שיחות הר"ן/רנא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



בִּימֵי אֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיָמִים נוֹרָאִים עַד הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, צִוָּה לְכַמָּה אֲנָשִׁים לוֹמַר אָז כָּל סִפְרֵי תַּנַ”ךְ מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם.

וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ נָהַג כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים.

גַּם הָיָה גּוֹמֵר כַּמָּה סְפָרִים בַּיָּמִים הַלָּלוּ (וְאֵינִי זוֹכֵר לְבָאֲרָם הֵיטֵב):