קטגוריה:משלי לא יד
נוסח המקרא
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה
הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.
הָ֭יְתָה כׇּאֳנִיּ֣וֹת סוֹחֵ֑ר
מִ֝מֶּרְחָ֗ק תָּבִ֥יא לַחְמָֽהּ׃
הָ֭יְתָה כָּ/אֳנִיּ֣וֹת סוֹחֵ֑ר מִ֝/מֶּרְחָ֗ק תָּבִ֥יא לַחְמָֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"היתה כאניות סוחר" - מביאה היא ללומדים ברכה ומזון.
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כאניות סוחר" - כספינות הסוחרים ההולכים למרחוק, כן היא תביא מאכלה ממרחק, כי תשלח שם מסחר להיות ניזונת מזה, אף שעל הבעל לזונה.לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"היתה" - תשכיל דברים עיוניים קשי ההבנה על-פי הצעות מרובות וראיות מחולפות, כספינה הזאת המביאה סחורה מארץ מרחק.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דרך המושכל
(יד) "היתה", השגת המדעים נמשל למסחר שקונה ומרויח ומחליף דבר בדבר, וכן ירויח לימוד מלימוד והיקש מהיקש, כמ"ש קנות בינה נבחר מכסף, והיא דומה כאניה השטה בים הגדול כן תשוט בים המדעים העמוק והרחב וממרחק תביא לחם הנפש, כי החכמה והשכל והשכלות הרוחניות באלהות ובהנהגתו וברוחנים הם רחוקים מהעולם החומרי, ובאשר הנפש הנמשכת אחרי התאוה והיצר הם יעכבו בעדה מעיון המדע והתבונה, אבל האשת חיל אשר הטהרה מחלאת התאוה והיצר, תפרוש דגל בים המדעים:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: היתה כאניות (כספינות) הסוחרים ההולכים למרחוק, כן היא תביא מאכלה ממרחק, כי תשלח שם מסחר להיות ניזונת מזה, אף שעל הבעל לזונה.
ולפי המשל:
תשכיל דברים עיוניים קשי ההבנה על-פי הצעות מרובות וראיות מחולפות, כספינה הזאת המביאה סחורה מארץ מרחק.
תרגום ויקיטקסט: כמו אוניות מסחר, היא עוסקת בייבוא וייצוא, ומוכנה לנסוע גם למקומות רחוקים כדי להביא משם את לחמה (מזונה ופרנסתה).
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא יד.
דקויות
1. כאשר הממשלה מתכוונת להוריד מכסים על מוצרי ייבוא, עובדים מקומיים מוחים וטוענים שהייבוא יפגע בפרנסתם.
אולם לאשת חיל ישנה עמדה אחרת. היא לא מתנגדת לייבוא, להיפך, היא קונה לחם ממרחקים; דווקא הייבוא מאפשר לה לפרנס ברווחה את בני ביתה, (משלי לא טו): "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ"*.
היא אינה חוששת שהייבוא יפגע בפרנסתה, מכיוון שהיא חרוצה ומוצאת דרכים רבות ושונות להתפרנס; אם אינה מוצאת פרנסה בארץ, היא מייצאת את תוצרתה לחו"ל בעזרת הכנענים (הסוחרים), (משלי לא כד): "סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר, וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי".
2. על-פי הפשט, הפסוק מתאר את חריצותה של אשת חיל; ועל-פי הדרש, הפסוק מתאר את החריצות הנרדשת מלומדי תורה וחכמה - להביא חכמה מרחוק:
- ריחוק גיאוגרפי - לנסוע למקומות רחוקים כדי ללמוד תורה, לראות עובדות או לשמוע עדויות: "אם אין אדם מַגְלֶה עצמו על דברי תורה - אינו למד תורה לעולם, ואין לחם אלא תורה, שנאמר (משלי ט ה): לכו לחמו בלחמי" (רבי שמעון בן חלפתא, מדרש משלי), לנסוע רחוק כדי לראות עובדות ולשמוע עדויות: "היתה כאניות הסוחרים הגדולים שיביאו סחורותיהם מארץ מרחק; כן תביא מזונה ממרחק, למה שיצטרך אל השכל בדרושים יקשה לעמוד מן החוש, אם לא בשוטט בארצות או בעדוּת מהקודמים אשר ראוי לבטוח בהם שיגידו האמת" (רלב"ג, וכן מצודות)
- ריחוק שכלי - להכיר גם את החלקים ה"מרוחקים" של התורה, כדי להבין טוב יותר את כולה: "דברי תורה - עניים במקומן ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה), "ההשגות""שמוריד הם כמו ים גדול ועצום, שאפשר לטבוע בו ברגע אחת, ועל כן הוא עושה לכל ההשגות אניות סוחר, אניה חזקה מאד, ואז ממרחק תביא לחמה, הוא מביא הלחם של תורה ממקומות הכי רחוקים וגבוהים, מעתיק יומין ומגבוה יותר ויותר" (דרכי נועם).
הקבלות
אוניות סוחר הגיעו לארץ לראשונה, כנראה, בימי שלמה המלך, (מלכים א י כב): "כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם, אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי לא יד"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.