קטגוריה:משלי ח א
נוסח המקרא
הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה
הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ.
הֲלֹֽא־חׇכְמָ֥ה תִקְרָ֑א
וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃
הֲ/לֹֽא־חָכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֝/תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
"ותבונה תתן קולה". לקרוא להם,
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הלא חכמה תקרא" - ר"ל: מעלת החכמה הלא נכרת מפאת עצמה, וכאילו היא תאמר אמריה להמשך אחריה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
וכבר התבאר, כי נתינת קול קטן מקריאה, כי:
- החכמה באה מלמעלה ומקובלת מאת ה' נותן החכמה, והיא תקרא אל האדם שישמע לחוקי החכמה ויקבל אותם,
- והתבונה תתן קולה, כי היא יוצאת משכל האדם ותתן קול להשמיע שנמצא באדם כוח להתבונן בינה ולהבין דבר מדבר, והאדם ירגיש הקול הזה במעמקי נפשו, והוא יקרא אל התבונה ויוציא אותה משכלו.
ביאור המילות
"חכמה, תבונה" - למעלה א. וגדר מילת תבונה - למעלה ב ג.
"תקרא, תתן קולה" - למעלה (א כ, ב ג) ולקמן (פסוק ד).הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
כי למעלה אמר (משלי א כ): "חכמות בחוץ תרונה" - היפך הגזלנים, שאמר שם (משלי א יא): "נארבה לדם" כו', והוא סוד הדכורא;
כן אומר עכשיו כאן, היפך האישה זונה, סוד הנוקבא, שהיא הכל (משלי ז ט): "בנשף בערב יום", הכל בסתר, אבל החכמה תקרא באתגליא, ואין צריך להתבייש בה.
ו"תבונה תתן קולה", כמו שנאמר (משלי א כא): "בראש הומיות תקרא... אמריה תאמר" - ארבעה דברים.
וכמו שאמר למעלה ארבע בחינות התורה: פשט, רמז, דרש וסוד, ואמר שם "תרונה", "קולה", "תקרא" ו"אמריה תאמר", כן הוא כאן:
- "חכמה תקרא" היא קריאה;
- "ותבונה תתן קולה" הוא קול;
- (משלי ח ג): "מבוא פתחים תרונה" הוא רינה;
- (משלי ח ו): "שמעו כי נגידים אדבר" הוא "אמריה תאמר".
וכמו ששם הקריאה היא לפני הקול, כן הוא כאן, תחילה קריאה ואחר-כך קול. כן הוא: חכמה - תקרא, ותבונה - קולה.
וכמו שאמר שם "בראש הומיות תקרא", כן הוא כאן על חכמה, "בראש מרומים".
וכמו שאמר שם "בפתחי שערים", כן הוא כאן "מבוא פתחים".
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: מעלת החכמה הלא ניכרת מפאת עצמה, וכאילו היא תקרא (תאמר אמריה) להמשך אחריה -
תרגום ויקיטקסט: הלא בכל מקום אפשר לשמוע את החכמה קוראת, והתבונה משמיעה את קולה -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח א.
דקויות
נתן קול = קרא בקול רם, כמו ב(בראשית מה ב): "וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה", (ירמיהו כב כ): "עֲלִי הַלְּבָנוֹן וְצַעֲקִי, וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ" ועוד הרבה (ובלשון ימינו: "נתן צעקה").
החכמה והתבונה לא מתביישות ולא מתנצלות, הן מפרסמות את המסרים שלהן כך שיגיעו לכל אוזן.
הקבלות
החכמה והתבונה קוראות לך, אבל גם את/ה צריך/ה לקרוא להן:
(משלי ב ג): "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ"*
(משלי ז ד): "אֱמֹר לַחָכְמָה 'אֲחֹתִי אָתְּ', וּ'מֹדָע' לַבִּינָה תִקְרָא"*
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ח א"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.