קטגוריה:קהלת ה י

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר קהלת • פרק ה' • פסוק י' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית [ראות] עיניו


המהדורה המנוקדת:

בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם ראית [רְאוּת] עֵינָיו.


המהדורה המוטעמת:

בִּרְבוֹת֙ הַטּוֹבָ֔ה רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־רְא֥וּת ראית עֵינָֽיו׃


המהדורה הדקדוקית:

בִּ/רְבוֹת֙ הַ/טּוֹבָ֔ה רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑י/הָ וּ/מַה־כִּשְׁרוֹן֙ לִ/בְעָלֶ֔י/הָ כִּ֖י אִם־ראית [רְא֥וּת] עֵינָֽי/ו׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

  • פרשנות מסורתית:
מקראות גדולות

עריכה


<< · מ"ג קהלת · ה · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית [ראות] עיניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם ראית [רְאוּת] עֵינָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּרְבוֹת֙ הַטּוֹבָ֔ה רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־רְא֥וּת ראית עֵינָֽיו׃


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ברבות הטובה" - כשישראל מטיבין מעשיהם

"רבו אוכליה" - מתן שכר המצות

"ומה כשרון לבעליה" - להקב"ה בכל הטבת מעשיהם

"כי אם ראות עיניו" - שרואה שהם כפופים לו ונחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו וכן לעניין הקרבנות

"ברבות הטובה רבו אוכליה" - שמביאים נדבות הרבה רבו הכהנים אוכליה

"ומה כשרון לבעליה" - לפני הקב"ה

"כי אם ראות עיניו" - שאמר ונעשה רצונו

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(י) ברבות הטובה רבו אוכליה - מפעלי הכפל והוא פעל עבר ויאמר מן הפעלים שהלמ"ד שלהם איננו שלם לשון ציווי לרבים כמו רבה צבאך וצאה: כשרון - כמו טוב וכשר הדבר אחר שהטובה שלו יאכלוה רבים לפניו מה טוב לו בטובה רק מראה עיניו:

ספורנו

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

... כי אמנם "ברבות הטובה רבו אוכליה", ובכן הוא מרבה על עצמו מחשבות לפרנס את כולם, ואין לו תועלת בכל זה "כי אם ראות עיניו" - שהוא שמח בראותו רבים מחלים פניו וניזונים ממנו.

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

"כשרון" - מלשון כשר וטוב. 

מצודת דוד

"ברבות הטובה" - בעת שהטובה מתרבה בבן אדם, והצלחתו מרובה, הדרך הוא אשר רבים באים לאכול מן הטובה ההיא, ונשאר אם-כן חסר טובה כשהיה.

"ומה כשרון לבעליה" - ומהו הטובה הבאה לבעל הטובה המוצלח - רק מראה עיניו, אשר ראה את הטובה, ולא עוד, הואיל ולא נשאר בידו.

<< · מ"ג קהלת · ה · י · >>



  • פרשנות מודרנית:
ביאור ויקי

עריכה




ברבות הטובה - רבו אוכליה

עד כמה העשירים נהנים יותר מהחיים? אחד העשירים הגדולים ביותר בתולדות עמנו, שלמה המלך, כתב:

(קהלת ה י): "בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה - רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ, וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ? כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו"(קרי)

אדם שיש לו הרבה מאד כסף ורכוש, לא יכול לאכול את כולו בעצמו; כאשר הוא רוצה להשתמש בכספו, הוא בהכרח מאכיל גם אנשים אחרים, למשל: אם הוא הולך למסעדת-יוקרה, הוא מפרנס את הבעלים והמלצרים; אם הוא בונה בית, הוא מפרנס את הבנאים; אם הוא מקים עסק, הוא מפרנס את העובדים, וכו'.

ככל שיש לאדם יותר רכוש, כך ישנם יותר אנשים שנהנים מהרכוש שלו: ברבות הטובה - רבו אוכליה .

