קטגוריה:שמות כא לא

<< | ספר שמות • פרק כ"א • פסוק ל"א | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו

המהדורה המנוקדת:

אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ.

המהדורה המוטעמת:

אוֹ־בֵ֥ן יִגָּ֖ח אוֹ־בַ֣ת יִגָּ֑ח כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃

המהדורה הדקדוקית:

אוֹ־בֵ֥ן יִגָּ֖ח אוֹ־בַ֣ת יִגָּ֑ח כַּ/מִּשְׁפָּ֥ט הַ/זֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לּֽ/וֹ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	אוֹ לְבַר יִשְׂרָאֵל יִגַּח תּוֹרָא אוֹ לְבַת יִשְׂרָאֵל יִגַּח כְּדִינָא הָדֵין יִתְעֲבֵיד לֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):	אִין בַּר יִשְרָאֵל יְנַגַּח תּוֹרָא אוֹ לְבַת יִשְרָאֵל יְנַגַּח כְּדִינָא הָדֵין יִתְעֲבֵד לֵיהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"או בן יגח" - בן שהוא קטן

"או בת" - שהיא קטנה לפי שנאמר והמית איש או אשה יכול אינו חייב אלא על הגדולים ת"ל או בן יגח וגו' לחייב על הקטנים כגדולים (מכילתא)

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[עא] יכול אינו חייב אלא על הגדולים וכו'. במכילתא. וקשה, דאם כן לכתוב "או בן יגח או בת יגח" ולא לכתוב (פסוק כט) "כי יגח איש או אשה", ויש לומר דאם כן ענשתו מן הדין, ואין מענישין מן הדין (מכות דף ה:). ואף על גב דגבי ממון מענישין מן הדין, דהא לקמן אמר (רש"י פסוק לג) 'אם על הפתיחה חייב על הכריה לא כל שכן', התם הוי ממון, ובממון ודאי מענישין מן הדין, אבל בכופר דהיא כפרה אין מענישין מן הדין. אבל תימה לי דלמה למכתב כלל "בן ובת", לא לכתוב אלא 'אם אדם יגח', ויהיה בכלל הן גדול והן קטון, ולפיכך צריך לומר דקרא צריך כמו שדרשו בפרק קמא דב"ק (דף טו.) "והמית איש או אשה" השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות הכתובות בתורה. אף על גב דלא דרשו כך אלא מן "והמית איש או אשה" דהוא מיותר, דלא הוי צריך למכתב כלל "והמית איש או אשה", שכבר כתיב (ר' פסוק כח) "כי יגח איש או אשה", דעל כרחך לא מהא מפיק ליה, דהא בפרק שור שנגח (בבא קמא דף מב:) דריש הך קרא "והמית איש או אשה" מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה ליורשיה, ואם כן הך היקישה לאו מן "והמית" הוא דמפיק, אלא מן "כי יגח איש או אשה", והא דנקט (בבא קמא דף טו.) "והמית איש או אשה", מפני דבעי למילף 'השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה', ובלשון "כי יגח" לא נזכר מיתה, לכך הביא "והמית איש או אשה", ולא מייתי מן "איש ואשה", דאף בלא "איש ואשה" הוא דמצי מפיק מן "והמית" דקאי על איש ואשה הנזכרים למעלה, ולא מיתורא ד"איש ואשה" יליף, רק מן "והמית", אבל "איש ואשה" דכתב בקרא (פסוק כט) יליף ליה מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה ליורשיה, כדאיתא בשור שנגח (בבא קמא דף מב:),ואם כן תרוייהו צריכין:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אוֹ בֵן יִגָּח – בֵּן שֶׁהוּא קָטָן.
אוֹ בַת – שֶׁהִיא קְטַנָּה. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק כט): "וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", יָכוֹל אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַגְּדוֹלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ בֵן יִגָּח...", לְחַיֵּב עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים (מכילתא).

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"או בן יגח או בת יגח" - אמר "או" שהוא מוסיף ושיעורו והמית איש או אשה או בן יגח או בת יגח משפט אחד להם ויש אומרים שיבא במקום אם (הרד"ק בספר השרשים שרש או וכ"כ רש"י בויקרא ד כג) וכן או בנבלת חיה טמאה (ויקרא ה ב) או עשיתי בנפשי שקר (יח יג) או נודע כי שור נגח הוא (להלן פסוק לו) וכן רבים לדעתם וכלם עדי שקר תשכיל בהם במקומם והוצרך הכתוב לפרט משפט הקטנים על דעת רבותינו ז"ל (ב"ק מד) בעבור כי הוצרך למעלה (פסוק כט) לומר איש או אשה ללמד שהשוה אשה לאיש לכל נזקים שבתורה ויכול לא יהא חייב אלא על איש ואשה גדולים ת"ל או בן יגח לחייב על הקטנים כגדולים וכן עשה הכתוב בואיש כי יכה כל נפש אדם (ויקרא כד יז) כמ"ש רש"י (שם) ועל דרך הפשט בעבור שהשור הממית אדם גדול הוא רע מאד כדוב שכול במדבר ואם הועד בבעליו ולא ישמרנו הנה פשע פשיעה גדולה וראוי שיתחייב מיתה וכופר אבל הממית את הקטנים אינו רע כל כך ודרך רוב השוורים שלא ייראו מהם ויעלה על הדעת שלא יתחייב בעליו ולפיכך אמר הכתוב כי כמשפט הזה יעשה לו

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

או בן יגח או בת יגח. לפי שהזכיר בתחלת הפרשה וכי יגח שור את איש או את אשה שמשמעם גדולים הזכיר בכאן שאפילו נגח את הקטנים כמשפט הזה יעשה לו שהשור יסקל וגם בעליו יומת בידי שמים.

מדרש מכילתא

עריכה

• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •

קי. או בן יגח או בת יגח למה נאמר. לפי שהוא אומר והמית איש או אשה. אין לי אלא גדולים, קטנים מנין. תלמוד לומר או בן יגח או בת יגח. אין לי אלא בן גמור או בת גמורה, טומטום ואנדרוגינוס מנין. תלמוד לומר או בן יגח או בת יגח. אין לי אלא בנו ובתו של אחר, בנו ובתו שלו מנין. תלמוד לומר או בן יגח או בת יגח, מכל מקום

( כמשפט הזה יעשה לו ).

קיא. אין לי אלא ישראל גרים מנין תלמוד לומר ([כמשפט הזה יעשה לו]).

מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מלבי"ם - התורה והמצוה

עריכה

קי. אם בן יגח או בת יגח . מלמד שלאו דוקא והמית איש ואשה גדולים שחייביים במצות. שאף בן ובת קטנים דינם כן. ואף שפה מדבר במועד, הוא הדין בתם. שלכן כפל פעל יגח. כמה שאמרו בבבא קמא (דף מ”ד) נגיחה בתם נגיחה במועד, נגיחה למיתה נגיחה לנזיקי. וכבר בא למוד זה למעלה ( משפטים צט ) בארך, ושם בארתי.

ומלת או בא פה תחת אם, וכבר נדחק בזה הרד"ק בשרשיו שורש או, וכבר בארתי בספר התורה והמצוה ויקרא ( ויקרא שסב ) שחז"ל דרשוהו כפשוטו. כמה שאמרו (חולין כב, מנחות צא) או לאיל לרבות הפלגס. רצונם לומר שהוא או איל ממוצע בין הכבש והאיל או כבש או איל. וכן דריש מה שאמרו פה או בן או בת, הינו טומטום ואדרוגינוס. שהוא או בן או בת רצונו לומר ספק. וכן הבאתי דרושים כאלה בסדר תזריע ( תזריע לג תזריע קיט ) עיי”ש.

קיא. כמשפט הזה יעשה לו . מלת לו בלתי מדוקדק שמציין שיעשה להשור. והלא מדבר במועד שצריך גם בעל השור לשלם כופר. והיה לו לומר כמשפט הזה יעשה, שכולל בין להשור בין לבעל השור. ופירשו חז"ל שמלמד שאף במקום שאין משלם כופר, כגון אם נגח בן או בת שלו שהוא היורש ולמי ישלם כופר, או שנגח את הגר שאין לו יורשים ואין כופר במציאות. בכ"ז כמשפט הזה יעשה להשור שיסקל. והמפרשים הגיהו כאן ונדחקו והדברים פשוטים וברורים.