שולחן ערוך אורח חיים תרצ יג

היה כותבה, ^מבשקורא פסוק במגילה שהוא מעתיק ממנה וכותבה: ^מגאם כיוון ליבו לצאת ידי חובה, יצא. והוא ^מדשתהא כתובה כולה לפניו במגילה שהוא מעתיק ממנה. ^מהוכן אם היה מגיהה, וכן אם היה דורשה, שקורא פסוק במגילה שלימה ודורשו: אם כיוון ליבו לצאת ידי חובה, יצא. ולא יפסיק בה בעניינים אחרים כשדורשה, ^מושאסור להפסיק בה ^מזבעניינים אחרים.

מפרשים

ביאור הגר"א

עריכה

לצאת ידי חובתו – כמ״ד מצות צריכות כוונה ומתני׳ לצאת י״ח:

וכן כו׳ – שם:

ולא יפסיק – ירושלמי שם ודורשה ובלבד שלא יפליג עצמו כו׳:

משנה ברורה

עריכה

(מב) שקורא פסוק במגילה וכו': היינו אפילו אם באופן זה היתה קריאת כל המגילה כשרה הואיל שכיון לצאת בזה י"ח ואם לא כיון לצאת אפילו רק פסוק ראשון אף שמשם ואילך התכוין לצאת לא יצא:

(מג) אם כיון לבו לצאת י"ח: סתם בזה כהפוסקים דס"ל מצות צריכות כונה לצאת ידי המצוה ועיין לעיל בסימן ס' ס"ד:

(מד) שתהא כתובה כולה: עיין לעיל בס"ג:

(מה) וכן אם היה מגיה: ר"ל ובעת הגה קוראה ומכוין לצאת י"ח ודוקא אם קרא בניקוד כראוי אבל אם קרא להגיה ע"פ המסורת ולא בניקוד כראוי אינו יוצא י"ח:

(מו) שאסור להפסיק וכו': עיין לעיל בס"ה בהג"ה:

(מז) בענינים אחרים: היינו שלא מענינו של יום:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}