לדלג לתוכן

קיצור ליקוטי מוהר"ן ריט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כְּשֶׁאָדָם מַעֲלִים וּמַסְתִּיר וּמַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל גַּם כֵּן מַרְאֶה עַצְמוֹ אֵלָיו בִּבְחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וּמְצַמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וּמַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל וְשׁוֹכֵן עִמּוֹ בִּבְחִינַת אֶשְׁכֹּן וְאֶת דַּכָּא (ישעיה נז, טו). אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מִתְגָּאֶה וּמִתְגַּדֵּל חַס וְשָׁלוֹם אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן מַרְאֶה גַּאֲוָתוֹ וּגְדֻלָתוֹ אֲשֶׁר מִי יוּכַל לִסְבֹּל וּלְקַבֵּל כְּבוֹדוֹ וְגַאֲוָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ וְכוּ' (מְלָכִים-א ח כז) וּמִזֶּה בָּא חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים: