קטגוריה:משלי ח כו
נוסח המקרא
עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל
עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל.
עַד־לֹ֣א עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצ֑וֹת
וְ֝רֹ֗אשׁ עַפְר֥וֹת תֵּבֵֽל׃
עַד־לֹ֣א עָ֭שָׂה אֶ֣רֶץ וְ/חוּצ֑וֹת וְ֝/רֹ֗אשׁ עָפְר֥וֹת תֵּבֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תבל" - כן נקראת הארץ המיושבת מבני אדם.
מצודת דוד
"עד לא" - מוסב על חוללתי, לומר: חוללתי עד לא עשה הארץ וחוצות והתחלת עפר האדמה המיושבת מבני אדם. וכפל הדבר כדרך המליצה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ארץ וחוצות". בבחינת כלל הארץ נקראת בשם ארץ שארץ העיקרית שהוכנה למושב בני אדם, ויש מקומות הבלתי מוכנים כ"כ והמה חוצה לארץ, (עמ"ש איוב ה' ו'):
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: עד לא עשה הארץ וחוצות והתחלת עפר התבל (האדמה המיושבת מבני אדם) - נבראתי אני. וכפל הדבר כדרך המליצה.
תרגום ויקיטקסט: "עוד לפני שעשה את הארץ (היבשה) ואת החוצות (האיים), ולפני שהתגלה העפר הראשון בתבל, אני כבר הייתי כאן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח כו.
דקויות
מהי הארץ ומהם החוצות?
ניתן לפרש בשלוש רמות:
1. ארץ היא ארץ ישראל, וחוצות הם שאר הארצות (רש"י, רמ"ד ואלי).
2. ארץ היא היבשה (ראו "הקבלות"), וחוצות הם האיים הנפרדים מהיבשה, או המקומות שאינם ראויים ליישוב (מלבי"ם).
3. ארץ היא כל כדור הארץ, וחוצות הם כוכבים אחרים ברחבי היקום.
הקבלות
הפסוק רומז ליום השלישי לבריאת העולם, (בראשית א ט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב". ביום זה ה' עשה את הארץ (היבשה), וכך התגלה לראשונה העפר (מלבי"ם).
ראו גם במאמר "חוק הכלים השלובים והיקוות המים".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ח כו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.