במלכים ב יז לב-לג מסופר על התושבים החדשים שהביא מלך אשור לערי שומרון: "ויהיו יראים את-ה' ויעשׂו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשׂים להם בבית הבמות . את-ה' היו יראים ואת-אלהיהם היו עבדים כמשׁפט הגוים אשׁר-הגלו אתם משׁם".

אם הם יראו את ה' - איך הם יכלו לעבוד את אלהיהם? ה' הרי ציווה שלא לעבוד אלילים - איך הם לא פחדו שה' יעניש אותם?

לענ"ד הסיבה היא, שהתושבים החדשים הללו קיבלו הדרכה ממורה גרוע (פסוק כח): "ויבא אחד מהכהנים אשׁר הגלו משׁמרון, וישׁב בבית-אל, ויהי מורה אתם איך ייראו את-ה'". אותו כהן כנראה היה שייך ל"מפלגה" של ירבעם בן נבט, שעשה מעשים מאד דומים - וגם הוא התחיל מהעיר בית-אל (מלכים א יב לא): "ויעשׂ את- בית במות ויעשׂ כהנים מקצות העם אשׁר לא-היו מבני לוי... כן עשה בבית אל...".

הגישה של ירבעם, כמו של רוב בני מלכות שומרון, היתה פלורליסטית - הם טענו שה' מרשה להם לעבוד גם אלהים אחרים (לכן אליהו האשים אותם שהם "פוסחים על שתי הסעיפים"). זו הגישה שהכהן הגולה העביר לגויים החדשים.