קטגוריה:תהלים קמ יב
נוסח המקרא
איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת
אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת.
אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֢וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ
אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע
יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃
אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֪וֹן בָּ֫/אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗/נּוּ לְ/מַדְחֵפֹֽת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והטעם: ישב ביישוב.
יצודנו - יצוד נפשו למדחפות, שידחפוהו אנשי ארצו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"רע" - הרע שהוא עושה הוא יצוד אותו עד שיהיה נדחף מרעה אל רעה
"איש לשון" - מהראוי שהאיש בעל לה"ר בל יהיה נכון בארץ על כנו ובסיסומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"איש חמס רע". מציין הרע כעצם מופשט שהוא איש חמס, והוא יצודנו מן ההר לדחפו משם:
- פרשנות מודרנית:
תהלים קמ יב: "איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת".
הפירוש הרגיל לפסוק זה אומר, כי איש של לשון הרע לא יכון בארץ, כך מפרש המצודות (ורש"י מגוללו על עשיו). ועוד אומרים שהרע הוא עצמו עושה יצוד אותו. וזה קשה, שכן הפסוק אומר שאיש חמס רע יצודנו.
ואולם לי נראה שפירוש הפסוק שונה לגמרי: איש לשון הוא איש לשון טוב, זה שתורת אלוהיו בפיו והוא נשמר בלשונו, ככתוב - "מוות וחיים ביד לשון" (משלי, יח', 21), הכול הולך אחר הפה. והנה הפסוק אומר, שכאשר אדם כזה לא יכין את עצמו בארץ אזי איש חמס רע יצודנו למדחפות, יתנכל לו. הווה אומר, הפסוק מלמדנו על הצורך להכין מילותינו ולכונן ליבנו לשם כך, בתפילה או בהתכוונות. כמו שהוא גם כותב - "גם בלא דעת-נפש לא טוב" (משלי, יט', 2).
האם נראה פירוש זה?
מקורות
על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-04-19.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים קמ יב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.