קטגוריה:אסתר ד י

עריכה

אלשיך

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(י) "ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי וכו'". והנה המתרגם הרגיש כפל אומרו ותצוהו אל מרדכי, ואמר שצותה לו לאמר אל מרדכי בל יחרחר ריב עם המן. ועל מה שאמר אחר כך (פסוק יב) ויגידו למרדכי שמורה שאחרים הגידו ולא התך, כתב שהמן הרג את התך ונזדמנו מיכאל וגבריאל ויגידו למרדכי, והוא כמה דאת אמר ובעל כנפים יגיד דבר (קהלת י כ) שהוא גבריאל כמה דאת אמר והאיש גבריאל מועף ביעף (דניאל ט כא), כן אומר ויגידו הוא על גבריאל וחבירו, והם גם כן השיבו לאסתר וכן גם כן הוא דרך המדרש. ועל דרך הפשט אפשר באשר נדקדק כי אחר כך בהשיב אסתר אל השליח נאמר להשיב אל מרדכי ופה לא נאמר רק ותאמר וכו', אך הנה ראתה אסתר כי תשובתה זו היתה שלא כרצון מרדכי ותירא פן יחרה אפו, על כן בתחלה ותאמר אסתר להתך לא גמרה בלבה להשיב אמריה לו רק אמרה להתך בלבד לראות אם יטבו דבריה אלה בעיניו ויראו לו ראויות להשיב, וזהו ותאמר אסתר להתך ואחרי אומרה כן אליו גם שאין ספק שלא ישרו בעיניו ומה גם אם דניאל היה, על כן ותצוהו אל מרדכי כלומר ותצוהו ללכת אל מרדכי כי כל הנראה בעיניו יעשה אם תסתכן ואם תחדל ולא יגיד לו דבריה כי צוהו יעשה עיקר ממנו ויניח הענין מסור אליו, כי את מאמר מרדכי היא עושה כאשר היתה באמנה אתו. ומה שאמרה להתך הוא כל עבדי המלך וכו' וכאשר ציותה לו כן עשה התך שלא הגיד דבריה אל מרדכי כי אם שהנמצאים שם אשר שמעו את דבר המלכה הלכו ויגידו למרדכי את דברי אסתר:

י.    [ עריכה ]
"וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ וְגוֹ'" ר' לוי ור' יצחק ר' לוי אמר פתגם גדול אנו עתידין לשמוע מזו שנכנסה למלכות מהו "אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים" ור' יצחק אמר פתגם גדול אנו עתידים לשמוע מזו שנכנסה למלכות מהו "שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים".
אמר ר' יהודה בר' סימון "וְנִשְׁמַע פִּתְגָם" מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שאמר בחכמתו ובתבונתו (שמות יז, יד): "מחה אמחה את זכר עמלק"
"כִּי רַבָּה הִיא" רב ושמואל חד אמר הדא מלכותה רבתא להדא חטיתא וחד אמר הדא חטיתא רבתא להדא מלכותא "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן וְגוֹ'": 

אור חדש

פרק ד/פסוק י

ותצוהו אל מרדכי (אסתר ד, י) כאן כתיב אל מרדכי ולמעלה כתיב (שם, ה) על מרדכי וזה מפני כי למעלה לא ידעה על מה שהוא לובש השק וזעק זעקה גדולה ומרה כי היתה סברה דבר למרדכי ולכך אמרה שחסר ותצוהו על מרדכי כלומר שהיתה רוצה לדעת מה שהוא חסר וכאן לא באה לומר זה רק לגלות אל מרדכי ודבר זה לא שייך לומר רק אל מרדכי ומ"מ קשיא הלשון ותצוהו אל מרדכי מה צותה לו כי למעלה הוי שפיר שר"ל ותצוהו להתך על מרדכי כי חשבה אסתר כי אפשר שמרדכי חסר דבר על זה קרע וזעק והתך יכול לתקן למרדכי לכן הוי שפיר ותצוהו על מרדכי אבל כאן קשה מאי ותצוהו אל מרדכי והתרגום הוקשה לו זה לכך תרגם כי צותה למרדכי שלא יתגרה מרדכי בהמן כי לעיל בארנו אצל לא יכרע ולא ישתחוה כי אף אם אפשר ללכת בדרך שלא יפגע מרדכי בהמן הרשע אם כל זה לא היה עושה רק שהלך כנגדו על מנת שלא יכרע ולא ישתחוה וע"ז אמרה אסתר שלא יעשה מרדכי זה עוד ואע"ג בפ"ק דברכות (דף ז:) משמע שיש להתגרות כרשע הכא שאני כי אם מתגרה מרדכי בהמן כאלו הכל היו מגרין בו כדכתיב (אסתר ג, ו) ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי ולכן הוי זה כאלו מגרין הכל בו ואין הכל צדיקים והיכי שאינו צדיק גמור אסור להתגרות ברשע על זה צותה שלא להתגרות בהם.