לדלג לתוכן

רש"י על שמות ו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שמותפרק ו' • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • יב • יג • יד • טז • יח • כ • כג • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


שמות ו', ב':

וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃


"וידבר אלהים אל משה" - דיבר איתו משפט, על שהקשה לדבר ולומר: "למה הרעותה לעם הזה".

"ויאמר אליו אני ה'" - נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני; ולא לחינם שלחתיך, כי אם לקיים דברי, שדיברתי לאבות הראשונים.

ובלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות: "אני ה'" - נאמן ליפרע, כשהוא אומר אצל עונש, כגון (ויקרא יט יב): "וחללת את שם אלהיך אני ה'"; וכשהוא אומר אצל קיום מצוות - כגון (ויקרא כב לא): "ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם אני ה'" - נאמן ליתן שכר.