קטגוריה:שמות כג ג

מלבי"ם - התורה והמצוה

קצט. ודל לא תהדר , בפ' קדושים אמר, לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול. הנשיאות פנים הוא שרוצה לוותר לו איזה דבר. וההדור הוא משותף עם עניני הכבוד. ודרך הוא שמותרים איזה דבר להדל ונושאים פני דלותו. ונגד זה מהדרים פני הגדול בהדור חיצוני לכבודו. והזהיר, על כל אחד לפי ענינו. אולם יש לומר שהגם שאין לותר להדל איזה ממון יוכל להדר פניו לפני הרואים. שזה יועיל לו שיקרבוהו. ובעל דינו בעצמו יוותר לו איזה דבר. וכבר בארתי בהתורה והמצוה ( ויקרא קיז ) שבמקום שנזכר שני שמות ולכל שם צווי ופעל מיוחד, לפעמים הוא בדוקא ולפעמים שלא בדוקא. עייי"ש בארך. ולכן בארה התורה שאסור גם להדר פני דל.

ומה שאמרו בלקט שכחה ופאה הכתוב מדבר, הוא כמה שאמרו בירושלמי (ספ”ד דפאה) מנין שספק לקט לקט, רבי שמעון בן לקיש משום בר קפרא, לא תטה משפט אביונך בריבו, בריבו אי אתה מטהו אבל אתה מטהו במתנותיו. ורצונו לומר מה שדייק בריבו ומוציא דבר אחר, מדבר בלקט שכחה ופאה. שהוא ענין צדקה יכול להדר פני. ובפ"י פי' שר”א לשיטתו (פ”ד דפאה מ"ט) מי שלקט את הפאה ואמר הרי זו לפלוני עני זכה לו.