קטגוריה:משלי יט יט

דקויות

תחילתו של הפסוק מדברת על עונשו של הכעסן בגוף שלישי. סופו של הפסוק פונה בגוף שני: כי אם תציל ועוד תוסיף. למי מכוונת פניה זו?

א. הפסוק פונה לכל אדם שבסביבתו של אדם כעסן, ואומר:

1. תיזהר מהכעסן! אם תנסה להרגיע אותו ולהציל מישהו מידו, זה רק יוסיף על כעסו ויעשה אותו מסוכן יותר! (מצודות). או:

2. אם תנסה להציל את הכעסן מכעסו, זה לא יועיל כי הוא יוסיף לכעוס: "שאם יצילוהו פעם אחת, ייפול בה כמה פעמים, עד שיקבל את עונשו לבסוף, כי יהרוג או ייהרג" (רמ"ד ואלי).

המסר הוא שיש להתרחק מהכעסן ולא לנסות לדבר איתו בהגיון, (משלי כב כד): "אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף, וְאֶת אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא"*.

ב. הפסוק פונה לכעסן עצמו, ואומר:

3. "אם תעביר על חמתך ותציל את שונאך, אם ראית רעה באה לו, עוד תוסיף ימים וטובה" (רש"י).

4. (בהמשך לפסוק הקודם העוסק בחינוך ילדים): אל תייסר את ילדיך מתוך התגברות חֵמָה וכעס: אל תייסר את בנך כדי לפרוק את החמה הגדולה שיש לך על כך שאינו שומע בקולך! כי אם תעשה כך - אתה בעצמך תישא עונש. כי אפילו אם תצליח להציל את בנך מעבירה אחת, בסופו של דבר עוד תוסיף לו עבירות, כי הוא ישנא אותך, וברגע שיתרחק ממך הוא יעבור עבירות 'דווקא' להכעיס אותך; ואתה תישא באחריות ותקבל עונש על העבירות שיעשה להכעיס.

ייתכן שהרעיון ממשיך בפסוק הבא: "שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר, לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ" - הפסוק מדגים לאב, איך לעורר בבנו את הרצון לשמוע אותו בלי כעס: להסביר לו את התועלת שהוא יפיק מהמוסר הזה בסופו של דבר*.

שלושת הפסוקים 18-20 מעבירים מסר הקשור לחינוך: החינוך צריך להיות תקיף ואף כואב, אך ללא כעס ועם הסברים הגיוניים.

5. ייתכן גם שהמילים כי אם מציינות תחליף (כמו "אלא") - במקום לכעוס, עליך להציל את הבן מכעסך, ולהוסיף להוכיח אותו רק לאחר שנרגעת (ר' יונה).

הקבלות

הכתיב בפסוק, "גרל חמה נושא עונש", מזכיר את השעיר לעזאזל, (ויקרא טז ח): "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גרלות, גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל"*, (ויקרא טז כב): "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עונתם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה, וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר"; השעיר לעזאזל הוא "גורל חמה... להשבית את הכעס... וכנגדו היה גורל הרצון, שהוא השעיר אשר עלה עליו הגורל לה'... כי השעיר לעזאזל היה נושא עליו את כל העוונות וכל העונשים של ישראל להביא אותם אל ארץ גזרה" (רמ"ד ואלי).