קטגוריה:בראשית מז יז
נוסח המקרא
ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא
וַיָּבִיאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם אֶל יוֹסֵף וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר וּבַחֲמֹרִים וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵהֶם בַּשָּׁנָה הַהִוא.
וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֙חֶם֙ בְּכׇל־מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃
וַ/יָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵי/הֶם֮ אֶל־יוֹסֵף֒ וַ/יִּתֵּ֣ן לָ/הֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּ/סּוּסִ֗ים וּ/בְ/מִקְנֵ֥ה הַ/צֹּ֛אן וּ/בְ/מִקְנֵ֥ה הַ/בָּקָ֖ר וּ/בַ/חֲמֹרִ֑ים וַ/יְנַהֲלֵ֤/ם בַּ/לֶּ֙חֶם֙ בְּ/כָל־מִקְנֵ/הֶ֔ם בַּ/שָּׁנָ֖ה הַ/הִֽוא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאֵיתִיאוּ יָת גֵּיתֵיהוֹן לְוָת יוֹסֵף וִיהַב לְהוֹן יוֹסֵף לַחְמָא בְּסוּסָוָתָא וּבְגֵיתֵי עָנָא וּבְגֵיתֵי תוֹרֵי וּבִחְמָרַיָּא וְזָנִנּוּן בְּלַחְמָא בְּכָל גֵּיתֵיהוֹן בְּשַׁתָּא הַהִיא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַיְיתִיוּ יַת גֵיתֵיהוֹן לְיוֹסֵף וִיהַב לְהוֹן יוֹסֵף לַחֲמָא בְּסוּסְוָון וּבְגֵיתֵי עָנָא וּבְגֵיתֵי תּוֹרֵי וּבַחְמָרָא וְזָנִינוּן בְּלַחְמָא בְּכָל גֵיתֵיהוֹן בְּשַׁתָּא הַהוּא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" בשנה ההיא" אחר שאפס כסף והיא היתה השנה הששית לשני הרעב:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז יז.
וַיָּבִיאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם
האנשים הרעבים הביאו את המקנה והציגו לפני יוסף. יוסף ווידא את ערך המקנה ולפי זה הוא שילם לאנשים בלחם.
קשה להאמין שכל אנשי מצרים הביאו את הסוסים, הצאן, הבקר והחמורים ויוסף לקח את כל המקנה לפרעה. מליוני משפחות מכרו את המקנה שלהם ליוסף, ואפילו כל בני ישראל, שהיו להם "אַנְשֵׁי חַיִל" והם התחייבו לטפל במקנה של פרעה (ביאור:בראשית מז ו), לא היו מסוגלים לטפל בכל המקנה הרב הזה.
סביר שהאנשים הראו ליוסף את המקנה, יוסף סימן את המקנה כרכושו של פרעה, והחזיר חלק מהמקנה לאנשים כדי לטפל בהם. ייתכן שאת המקנה המשובח, יוסף שמר לפרעה, ובני ישראל העסיקו עבדים וטיפלו במקנה של פרעה.
בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר וּבַחֲמֹרִים
זאת הפעם הראשונה שאנו שומעים על סוסים בתנ"ך. בציורי קיר במצרים באמת רואים סוסים שסחבו כרכרות מלכות. מעניין שברשימה של החיות הכלולות במקנה לא הוזכרו גמלים.
בחוקי חמורבי לא מוזכרים סוסים, וייתכן שלא היו סוסים בזמנו בממלכות הצפון.
סוסים שימשו למלחמה ולעבודת שדה, למרות ששורים היו חזקים יותר לעבודת השדה. אולם כנראה הסוסים היו טובים יותר מחמורים. לבטח העם לא השתמש בסוסים למלחמה, ואת הסוסים פרעה לקח לצבאו.
וַיְנַהֲלֵם
"וַיְנַהֲלֵם": הוביל, ניהל, דאג למחסורם.
נאמר שיוסף ניהל את העם "בַּלֶּחֶם" ולא כתוב שיוסף ניהל את החיות. כלומר ייתכן שהאנשים לקחו את החיות חזרה לביתם.
בַּשָּׁנָה הַהִוא
יוסף לקח את המקנה כתשלום עבור האוכל. כל משפחה קיבלה כמות שהספיקה לשנה אחת. נראה שעשירים, בעלי מקנה רב, שילמו יותר עבור אוכל לשנה, והעניים, שהיה להם רק חיה אחת, שילמו פחות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מז יז"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.