי מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה (רֹאשׁ הַשָּׁנָה כג:). (פֵּרוּשׁ כִּי הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת ה’ אֱלֹקִים בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה. בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה’ אֱלֹקִים. וּמֵחֲמַת שֶׁהַלְּבָנָה נִפְגֶּמֶת כָּעֵת עַל יְדֵיפְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָנָה כַּנַּ”ל, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה כְּאֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּרְאֶה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה. אֲבָל לֶעָתִיד יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה. וְאָז יִהְיֶה “ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד” (זְכַרְיָה יד), וְיִהְיֶה הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה אֶחָד בְּשֵׁם יו”ד ה”א כַּנַּ”ל).

נִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה יְתֵרָה נִתְקָרֵב וְנִתְיַחֵד יִחוּד יוֹתֵר בְּחִינַת הוי”ה לְשֵׁם אֱלֹקִים, וְנִכְלָלִים יַחַד, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד. וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ (תמט) שֶׁהוּא בְּחִינַת הוי”ה, וְיִצְחָק הוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים בְּחִינַת לְבָנָה.

וְזֶהוּ “וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו” דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְיַשֵּׁב וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת יַעֲקֹב בִּבְחִינַת יִצְחָק בְּחִינַת “ה’ הוּא הָאֱלֹֹקִים” (מְלָכִים א יח־לט) שֶׁנִּתְיַחֵד ה’ עִם אֱלֹקִים חַמָּה וּלְבָנָה. (וְזֶהוּ “בְּאֶרֶץ כְּנָעַן” לְשׁוֹן הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת כִּי זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי שִׁפְלוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. נִרְאֶה לִי).

וְזֶהוּ “אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף”. יוֹסֵף זֶה בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת זוֹכִין לְשִׁפְלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְנִתְיַחֵד הוי”ה עִם אֱלֹקִים בְּחִינַת יַעֲקֹב וְיִצְחָק כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: “רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר”, כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם עִרְבּוּב, גַּם “בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה” כִּי אָז אוּכַל לְבָרֵךְ וּלְהַזְכִּיר שֵׁם הוי”ה, כִּי אָז יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְיִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וְיִהְיֶה הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה אַחַת, וְנִזְכֶּה לְבָרְכוֹ בְּמַקְהֵלִים בְּשֵׁם הוי”ה בָּרוּךְ הוּא בְּחִינַת “בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'” כַּנַּ”ל. וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה. כִּי שֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת עֵינַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ג): “וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. וְעַל יְדֵי עֵינֵי הַחָכְמָה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁשִּׁעוּר נֵר חֲנֻכָּה עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק (שַׁבָּת כא:) רֶגֶל זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל וְצָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ עַד שֶׁיְּבָרֵר הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל מִן הַשּׁוּק שֶׁהוּא מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים בְּחִינַת כְּפִירוֹת, כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת שֶׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה בְּחִינַת שֵׂכֶל זוֹכֶה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל: