קטגוריה:במדבר ט י

מלבי"ם - התורה והמצוה

כג. כי יהיה טמא לנפש, אחר שכל הטמאים נדחים לפסח שני היל"ל כי יהיה טמא, ולמה כתב לנפש. וכבר שאלו זאת בפסחים (דף סז). ומ"ש אביי שם ללמוד מזה דאין צבור נדחים לפסח שני, לא שייך להספרי, שלמד זה מלמוד אחר (ב”מ). ומשיב בספרי מפני שהיה השאלה על טמא לנפש השיב על דבר ששאל.

והנה לדעת הרמב"ם הנ"ל בסימן הקודם שסובר דטבול יוס של טמא מת נדחה לפ”ש והשאלה היה שהם היו טבולי יום מטומאת מת וקראו טמא מפני שלא העריב שמשו הוצרך לומר טמא לנפש כי טבול יום דשרץ שוחטים וזורקים עליו, ואף לדעת הראב”ד שאין הבדל בין טבול יום של מת ובין טבול יום דשרץ. והשאלה היה כשלא הזו וטבלו. בכ"ז תפס לשון טמא לנפש מפני שזה היה תשובה על שאלתם שכן שאלו. וז"ש זה דבר ששאל והוסיף דבר שלא שאל דהיינו דרך רחוקה, שמזה ידעינן גם יתר הטמאים בבנין אב. כי טמא מת יכול ואין רשאי לכנס לעזרה ודרך רחוקה רשאי ואינו יכול לכנס. וידעינן שכל שאי אפשר לכנס לעזרה והוא אונס יעשה פסל שני, והוא הדין שגג או נאנס. כמ"ש בפסחים (דף צג).

ואם היה אומר טמא ודרך רחוקה שעל שניהם לא שאל הגם שהיינו יודעים כל הטמאים ודרך רחוקה, הייו אומרים רק אלה שא"י אי שאינו רשאי, לא שגג או נאנס או מזיד שהיה יכול ורשאי.

כד. בדרך רחוקה לדעת ר' עקיבא הוא ט"ו מיל רחוק מירושלים שאינו יכול לכנס לשם בשעת שחיטה כמה שאמר עולא אליביה (פסחים דף צד ע"ב). ומה שאמרו רצה לעשות ואינו יכול, עי' (בדף צג) ובתוס' ד"ה ה"ג. ומה שנאמר רא”א וכו' ר ' יהודה אומר [משמו כצ"ל] כ”ה בגמ' (דף צד ע"ב). ושם גריס ריב"י אומר משום ר' אליעזר, וכן הוא בתוספתא פ"ח. ומ”ש נקוד על הה"א כ”ה במשנה (דף צג ע"ב) בשם ר' יוסי שהנקודה מצין שצריך למחוק מלת רחוקה, כמ"ש אחרי זה ובדרך לא היה, ולא אמר ובדרך רחוקה לא היה, כמ"ש בגמ' (דף צד ע"ב) בשם רבי יוסי הגלילי. ועל זה מביא עוד נקודות בתורה כמ”ש במדרש רבה (פ"ג) ואבות דרבי נתן (פל”ג) ביניך נקוד יו"ד בתראה , ויאמרו אליו איה שרה נקוד על איו שם. וב"מ (דף פז) ובקומה נקוד על הוא”ו כמ”ש (נויר כ"ג הוריות יו"ד ב"ר פ' נא) וישקהו ב”ר ושה"ש רבה על פסוק צוארך כמגדל השן. את צאן נקוד על את, וכ”ה במדרש. אשר נקוד על הרי"ש כמ"ש במסורה ובמדרש. והגר"א סיים, אלא שכאן החריבו גם את הערים ולהלן לא החריבו אלא את העם. ואהרן נקוד כ”ה בבכורות (דף ד) ובמדרש. ועשרון נקוד ו' בתראה מנחות (פ”ז) וכן יש להגיה במדרש במדבר ובמס' סופרים. וכ"ה במסורה ואבות דרבי נתן. אותיות לנו ולבנינו ועי“ן של עד כולם נקודות (סנהדרין מג).

ובספרים כתב אפילו בדרך קרובה והוא טמא ולא מצאו בו כל אנשי חיל ידיהם, והגר”א הגיה והוא טהור. וכן האמת, ולכן מחקתי מלת טמא. ומ"ש או לדורותיכם שינהג הדבר לדורות, בארתי באורך בהתו"ה ( אמור סו ).