המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
והארץ תענה: שתתן את יבולה ועץ השדה יתן פריו:
והם יענו את יזרעאל: כי ברבות הטובה רבו אוכליה כי תהיינה החרבות מלאות צאן ישראל, בפורענות קרא שם ישראל (הושע ב, ב): "יזרעאל" לפי שהיו זרועים בגוים ובזמן הישועה קורא אותם ג"כ "יזרעאל" שהיו נזרעים בארצם, לפיכך אמר אחריו "וזרעתיה לי בארץ". ויונתן (תרגום יונתן הושע, ב) תירגם הענין כן "ויהא בעידנא ההיא" וגומר:
"והם יענו את יזרעאל" - את ישראל אשר זרעם האל והפיצם על פני כל הארץ השואלים על הצמחת הזרעים וגו' הנה הדגן והתירוש והיצהר ישיבו על שאלתם ויצמחו וישאו פרי
"והארץ תענה" - כי בעבור יבשות הארץ כאלו הזרעים ועץ פרי שואלים להצמיח ולשאת פרי ותשיב הארץ על שאלתם להצמיח וגו'
