קטגוריה:בראשית כד לד

תרגום

עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי

עד כה עבד אברהם הציג את עצמו בתור "אִישׁ" שאדנו הוא אברהם (ביאור:בראשית כד כז), אדם בעל רכוש רב של עשרה גמלים עמוסים כל טוב. המילה "אִישׁ" בחוקי חמורבי מתייחסת לאדם אציל מהשכבה השולטת.

עֶבֶד

המילה עבד פונה למשרת נאמן ומסור. אדם העובד למען אדונו. לא נאמר שהאיש הזה היה עבד נרצע, שפגעו באוזנו כדי לסמן שהוא עבד וכל אדם יכול להכיר שהוא עבד. עם זאת, סביר יותר להניח שעבד אברהם היה משרת בכיר ונראה מכובד, שכן נכתב עליו שהוא: "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר" לאברהם (ביאור:בראשית כד ב).

עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי

פתיחה מדהימה:

• אני לא איש הפועל למען עצמי, אלא משרת נאמן.
• אני משרת ועבד של אברהם.
• אין לי שם, וזהותי אינה חשובה.
• אני שליח שנשלח לעשות את דברו של אדוני.
• קיבלתי הנחיות מדויקות ואי-אפשר להתווכח איתי.
• תחילה שמעו את דברי, ואז תסכימו או תסרבו.

מצבו החוקי של העבד

האיש הגדיר את עצמו כעבד. לפי חוק חמורבי מספר 16: איש חייב בעונש מוות אם הוא מסרב לשחרר עבד של איש אחר לאחר שהוא הוזהר כחוק. העבד בדבריו הזהיר את לבן שללבן אסור למנוע ממנו לצאת מביתו לאחר שהעבד ידרוש לצאת.

אַבְרָהָם

כאשר העבד ציין את שם אדונו, העבד הזכיר לבתואל את דודו, אברהם אחיו של נחור, אביו של בתואל. בהמשך הוא יציין גם את שרה אשתו: "ותֵַּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן, לַאדֹנִי, אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ" (ביאור:בראשית כד לו), וכך העבד מראה להם שהוא מכיר את אברהם ואשתו, ושהוא מודע שהם מכירים את אברהם שעזב את חרן ויצא לכנען בהמשך לתוכניתו המקורית של תרח אביו (ביאור:בראשי יא לא), ושרה היתה עקרה.

בתואל ולבן לבטח נדהמו לרגע, כי הם ידעו שנחור לקח את חלקו של אברהם בירושת תרח, ושאברהם עזב ולא לקח את חלקו בירושה, ולכן לפי החוק עדיין מגיע לו שליש מרכושם שלהם. בנוסף אברהם הוא האח הבכור ומגיע לו להיות השליט במשפחה של תרח.

לבן ובתואל ישבו ושתקו ורצו לדעת מה אברהם רוצה מהם. סביר שהם לא היו מעונינים שאברהם יחזור ויקח את מקומו וחלקו בירושה של תרח.