קטגוריה:יהושע י י

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל

וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ

חמשה מלכי האמורים התאספו וצרו על הגבעונים, כדי להעניש אותם שהם השלימו את/עם יהושע.
הגבעונים זעקו ליהושע וביקשו שהוא, כשמו, יבוא להושיע ולהציל אותם.

בהדרכת השליחים הגבעונים, שהביאו ליהושע מידע מודיעיני על מערך חמשת המלכים באזור הגבעונים ובכל הדרכים מגבעון לגלגל, יהושע עלה מהגלגל במשך הלילה, ככתוב: "כָּל הַלַּיְלָה, עָלָה מִן הַגִּלְגָּל" (ביאור:יהושע י ט). סביר שהאמורים פרסו את מערך המלחמה שלהם מעל הגבעונים בצד המזרחי, כדי שתיהיה להם עדיפות גובה, וסביר שחמשת מלכי האמורים בנו את האוהלים שלהם בעורף המזרחי של צבאם, וכך הם היו חשופים ללא הגנה מהמזרח - מכיוון הגלגל. סביר שהשליחים הגבעונים ידעו זאת והם הובילו את יהושע ישר לאוהלי המלכים.

לא ברור למה מלכי האמורי לא חשבו שיהושע יתקיף אותם. הם לא שלחו מרגלים לראות מה יהושע עושה, הם לא הכינו מארבים במעלה ההר, הם לא הכינו שמירה בלילה לכיוון מזרח.
כך המלכים ישנו להם בשלווה במחנה, ויהושע הופיע לפנות בוקר במערך האמורי, ככתוב: "וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם" (ביאור:יהושע י ט).

ייתכן שחמשת המלכים ישנו באוהל אחד, כאורחיו של "אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם" (ביאור:יהושע י ג), וכך, כאשר הם נמלטו, הם נשארו ביחד, והתחבאו במערה ביחד (ביאור:יהושע י טז).

וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל

"וַיְהֻמֵּם" - שורש 'המם' - הִדְהִים, הכה בהלם, הכה בתדהמה, הִפְלִיא, הִפְתִיעַ, יצר מהומה מבוהלת, וגם זִעְזֵעַ, טִלְטֵל, הכה בכוח רב עד איבוד עשתונות (מילוג), ככתוב: "וּנְתָנָם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם" (דברים ז כג). העורך משתמש בדברי משה איך אלוהים יעזור לבני ישראל לכבוש את הארץ, כדי להראות שנבואת משה התקימה.

בהמשך המשפט יש רשימת פועלים: "וַיַּכֵּם", "וַיִּרְדְּפֵם" וברור שהכוונה שיהושע וצבאו היכו באמורים ורדפו אחריהם. אלוהים התבונן מלמעלה, וזרק אבני ברד על הבורחים (ביאור:יהושע י יא).

* ניתן להבין שהתקפת הפתע של יהושע הממה את מחנה האמורים, והרעש מלמעלה החריד את החיילים לברוח בלי לדעת מה קורה. לא נאמר שאלוהים המם את האמורים בצורה נוספת בעזרת ברקים ורעמים, או רעידת אדמה.

לא נאמר שהקצינים האמוריים פקדו על חייליהם לעצור בבריחה, להתארגן ולהערך למלחמה. כל חייל קפץ משנתו ורץ בחושך במורד ההר, כדי לברוח לשפלה ולמצוא מחסה בעיר. כך גם אברם, עם כוח קטן, גרם לבריחה המונית של חמשת מלכי הצפון (ביאור:בראשית יד טו). מלכי האמורים עצמם ברחו כאנשים פשוטים, בלי לנסות להציל את העם, כך גם אבשלום ברח לבדו והפקיר את צבאו (שמואל ב יח ט).

וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן, וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה

חיילי יהושע המשיכו לרדוף אחרי האמורים הבורחים במורד ההר לכיוון ערי האמורים עֲזֵקָה ומַקֵּדָה, ולזנב בהם.