אם כך, מה הרווח של בעל הממון? ומה כשרון לבעליה? - כי אם ראות עיניו : בעל הממון יכול לבחור, לפי ראות עיניו, את מי להאכיל, ומה לבקש ממנו בתמורה. ההון נותן לבעליו שלטון והשפעה, אבל הוא לא נותן לו הנאה גדולה יותר מההנאות היסודיות של החיים.

מקורות ופירושים נוספים

חז"ל פירשו את הפסוק, המדבר על עשיר בשר ודם, כמשל לעשיר הגדול ביותר - הקב"ה: " "ברבות הטובה - כשישראל מטיבין מעשיהם, רבו אוכליה - מתן שכר המצות, ומה כשרון לבעליה - להקב"ה בכל הטבת מעשיהם? - כי אם ראות עיניו - שרואה שהם כפופים לו, ונחת רוח לפניו, שאמר ונעשה רצונו."

"וכן לעניין הקרבנות: ברבות הטובה - שמביאים נדבות הרבה, רבו אוכליה - רבו הכהנים אוכליה, ומה כשרון" "לבעליה - לפני הקב"ה, כי אם ראות עיניו - שאמר ונעשה רצונו" " ( רש"י , תלמוד בבלי מנחות קי א ) .

ראות עיניו

1. פירשנו שבעל הרכוש נהנה מכך שאמר ונעשה רצונו, כמו שפירש רש"י למעלה, וכמו בפסוקים הרבים הכוללים את הביטויים "טוב בעיני-" או "ישר בעיני-" (למשל (דברים ו יח): "ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע ה' לאבתיך").

2. ויש שפירשו שהכוונה לראיה ממש - בעל הרכוש נהנה לראות שיש לו הרבה רכוש, ולא יותר: " "ברבות הטובה - בעת שהטובה מתרבה בבן אדם, והצלחתו מרובה, הדרך הוא אשר רבים באים לאכול מן הטובה ההיא, ונשאר אם-כן חסר טובה כשהיה. ומה כשרון לבעליה - ומהו הטובה הבאה לבעל הטובה המוצלח - רק מראה עיניו , אשר ראה את הטובה, ולא עוד, הואיל ולא נשאר בידו" " ( מצודות ) .

3. ויש ששילבו בין הפירושים - בעל הרכוש נהנה לראות שיש הרבה אנשים שמבקשים ממנו לתת להם מרכושו: " "ברבות הטובה רבו אוכליה , ובכן הוא מרבה על עצמו מחשבות לפרנס את כולם, ואין לו תועלת בכל זה כי אם ראות עיניו - שהוא שמח בראותו רבים מחלים פניו וניזונים ממנו" " ( ספורנו ) ,

4. ובתרגום: " "ומה הנאה אית למרהא דיצברינה - אין לא יעביד ממנה טבותא, בגין די יחזי בעלמא דאתי יהבית אגרהא בעינוי" " - בעל הרכוש נהנה רק כאשר הוא עושה חסד ברכושו, ואז הוא זוכה לראות את השכר המגיע לו לעולם הבא; ודומה לזה בפירוש תעלומות חכמה.

כדי לעשות חסד דרוש כשרון , לתת לכל אחד את המתאים לו ביותר (ע"פ גליה) .

הביטוי "ראות עיני-" מופיע בתנ"ך, עד כמה שידוע לי, רק עוד פעם אחת, (ישעיהו מד יח): "לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם".

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל


תגובות

צריך להדגיש, כי כל הקטע מדבר על עשירות, שגם היא הבל, עד כי אפילו - "8 ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד". והפירושים של רש"י הן דרשות, שלא מועילות להבנת הכתובים!

-- hagai hoffer, 2010-12-12 17:33:25

אכן, כך פירשתי את הפסוק, כמתייחס לחוסר-התועלת שבעושר מוגזם. הדרשה של רש"י לענ"ד מרחיבה את משמעות הפסוק, כפי שהסברתי בגוף המאמר.

-- אראל, 2010-12-12 21:52:33


מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-12-26.






קישורים

פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:קהלת_ה_י&oldid=1107779"