עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ב א
וה' פקד את שרה וגו'. יתרון הכשר חכמה רמז לה האל יתברך לאשת חיל הלזו שתזכה לבנות את בית ישראל במה שנתמעטה עצמה לרצונה כמו שבארנו, והיא ראשונה לשבע נביאות שכלן מתאימות בהמשך זמנן לשבע מדות ההנהגה העליונה אחת אל אחת על הסדר:
- שרה בחסד לאברהם, אשת חבר כחבר.
- מרים בגבורה שבלידתה התחיל מרירות השעבוד, וכשם שהלוים מסטרא דגבורה מבעי להו לארמא קלא בשירי המקדש, אף היא ותען להם מרים שירו לה'.
- דבורה בתפארת, שכן אמרה לברק לא תהיה תפארתך. ומכלל לאו אתה שומע הן, אלמא תהיה תפארתי, אמנם סוף סוף נקבה היא לפיכך ותשר דבורה שהיא מצד הדין.
- חנה בנצח, שכן זכה שמואל בנה והיה ראשון להתנבאות ממנו, והיינו רמה קרני. שעומק רום דספר יצירה הוא נצח.
- אביגיל בהוד שוק שמאלי כנודע אל הקומה הזאת בפשיטות לרגיל בדברי חכמים וחידותם, ילפיכך גלתה שוקה שפרסמה נבואתה והלך דוד לאורה שלש פרסאות, הן הן ג' עתידות שהאירה עיניו בהן. אחת יהיו כנבל אויביך. כאן בשרה אותו שימות נבל, ודוד לא הבין וסבר שכבר מת אלא שהיה מחזר להחרים כל רכושו כמורד במלכות לפיכך תבעה, והיא נצחה אותו בטענתה שעדין לא יצא טבעו בעולם, ודנה את הדין לאויבי דוד להיות נשמותיהם זוממות והולכות בתוך כף הקלע, ובהכרח ידמו כאבן תחלה, כדכתיב בנבל והוא היה לאבן. וזה בעון לשון הרע דניחא ליה זממא בפומיה, ונגרע אפילו מצפצופי עופות ושיחת דקלים כפי חומר עונו, וכל שכן כשיש בו חרטה על איזו מצוה, כטעם תשתפכנה אבני קדש. ואויבי דוד מכללם שכבר המליכו כל הרוחניים את אדם הראשון למלך עליהם והוא קיים בהם שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך ירצה שתירא ממי שהוא ירא שאין על גביו אלא ה' אלהיו ואם מזרע היהודים הם אויבי דוד שזכרנו הנה נוסף עון על עונם בהיותם תוהים על הראשונות ממה שהמליכו השבטים את יהודה עליהם ומי שאין לו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי קאי במי שפרע מדור המבול דכתיב בהו ותמלא הארץ חמס ואין חמס גדול בעולם מן המרידה במלכות ומדור הפלגה על חרטת המצוה כטעם בנסעם מקדם שהסיעו עצמה מקדמונו של עולם על כן היתה להם הלבנה לאבן וכן שמענו הירא את ה' מעבדי פרעה שאמרו תחלה שלח את האנשים וכיון שאמרו אחר כך מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו ירדו במצולות כמו אבן והוא טעם הירידה מטה מטה מאדם לחי ממנו לצומח וממנו לדומם וכן במצות סקילה דתנינן נגמר הדין שאין אחריו דין והוא טעם כי יפול הנופל מעקרא אם בסוד המאסר כטעם זוממות והולכות או באבדן הצורות והפשטן לגמרי והוא מבואר מאי תקנתייהו עוברי בעמק הבכא מעין שיתוהו בכ"א נוטריקון במצולות כמו אבן ויורדי גיהנם להצלת הזולת כמו שבארנו במאמר חקור דין בחלק החמישי כך המה עוברים בעמק בכאים הללו עוברי דוקא בסוד העבור עד אשר אבנים אלה ודומיהם שחקו בדמעותיהם כמבואר שם וכשם שהיתה להם ירידת פלאים בהדרגה כך בהעלאה ילכו מחיל אל חיל עד הקבלת פני שכינה כדכתיב יראה אל אלהים בציון כטעם יראה כל זכורך. עוד העמיקה בסוד העבור באמרה ויקם אדם לרדפך הוא אדם בליעל רוח רעה מבעתו לשאול בארנוהו במאמר הנפש עמוד עליו. אמרה לו שנית כד תבעה ולא תהיה זאת לך לפוקה הזהירה אותו על בת שבע כי אמרה זאת אל תהיה לפוקה אבל אידך תהיה כמדרש חכמים. שלישית עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן עשה לדוד יעשה למשיח.
- חולדה בפירוש כתיב בה אשת שלום, שנתנבאה על ידי צדיקו של עולם שהוא ברית שלום כנודע.
- אסתר כתיב בה ותלבש אסתר מלכות ודי בזה. ויש לתלמידי האר"י זצ"ל שטה אחרת בהן ובשמותיהן של נביאות הללו אם קבלה נקבל ואין בה סתירה אל הדרוש ומלתא אגב ארחין נימא במ"ח נביאים שמנה אותם רש"י בפרק קמא דמגלה בשם בעל הלכות גדולות חוץ משנים שנעלמו ממנו והם שם ועבר. שם שאמר לרבקה שני גוים בבטנך ועבר שנתנבא על הפלגה. ותרוייהו מיקרו נתנבאו לישראל זה על עקב עצמו וזה על בחירת האבות כדכתיב בהנחל עליון גוים וכל הפסוק ויש בספר ישעיה שני פסוקים שהם נבואות בארי אביו של הושע והיה כי אמרו אליכם וכו' כדאיתא בגמרא וכן עודד וחנני בימי אסא שיש בדברי שניהם נבואה לדורות לפיכך ראוי למנות בכלל המ"ח נביאים. אולי ראוי להסיר מן המנין ברוך שהעיד על עצמו מנוחה לא מצאתי ואביו נמי לא שמענו לו נבואה מפורשת וכן שריה ומחסיה והא דאמר מר שמנה כהנים נביאים עמדו מבני בנותיה של רחב ראויים לנבואה קאמר אי נמי נביאים שלא נכתבו דבריהם והם היו לאלפי רבבה לא יוקח מהם למנין המ"ח וכן אלדד ומידד לא נכתבה נבואתם ואי קשיא לך עבר שלא נכתבה נבואתו הא כתיב כי בימיו נפלגה הארץ. והמשלים המנין הוא הנביא זקן ושב בבית אל שהוסיף על נבואת עדו חרבן הבמות שבערי שומרון שזכרנו במאמר חקור דין חלק א' וכל דברי חכמים קיימים: