המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
וירדנה – וירד אותה, וישבר אותה על ידי רידוי ויסורין. לכן הנו"ן דגושה לפותרו בלשון יחידית, כמו: "יעשנה", "יכרסמנה", "ירענה" – שהעצם לשון נקבה, כמו דאת אמר (יחזקאל לז יד): "העצמות היבשות" – שבר כל אחת ואחת.
דבר אחד: "וירדנה" כמו: "וירדהו אל כפיו" (שופטים יד ט): הריק את המוח, גורר ורודה המוח מתוכו.
וירדנה – שב אל האש, כי ימצא לשון זכר, כמו: "תאכלנו אש לא נופח" (איוב כ, כו). וטעמו כמו: "לא ירדנו בפרך" (ויקרא כה, נג).
פירוש הטעמים
דמתה חרון אפו (פסוק יב) לאש ירדה מן השמים, והגיע עד העצם, ואין לה יכולת לברוח ממול האש, כי רשת פרושה, והיא משיבה לאחור, והאש הבעירה על שישבה שוממה. ויש דוה שתנוח לעתים ידועות, וזאת כל היום דוה.
ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה – פירוש: מן השמים שלח הקדוש ברוך הוא אש על עצמותי וירדנה, ושלט האש בעצמותי. וירדנה – פירוש: ושלט, ודומה לו: "ה' ירד לי בגבורים" (שופטים ה יג).
פרש רשת לרגלי – אילו האויבים שבאו עלי.
השיבני אחור – פירוש: ולכדו אותי האויבים, והחזירני הקדוש ברוך הוא לאחור.
