המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"חצי גבור שנונים" - והרי את הורגת במקום רחוק כחץ
"עם גחלי רתמים" - כל הגחלים כבו מבחוץ כבו מבפנים ואלו כבו מבחוץ ולא מבפנים ד"א מה יתן לך מה סופו של הקב"ה לגזור עליך חצי גבורים עם גחלי רתמים חצים מלמעלה וגיהנם מלמטה
חצי - דימה הדברים היוצאים מפיו לחצים שנונים, כן ימותו.
עם גחלי - כי החצים בעופם יתחממו באויר כמו גחלי רתמים.
והנה הטעם שזה המשורר אם הוא על עצמו או נבואה על ישראל שהם בגלות בוכה, כי הוא איש אמת וידור בגלותו עם העמים ולא עוד, עד שיש מהם שידברו כזבים עליו וילשינוהו, כדי שיהרג.
"חצי גבור שנונים", אתה דומה כחצי גבור השנונים שממית מרחוק, "וכגחלי רתמים" שאין נשמרים מהם והם בוערים באש מקרוב, וזה נגד שפת שקר שאומר לה"ר ברחוק וממית, ולשון רמיה מרמה אותו בקרוב ושורף אותו בהבל פיו:
