קטגוריה:שמות יט ו
נוסח המקרא
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל
וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְ/אַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛/י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְ/ג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַ/דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַתּוּן תְּהוֹן קֳדָמַי מַלְכִין כָּהֲנִין וְעַם קַדִּישׁ אִלֵּין פִּתְגָמַיָּא דִּתְמַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַתּוּן תְּהוֹן קֳדָמַי מַלְכִין קְטִירֵי כְּלִילָא וְכַהֲנִין מְשַׁמְשִׁין וְעַם קַדִּישׁ אִלֵין פִּתְגָמַיָא דִּתְמַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאַתּוּן תְּהַוָון לִשְׁמִי מַלְכִין וְכַהֲנִין וְאוּמָא קַדִּישָׁא אִלֵין דִּבְּרַיָיא דִּי תְמַלֵּיל: |
רש"י
"אלה הדברים" - לא פחות ולא יותר
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֵלֶּה הַדְּבָרִים – לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
וגוי קדוש, שהכהנים הם המיוחדים לעבודת ה' וכן תהיו כהני ה' עובדים עבודתו, ותהיו גוי קדוש מתקדשים במעשים נפלאים בקדושה יתרה ובקורבה לאלהים, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל, ר"ל דברים האחרונים שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש לא תאמר אל בית יעקב רק אל בני ישראל, כי כמו שא"א שכל האילן יהיה פרי, וכל הגוף יהיה לב ומוח, שבהכרח ימצא בהאילן שרשים וקליפה ועץ ועלים שהם טפלים אל הפרי ושומרים את הפרי, וכן ימצא בגוף עצמות ובשר ידים ורגלים שכלם טפלים אל הלב והמוח ששם משכן הנפשות, כן ימצאו בהאומה אנשים המונים שהם במדרגת העץ והעלים או הבשר והעצמות, ואנשים אלהיים יחידי סגולה שהם במדרגת הלב והפרי, והבטיח להם שגם בית יעקב ההמוניים יהיו סגולה כשישמרו תורת ה', ושהגדולים שבהם יהיו קדושים וכהני ה' נעלים מעניני הטבע מושלים על כל המעשים שעז"א ממלכת כהנים, וזה הגדה מיוחדת חדשה
לבני ישראל גדולי האומה:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
או ירצה לומר להם כי מעתה יהיו הם בבחינת פמליא של מעלה, כי למעלה יש להאדון משרתיו ומשמשים לפניו במרום ולהם יקרא כהנים גם יש לפניו צבא רב הנקרא קדוש דכתיב (דניאל, ח) אחד קדוש, ואמר ה' כי אותם יעשה ה' במקום כהנים וקדושים העליונים, וכן היה שצוה לעשות לו בית לשכון בתוכנו ובחר ממנו כהנים וצוה לנו (ויקרא י"א, מ"ד) והייתם קדושים, וכפי זה אומרו ואתם חוזר הדבר לכללות ישראל, והוצרך לומר תיבת ואתם, לבל יחשבו כי דבריו להם על העתיד לבא בעלות הנפש אחר הפרדה מהגוף ישיג הרוחניות מעלות הסדורות אבל בחיים חיותו תרחיק הדעת השגה זו, לזה אמר ואתם פירוש אתם בעצמיכם בעלי גויה תשיגו מעלה זו. ומצינו שהצדיקים השיגו מעלה זו שנקראים מלאכים וקדושים כי באמצעות התורה תגדל ותעלה מעלת האדם עד אין קץ למעלה מהמלאכים (סנהדרין דף צג.), וזה לך האות כי ה' בחר ליותר מעלה לקדושת מקום כבודו עם ישראל הא למדת כי הם למעלה מהם כי מעלין בקודש וכו':
עוד ירמוז לפי מה שפירשתי בפסוק והייתם לי סגולה שירמוז לבירורי ניצוצות הקדושה אומרו ואתם וגו' להגדיל מעלת המברר מהמתברר כי המברר יהיה ממלכת של כהנים ושל גוי קדוש שהם ב' הדרגות הקדושה המתבררים כנזכר, וחלקם לב' חלקים כי יש בנבררים הדרגות עליונים והדרגות קטנים כפי בחינת הקדושה, והכוונה בזה כי בחינת מלכות יש להם על המתבררים, וצא ולמד ממשה כי לצד שהוציא ישראל ממצרים קנה מלכות עליהם:
אלה הדברים וגו'. כוונת הכתוב לפי מה שפירשנו בסמוך בפסוק ואתם תהיו לי על ישראל ידוייק הכתוב על זה הדרך שלא תחשוב כי אמירתי ואתם תהיו לי וגו' חוזרת עליכם משה ואהרן לא כן הוא אלא אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל כי המעלות להם הנה, ולפי מה שפירשתי שחוזר על משה יכוין באומרו אלה הדברים וגו' שלא יוסיף עליהם. ואם תאמר פשיטא שלא יוסיף עליהם ואם יש לחושדו חס ושלום למה לא צוה לו בשאר המצות ששלחו עד עתה:
אכן הכוונה היא שצוה לו שלא יפרש דברי ה' לישראל אלא יאמר הדברים כמות שהם, וטעם הבורא להיות שדקדק בדבריו ענין היראה וענין האהבה וכמו שפירשנום בפסוק (ג') כה תאמר וחש הבורא למשה שאחר שידבר דברי ה' להם יבא לבאר הדברים להוסיף זירוז מעצמו להכניס מוראו בלב ישראל או להפליג באהבת הבורא, לזה אמר אליו אל תדבר עוד בדבר הזה זולת אלה הדברים כי אם יאמר משה דברי יראה יבואו לעשות מצד היראה וה' לא כן יעץ ולא הזכיר היראה אלא כמי שמוסיף תבלין בתבשיל להוסיף בו טעם ערב וכמו שכתבתי שם שהוא לבל יזלזל אדם באיזה זמן באיזה פרט באומרו כי לא יקפיד האוהב אבל כל עיקר העבודה צריכה באהבה ונמצא דברי משה מפסיד חס ושלום הכוונה. עוד נראה כי רצה ה' לנסותם ושיער דברים המספיקים להם מהמוסר ומהאהבה לצורך קבלת התורה ואם לא תדוץ נפשם בשומעם דברים אלו זה יגיד כי רחוקים הם מטוהר לב, לזה אם יוסיף משה לדבר דברים רבים בין בבחינת היראה בין בבחינת האהבה הגם שיאמר בפירוש שהם דברי עצמו הרי הוא מפסיד כוונת הבורא בנסיונו הגם שיקבלו יש מקום לומר כי רצויו של משה הוא הסובב. גם יש בזה פחיתות חיבת התורה ושבח בית אביה האל הגדול, אשר על כן צוה ה' לבל יוסיף לדבר אפילו מפי עצמו דבר והבן:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ממלכת. ד' במסורה. ממלכת כהנים. ממלכת יהויקים ויתן להם משה את ממלכת סיחון מלך האמורי ואת ממלכת עוג מלך הבשן בשביל ממלכת כהנים זכו למלוכה וניתן להם ממלכת העכו"ם:
וגוי. ד' וגוי קדוש וגוי לא ידעוך אליך ירוצו ושנים בירמיה על חורבן הבית וגוי גרול יעור מירכתי ארץ וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ אם תהיו גוי קדוש גוי לא ידעוך אליך ירוצו, ואם לאו גוי גדול יעור:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יט ו.
ממלכת כהנים וגוי קדוש
(שמות יט ו): "'- וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ; אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.'"
"- ו אם תשמרו את בריתי, תהיו לי ממלכה של כהנים - מדינה שתפקידה לחבר את כל שאר העמים אל ה'; וגוי קדוש - עם שכל אורח-חייו נעלה ומרומם מעל החומר." אלה הדברים שאתה - משה - תדבר אל בני ישראל , ובזה תגדיר את תנאי הברית בינינו."
הפסוק מגדיר בארבע מילים את הייעוד של עם ישראל: ממלכת כהנים וגוי קדוש .
ממלכת כהנים
עם ישראל אמור למלא בקרב האנושות, את אותו תפקיד שממלאים הכהנים בעם: חיזוק הקשר בין האדם לבין ה'. הקשר הזה הוא דו-כיווני:
- מצד אחד, הכהנים מביאים לאדם את דבר ה'. הם עוסקים בחינוך והוראה, כמו שנאמר ב (דברים לג י): "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל...",
- (מלאכי ב ז): "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא"( פירוט ). גם עם ישראל אמור ללמד לכל העמים את חוקי התורה המיועדים להם. וכן נאמר ב (ישעיהו ב ג): "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ 'לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה', אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב; וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו; כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָים'". רעיון זה מתקיים חלקית גם בימינו, על-ידי ארגונים העוסקים בהפצת שבע מצוות בני נוח .
- מצד שני, הכהנים מביאים לה' את דברי האדם. האדם הפשוט, הרוצה לפנות אל ה', לא תמיד מוצא את המילים המתאימות. אז הוא פונה אל הכהן, והכהן עוזר לו למצוא את המילים, ולפעמים גם לבטא את עצמו במעשים ע"י קרבן, (דברים לג י): "... יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ, וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ". גם עם ישראל אמור להקשיב לכל צרותיהם של העמים האחרים, להתפלל עבורם לה', ובעתיד גם להקריב עבורם קרבן בבית המקדש. וכן נאמר ב (ישעיהו סא ו): "וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם"( פירוט ).
גוי קדוש
גוי קדוש הוא עם, שכל ההתנהגות שלו - גם בחיי החולין - היא קדושה, מרוממת מעל החומרנות: "המערכת העוסקת ודואגת לחיי ההווה, לכלכלה, בריאות, בטחון, תחבורה וכדומה, כל אלו צריכים להיות ברמתם המוסרית והרוחנית ברמת הכהנים עבדי ה', שלא לשקוע בהם בתאוות הבצע, בכוחניות, שחיתות, ושאר תחלואי החברה החומרנית" ( הרב יעקב פילבר, אתר ישיבה ) .
קדושה היא התפקיד השלישי של הכהנים: מעבר לעובדה שהם מקשרים בין ה' לאדם ובחזרה, הם גם - בעצם קיומם ואורח-חייהם - ממחישים ומדגימים את האפשרות להתעלות מעל החומרנות ולדבוק בה', ולהגיע למדרגה של מלאך, (מלאכי ב ז): "כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא"( פירוט ). גם עם ישראל אמור למלא תפקיד דומה באנושות: להמחיש לכל שאר העמים, שאפשר לקיים ממלכה המתעלה מעל החומרנות, ומקדישה את עיקר משאביה לרוחניות.
מקורות ופירושים נוספים
"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים - שרים, כמה דאת אמר (ש"ב ח) ובני דוד כהנים היו. אלה הדברים - לא פחות ולא יותר" ( רש"י ) .
" ממלכת כהנים - ותהיו ממלכת משרתי. וגוי קדוש - לדבקה באל הקדוש כמו שאמר קדושים תהיו כי קדוש אני ה' ( ויקרא יט ב ). והנה הבטיחם בעולם הזה ובעולם הבא" ( רמב"ן ) .
"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים - ובזה תהיו סגולה מכלם, כי תהיו ממלכת כהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד , כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבא, כאמרו: "ואתם כהני ה' תקראו" ( ישעיה ס"א, ו ) וכאמרו: "כי מציון תצא תורה" (שם ב', ג)." (ספורנו) .
"משמעות הדברים היא כי ייחודיותו של עם ישראל היא בכך שכל בניו קדושים. גם העוסקים בחיי היום יום הם קדושים. במקביל לעיסוק בניהול ה"ממלכה" על פיתוחה החקלאי, התעשייתי, הכלכלי , והעיסוק בביטחונה, כל העם, על כל מרכיביו, קדושים וכולם נחשבים "כוהנים". עניין זה מייחד את עם ישראל הנמצא בארצו." ( הרב יחזקאל יעקבסון, ישיבת שעלבים, פרשת יתרו ) .
"אילו נאמר "ממלכה־של־כהנים", הייתי אומר שהכוונה היא שכל תושבי הממלכה צריכים להיות כהנים, אזרחים הפרושים מעסקי העולם ומדאגה לצרכי היום־יום. אבל הביטוי "ממלכת־כהנים", משמעו שהממלכה, המערכת העוסקת ודואגת לחיי ההווה, לכלכלה, בריאות, בטחון, תחבורה וכדומה, כל אלו צריכים להיות ברמתם המוסרית והרוחנית ברמת הכהנים עבדי ה', שלא לשקוע בהם בתאוות הבצע, בכוחניות, שחיתות, ושאר תחלואי החברה החומרנית." ( הרב יעקב פילבר, אתר ישיבה ) .
"אני רואה את ההתגלות לעם ישראל פשוט כהתחלה של תהליך, שמטרתו היא איחוד מחדש בין הבריאה, המנוהלת ע"י האנושות כולה, לבורא. תפקיד עם ישראל הוא להיות המעגל היותר קרוב לאלוהים המתגלה, יחסית לשאר האנושות - כמו שהכהנים הם המעגל היותר קרוב יחסית לישראל" ( נכספהנפשי, סמכות אנושית לעומת סמכות א-להית במערכת המשפט ) .
"האם הכהן הוא איש הקודש שתפקידו להיות ספון בבית המקדש בעבודת הקודש פנימה, בהקרבת הקרבנות והייחודים, בדבקות נפלאה ותפילה. או שמא תפקידו של הכהן, כדברי הנביא מלאכי, 'תורה יבקשו מפיהו'. כלומר שעניינו של הכהן הוא תפקיד משרת, הוא פונה החוצה, אל הקהל, אל הציבור ומורה את דבר ה' לעולם." ( הרב שראל רוזנבלט, אור תורה סטון ) .
" "חזון נשגב זה – חזון ציבורי ולאומי הוא. אולם הוא נוקב ויורד עד רמת הפרט. לא די להיות "גוי קדוש" ברמה הציבורית, תוך הפקרה של החיים הפרטיים לכל טומאה ולכל רשע. הממלכה, הממלכתיות, מורכבת מאזרחים פרטיים, אשר כל אחד מהם נדרש לעמוד ברף מוסרי ורוחני גבוה של 'כוהן' ברמה האישית, כאשר ההתכנסות של כולם להיות אגודה אחת הופכת אותם להיות "ממלכת כוהנים". רק כך יוכל להיווצר "גוי קדוש" " ( הרב עזריאל אריאל, אתר כיפה ) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2023-10-08.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות יט ו"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.