שולחן ערוך הרב אורח חיים לט
אורח חיים • יורה דעה • חושן משפט
<< | שולחן ערוך הרב • אורח חיים • סימן לט | >>
סימן זה בטור אורח חיים • שולחן ערוך • לבוש • ערוך השולחן
סעיף א[עריכה]
תפילין שכתבן עבד כנעני או אשה או קטן אפילו הוא בן י"ג שנים אלא שאינו ידוע בודאי שהביא ב' שערות ועדיין אינו בן י"ח שנהג שנוכל לומר מן הסתם הביא כבר ב' שערות או שכתבן נכרי או כותי אפילו כתבן בפירוש לשמן או שכתבן ישראל מומר לכל התורה אפילו לתיאבון או אפילו לעבירה אחת אלא שאינה לתיאבון אלא מפני שאינו חושש עליה כלל כגון שיש לפניו היתר ואיסור ומניח ההיתר ואוכל את האיסור או שכתבן מסור אפילו הוא מסור לתיאבון פסולין מפני שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה דהיינו שמוזהר עליה ומאמין בה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה ועבד ואשה ונכרי אינן מוזהרין על קשירה וקטן אף על פי שמוזהר על הקשירה מדברי סופרים לחנכו במצות אינו מוזהר עליה מן התורה (וגם מדברי סופרים אין האזהרה אלא על אביו כמו שיתבאר בסי' שמ"ג) ומומר ומסור אע"פ שהן מוזהרין עליה מ"מ כיון שפרקו עול בודאי אינם מאמינים במצוות.
ויש אומרים שפסול המומר לעבירה אחת מפני שאינו חושש עליה והמסור הוא מדברי סופרים שהחמירו עליהם חכמים לעשותם כנכרים הואיל ופרקו מעליהם עול מצוה אבל מומר לכל התורה כולה אפילו לתיאבון פסול מן התורה לדברי הכל שהרי הוא כנכרי לכל דבריו כיון שיצא מן הכלל ואפילו אם אינו אלא מומר לעבודה זרה או לחלל את השבת בפרהסיא הוא כנכרי לכל דבריו כמ"ש בי"ד סי' ב' וכן אם הוא מומר להכעיס אפילו לדבר אחד לבד הרי הוא כנכרי לכל התורה כמ"ש בי"ד שם ומי שאינו מניח תפילין אפילו אינו עושה להכעיס פסול מן התורה לדברי הכל שהרי אינו בקשירה והוא שאינו מניחן מפני שאינו חושש עליהם כלל אבל אם אינו מניחן לתיאבון כגון שהולך אחר עסקיו כשר לכתוב ואצ"ל מי שאינו מניחן מפני שאין יכול להניחן כגון שנקטעה ידו השמאלית שכשר לכתוב שהרי מוזהר הוא על התפילין ומאמין במצותן אלא שאינו יכול להניחן מחמת אונסו:
סעיף ב[עריכה]
גר שחזר לדתו מחמת יראה וכותב תפילין לשמן, יש מכשירים ויש פוסלים, מפני שאינו בקשירה, שהרי אפשר לו להניח תפילין בצנעא ואינו מניח. ויש להחמיר כדבריהם בשל תורה:
סעיף ג[עריכה]
כל שפסול לכותבן פסול לכל תיקון עשייתן כשעושה מעשה בגוף התפילין, כגון לעשות חיפוי הבתים או לתפרן. אבל לעבדן כשר אפילו נכרי אם מעבד לשמו, כמו שנתבאר בסימן ל"ב. ואם אחד מהפסולין חיפן בבתים או תפרן – פסולין, מפני השי"ן של שם שבבתים של ראש שהוא בכלל חיפוי ותפירה. אבל אם גרר דבק שבין אות לאות או עשה שאר תיקון, כשר בדיעבד. והוא הדין אם תפר ספר תורה:
סעיף ד[עריכה]
תפילין שכתבן מין, דהיינו האדוק לעבודה זרה – ישרפו, שסתם מחשבת מין לעבודה זרה:
סעיף ה[עריכה]
נמצאו ביד מין ואינו ידוע מי כתבן – יגנזו מספק, שמא הוא כתבן; אבל אין שורפין מספק: