קטגוריה:קהלת י א
נוסח המקרא
זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט
זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט.
זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחׇכְמָ֥ה מִכָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט׃
זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵ/חָכְמָ֥ה מִ/כָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
כגון בימי החורף, שאין בזבובין כח והם קרובים למות, גם אם בא לתוך שמן רוקח ומתערב בבשמים - הוא מבאישו והוא מעלה קצף שקורין אשקומ"א בלע"ז ונראה בו כמין אבעבועות, וזה משמעו של יביע; הרי דבר קל שהפסיד דבר חשוב.
כך, יקר מחכמה ומכבוד הסכלות מעט, שהרי הכריע את כולם: הרי שהיה אדם זה שקול במחצה עבירות ומחצה זכיות, ובא ועבר עבירה אחת והכריעתו לכף חובה, נמצאת סכלות זה, שהוא דבר מועט, יקר ושוקל וכבד יותר מכל החכמה והכבוד שהיה בו, שהרי הכריע את כולם.
"יקר" - לשון כובד הוא, כבד ושקול יותר מן החכמה וכבוד שבו.
ומדרש אגדה מושלים יצר הרע ל "זבובי מות", "יבאיש יביע" שם טוב, שהוא ערב מ"שמן רוקח".אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ודע כי יקר - הקמוץ הוא תואר השם ומלת יקר בשו"א תחת היו"ד הוא שם כמו כבוד ולעולם הוא קמוץ והוא שוה במקום המוכרת והסמוך, כמו בגדי השרד, וכל יקר ראתה עינו, ואת יקר תפארת גדולתו, ונקמץ הסמוך להפריד בינו ובין תאר השם הסמוך, יקר רוח איש תבונה, על כן יטעה האומר בתפילת ר"ה ולכבוד שמך יקר יתנו בקמצת היו"ד והאמת שהוא בשוא כמו וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן. וענין יקר בפסוק הזה הוא האדם. והענין, כמו הזבובים המתים יבאישו מהן השמן הרוקח, כן יש לאדם שהוא יקר מחכמה ומכבוד שיש בו סכלות מעט לחכם ישחית זכרו ויבאישנו, וזה הסכלות הוא חטא. וזה הפסוק דבוק בפסוק שלמעלה וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, גם חטא אחד לחכם הוא דבר קשה, הלא תראה ששלמה המלך נראה אליו המקום פעמים, ובנה מקום לכבוד השם, ונסבה ורחבה חכמתו למעלה מהקדמונים והאחרונים ולא נמצא עולתה בו; ובעבור חטא אחד שלא חפש על נשיו מה היו עושות והן בנו בית לאלהיהן מעושר שלמה, נכתב עליו כל מה שנכתב במקרא בדברי אחיה ונחמיה. ואל תתמה כי כל חטא הוא קטן וגדול לפי מעלת העושה, כענין בקרובי אקדש. ומה נכבד דרש קדמונינו ז"ל במלת וסביביו נשערה מאד, וכן נכתבו מלות קשות על גדולים משלמה המלך על דבר קל, ולא נעשה בזדון, רק אחרי סבבו הדבר:
- פרשנות מודרנית:
סכלות יקרה
אדם שעוסק רוב זמנו בחכמה - האם הוא יכול להרשות לעצמו להתעסק מדי פעם בשטויות?
על-פי קהלת:
(קהלת י א): "זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח, יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט"
זבובי מוות = זבובים מתים;
יבאיש = יעלה ריח רע;
יַבִּיעַ = יעלה בועות של ריקבון;
שמן רוקח = שמן שנרקח במיוחד לצורך רפואי או לריח טוב;
זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח = כשזבובים מתים, אם אפילו אחד מהם נופל לתוך שמן רוקח, הוא גורם לו להסריח ולהירקב, והורס את כולו.
הזבובים הללו הם משל לדבר קטן שהורס דבר גדול וחשוב: " "כגון בימי החורף, שאין בזבובין כח והם קרובים למות ... אם בא לתוך שמן רוקח ומתערב בבשמים - הוא מבאישו והוא מעלה קצף... ונראה בו כמין אבעבועות ... הרי דבר קל שהפסיד דבר חשוב." " (רש"י) .
יקר = כבֵד;
יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט = סכלות מעטה וקטנה עשויה להיות כבדה ומשפיעה יותר מחכמה רבה ומכבוד רב.
כמו זבוב מת אחד שהורס קערה שלמה של שמן יקר, כך מעשה שטות אחד עשוי להרוס חכמה וכבוד שאדם חכם צבר במשך כל החיים. (ע"פ דעת מקרא) .
הפסוק מדבר על חכמה ועל סכלות, אבל חז"ל פירשו אותו בפרט על עבירות ועל מצוות: " "הרי שהיה אדם זה שקול במחצה עבירות ומחצה זכיות, ובא ועבר עבירה אחת והכריעתו לכף חובה, נמצאת סכלות זה, שהוא דבר מועט, יקר ושוקל וכבד יותר מכל החכמה והכבוד שהיה בו, שהרי הכריע את כולם." " (רש"י, וכן רשב"ם) .
פירוש זה מתאים לפסוק הקודם (קהלת ט יח): "...וחוטא אחד יאבד טובה הרבה".
פירושים נוספים
המסר העולה מהפסוק הקודם ומהפסוק שלנו הוא " מעט מן החושך דוחה הרבה מן האור " - מעט רע הורס הרבה טוב;
לפיכך אפשר לפרש את פסוקנו באופן אחר:
יקר = נכבד וחשוב ;
יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט = לפעמים, מעט שטות יכולה להיות חשובה ונכבדה יותר מכל החכמה והכבוד של האדם, כי השטות פותחת את מעיינות היצירתיות שבאדם וגורמת לו לקבל רעיונות חדשים ולראות דברים מוכרים בצורה מקורית; וכידוע, הרבה תגליות מדעיות חשובות התגלו בטעות (ע"פ הרב קוק, אורות הקודש סא) .
אולם לפי זה לא ברור איך לפרש את המשל " זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח ":
- אולי יש לפרש את המילה יַבִּיעַ מהשורש נבע - אולי בגופם של זבובי מוות מבאישים ישנו חומר שיכול לתרום לאיכותו של שמן רוקח (לא ניסיתי...); כך גם מעט סכלות תורמת לאיכותה של החכמה.
-
- ואולי יש לפרש את המילה יַבִּיעַ במשמעות של דיבר וחיווה - אולי הכוונה, שכאשר זבובים מרחפים מעל מקום מסויים, הדבר מלמד שיש שם גויה (שהרי אלו זבובי מוות , זבובים שאוהבים גויות), ועל הגויה היה מקובל לשים שמן רוקח , כמו שנאמר למשל על אסא מלך יהודה: (דברי הימים ב טז יד): "ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד, וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה, וישרפו לו שרפה גדולה עד למאד": אם כך, זבובי מוות מבאישים כאילו מביעים ואומרים שבמקום שהם נמצאים בו יש שמן רוקח ; כך גם הסכלות מלמדת על חכמה שמסתתרת מאחריה.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-09-24.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "קהלת י א"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.